משפטנים: גרושים מתאבדים יותר - בגלל מאבק המזונות

שיעור המתאבדים בקרב הגרושים והגרושות גבוה מן הנשואים והנשואות (בין השנים 2009-2011: פי 8.2 בגזרת הגברים ופי 5.6 בגזרת הנשים). עו"ד זבולון מייחס זאת למצבם הכלכלי הרע של הגרושים והגרושות, ומציין כי לא מעט מהם יורדים מנכסיהם.

"עשרות אלפי גברים", מספר עו"ד זבולון, "מנסים לחמוק מתשלום דמי המזונות באמתלות שונות ומשונות, אפילו על ידי הגירה לחו"ל." לדבריו, מציאות זו גורמת לעשרות אלפי נשים בישראל לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת שישלם להן את דמי המזונות. הביטוח לאומי מעניק קצבה קבועה, הנמוכה על פי רוב מהסכום שקבע בית המשפט. המוסד ינסה מאוחר יותר לגבות את החוב מהאב – באמצעות ההוצאה לפועל.

הסכסוך בין ההורים והמצב הכלכלי המתדרדר פעמים רבות בעקבות הגירושין - גורמים פעמים רבות לפגיעה קשה בילדים. מחקרים רבים מצביעים על עליה בעישון, שימוש בסמים ובאלכוהול, נטייה להתמכרות ולהתנהגות מסוכנת ואובדנית - וכן בעליה בקשיי ההשתלבות החברתיים של ילדים להורים גרושים.

לדברי עו"ד אמיר זבולון העוסק רבות בניהול מאבקי גירושין, רוב הנשים ישאפו להגדיל את סכום המזונות המשולם להן ע"י בעליהן - ויסבירו זאת בדאגה לעתיד הילדים. הגברים, מנגד, ינסו להקטין את סכום המזונות בנסותם להוכיח כי הכנסתם דלה.

"התדרדרות למאבק איננה החלטה משותפת"

לדברי עו"ד זבולון, האינטרס המשותף של ההורים הוא לפתור את סכסוך הגירושין בהסכמה, תוך מעורבות קטנה כמה שניתן של בתי המשפט, גורמי החוק והרווחה. חרף כך, זוגות רבים מתדרדרים למאבקי גירושין מכוערים, ושם חשיפת המציאות הכלכלית בה חי כל אחד מבני הזוג היא גורלית ביותר - לקביעת דמי המזונות שיוטלו לבסוף על ידי בית המשפט.לדברי עו"ד זבולון מזונות ילדים, מתחלקים לשניים:

מזונות בסיסיים – מזון, ביגוד, הנעלה, דיור וחינוך, המשולמים על ידי האב ללא תלות במצבו הכלכלי עד שהילדים מגיעים לגיל 15 (על פי דין תורה עד גיל 6 ולאחר מכן על פי תקנות החכמים והרבנות).

מזונות מדין צדקה – משולמים על ידי האב, תוך התחשבות ברמת החיים לה הורגלו ילדיו עד הגירושין. מזונות אלה הם ערש המאבק בין בני הזוג – מפני שקביעתם משפיעה רבות על רמת חייהם של הילדים והאם, ומצד שני – על העול הכלכלי המוטל על האב כמפרנס. לדברי עו"ד זבולון, בין גיל 15 ל-18 (או מעבר לכך במקרה של שירות לאומי או גיוס לצה"ל) אמורים מזונות מדין צדקה להתחלק בין האב לאם, בהתאם להכנסותיהם ולפי צרכי הילדים.

לדברי עו"ד זבולון, המזונות בישראל עומדים בממוצע על כ-400 אלף שקל לילד, (כ-2,000 שקל לחודש לילד). "לא קשה לחשב את ההשפעה של תוספת או הורדה של 1000 ₪ לכל ילד בסכום המזונות. יחד עם דמי המדור וההוצאות המיוחדות - הסכום יכול גם להגיע למיליון שקלים לילד".

"לדברי עו"ד זבולון, ההחלטה על גובה המזונות  קשה מאד לשינוי. בית המשפט יסכים לדון בה מחדש - רק אם הוכח כי  חל שינוי נסיבות מהותי אצל אחד הצדדים. 

כיצד נשים יכולות לנסות ולהגדיל את סכום המזונות?

לדברי עו"ד זבולון, השופטים יתרשמו מרמת החיים של הילדים והמשפחה בטרם הגירושין, בצרכים המיוחדים של הילדים. דייני בית הרבני עשויים לפגוע בצד אשר יזם את הגירושין, ולצדד יותר בצד אשר מתנגד להם.

רמת חיים גבוהה – במידה שהאישה תוכיח כי ילדיה נהנו מרמת חיים גבוהה לפני הגירושין, בית המשפט ינסה בהחלטתו לפגוע כמה שפחות באורח חייהם. חשוב לזכור, כי טובת הילדים היא הערך שעומד בראש מעייניו של הבית המשפט – וכל הכרעה כמעט מתקבלת דרך האספקלריה הזו.

לדברי עו"ד זבולון על האישה החפצה לשמר את רמת החיים בטרם הגירושין להגיש לבית המשפט ראיות לרמת החיים הזו – כמו כרטיסים לחופשות סקי בחו"ל, קבלות על רכישת תכשיטים, בשמים ובגדי יוקרה, הוכחות לבילוי במסעדות ובמופעים רכישת צעצועים יקרים, הרשמה לקייטנות, בתי ספר פרטיים ועוד.

צרכים ייחודיים – לכל ילד עשויים להיות צרכים שונים, ואחוז ניכר מהילדים בישראל סובלים הפרעות קשב וריכוז. בית המשפט עשוי להתחשב במקרים שכאלה, ולהגדיל בשל כך את  דמי המזונות הניתנים לאם המשמורנית - שכן קשיים שכאלה כרוכים פעמים רבות בהוצאות כספיות חריגות. יש לציין, כי בעיות חמורות יותר, כגון נכות ומוגבלות, נתמכות בקצבה המועברת על ידי המוסד לביטוח לאומי – ולא אמורות להיכלל בסכום המזונות המוטל על האב.

פנייה לבית הדין הרבני – רק לאחרונה, ובעקבות פסיקת בית המשפט העליון, נפתחה הדלת, גם בפני בני זוג חילונים - לתבוע מזונות ילדים גם בבית הדין הרבני (ולא רק בבית המשפט לענייני משפחה). לדברי עו"ד זבולון, נשים החשות שדייני בית הדין הרבני עשויים לצדד בעמדתן  - ייתכן ועדיף יהיה להן לפנות אל בית הדין הרבני ולבקש לכרוך גם את נושא מזונות הילדים לדיון בגט.

"אם לדוגמה האישה תוכיח", אומר עו"ד זבולון, "כי בעלה בוגד בה, ומזניח את הילדים, עשויים הדיינים להטיל עליו מזונות ילדים מוגדלים, מכיוון שבית הדין הרבני מקבל את החלטותיו בעיקר בכפוף לשאלת האחריות לפירוק התא המשפחתי".

הכנסתה הפנויה של האישה – במידה שהאישה משתכרת פחות מהגבר באופן  משמעותי, היא תוכל לדרוש שהחלוקה של ההוצאות המיוחדות (לדוגמה חוגים, הוצאות רפואיות והוצאות חד פעמיות) ייפלו בעיקר על האב. לדברי עו"ד זבולון – אמנם הוצאות אלה לא נכללות בסכום המזונות הבסיסיים  – אך הן תופסות פעמים רבות חלק גדול מאד בהוצאות ההורים על ילדיהם.

כיצד יכולים גברים לנסות ולהשפיע על הקטנת סכום המזונות?

לדברי עו"ד זבולון גברים רבים מצאו את עצמם בשנים האחרונות במלכוד כלכלי קשה, בו סכום המזונות החודשי המוטל עליהם  - כמעט ומגיע לגובה שכרם – ולמעשה לא נותר להם מספיק כסף לכלכל את עצמם. במקרים שכאלה, חשוב מאד להביא בפני בית המשפט את הראיות למצב הכלכלי הבעייתי – ולצמצם כמה שניתן את סכום המזונות החודשי.

משמורת משותפת –  לדברי עו"ד זבולון, הרוח החדשה בפסיקת בתי המשפט למשפחה בשנים האחרונות רואה במשמורת המשותפת את המצב הרצוי, ועל כן, שופטים רבים נוטים לאחרונה להקל במזונות על האבות, ואף להטיל מזונות על אימהות – כאשר המשמורת על הילדים משותפת. לדבריו, ככל שחלקו של האב במשמורת משמעותי יותר, כך הוא יכול לדרוש, ובחלק מהרכבי בית המשפט לענייני משפחה אף לקבל, הקלה משמעותית בדמי המזונות. "ההיגיון הוא שבמקרה כזה הגבר כבר נושא במזונות", מסביר עו"ד זבולון.

פערי הכנסה לטובת האישה – הגבר החושש שדמי המזונות החודשיים יגררו אותו לתהום של חובות, יכול לנסות ולהוכיח כי רמת החיים של האישה גבוהה משלו, ואם יצליח להוכיח זאת – ייתכן ויוטלו עליו מזונות מינימליים – העומדים כיום על כ-1300 ₪ לילד. לדברי עו"ד זבולון, במקרה שכזה,  יצטרך האב להוכיח שהכנסתה של אשתו לשעבר גבוהה משלו וכי היא נהנית מרמת חיים גבוהה בהרבה.

עו"ד זבולון מספר על מקרה שבו גרושה עברה להתגורר בווילה מפוארת עם בן זוגה האמיד. השניים גם רכשו יאכטה חדשה וניהלו חשבון בנק משותף. בנוסף, המשמורת עברה אל האב באופן בלעדי. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע במקרה זה כי על האישה לשלם לגבר דמי מזונות.

פנייה לבית הדין הרבני – בדומה לאישה, גם הגבר יכול לפנות לבית הדין הרבני, אם הוא סבור כי יכול להוכיח שהאישה היא האחראית לפירוק התא המשפחתי. "אם בידיו הוכחות לכך שאשתו בגדה בו", מחדד עו"ד זבולון, "סביר להניח שהדיינים יתחשבו בו, וינסו להטיל עליו תשלומי מזונות נמוכים ככל הניתן".

ריחוק גיאוגרפי – לדברי עו"ד זבולון, במקרים בהם בוחרת האישה, מכל סיבה שהיא, לעבור עם הילדים למקום מגורים רחוק משמעותית ממקום מגוריו של הגרוש, הוא יכול לדרוש להקטין את דמי המזונות בשל עלויות הנסיעות שיחולו עליו בעת איסוף והחזרת הילדים. במקרים כאלה עשוי בית המשפט להתחשב באב, ולהטיל על האישה את הוצאות הדלק – וזאת בכדי להבטיח את הסדרי הראייה בין האב לילדים – שהם אבן בסיס בטובתו של כל ילד להורים גרושים.

"מלחמה על המזונות – לא בכל מחיר"

לדברי עו"ד זבולון, בני זוג רבים מתרכזים במלחמה, ושוכחים את הנזקים הקשים שהם משאירים בלבבות ילדיהם. לדבריו, המטרה בקביעת המזונות היא לאפשר לילדים להתפתח ולגדול בסביבה תומכת ובטוחה, המקנה להם את מלוא האפשרויות הניתנות לילדים בני גילם ובסביבת מגוריהם.

לדברי עו"ד זבולון,  אסור לגרור את המאבק הזה לקיצוניות. אין פה ניצחון או הפסד. אם הילדים יזכו במזונות דלים – עתידם ייפגע, ואם על האב יושתו מזונות גדולים מיכולותיו – הוא עלול לאבד את כבודו בעיני ילדיו, וליפול לתהום כלכלית עמוקה, שבטווח הזמן הבינוני והארוך – רק תפגע במצבם הכלכלי, הנפשי והחברתי של ילדיו.

לכן, ממליץ עו"ד זבולון להורים לא לשכוח לעולם שהוויכוח ביניהם יש לו תכלית אחת – לצאת לעתיד טוב יותר, והפשרה בו עדיפה ברוב הפעמים על פני המאבק.

עו"ד אמיר זבולון https://www.azlaw.co.il עוסק רבות בדיני משפחה, גירושין, חלוקת רכוש, משמורת, צוואות וירושות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.