פעילות קרנות הנאמנות בארה"ב דומה מאוד לזו בארץ (ואולי זה בעצם ההיפך). קרן הנאמנות מוגדרות כאיגוד ניירות ערך שמפוקח על-ידי הרשות לניירות ערך, ונמכרת לציבור הרחב. קרנות אלה נקראות לפעמים "חברות השקעה" או "חברות השקעה רשומות". רוב קרנות הנאמנות הן קרנות פתוחות (Open-Ended), כלומר - שהאפשרות לקנות או למכור את יחידות הקרן בכל זמן שהוא, נעשה ע"י משיכתם מהקרן עצמה ולא בבורסה.
באופן עקרוני, קרנות הנאמנות לא מחויבות במס על הכנסותיהן ורווחיהן אם הן עומדות בתנאים הבאים: גיוון ההשקעות, בעלות מוגבלת על מניות בעלות זכות הצבעה (voting securities), חלוקת אחוז גבוה מהכנסותיהן ורווחי ההון למשקיעים על בסיס שנתי, יצירת רווחיהן מהשקעות בניירות ערך או במטבעות. הקרנות מעבירות את הכנסותיהן (ברי מיסוי) למשקיעים ע"י תשלומי דיבידנדים ורווחי הון על בסיס שנתי (הפסדי הון מקוזזים כנגד רווחי הון).
מאפייני קרנות הנאמנות האמריקניות
מבנה הקרן
קרן הנאמנות מפוקחת על ידי מועצת מנהלים או מועצת נאמנים, גוף נבחר המפקח על פעולות הקרן, ואחראי שהקרן תפעל לשמור על נכסי המשקיעים בה.
בדומה לארץ, גם בארצות הברית הקרנות חייבות לפרסם תשקיף המתאר את מטרות הקרן ואופן גיוס ההשקעות המותרות. כעקרון, קרנות הנאמנות יכולות להשקיע בכל סוגי נירות ערך. קרן יכולה להגביל את מדיניות השקעתה ולהתמקד למשל בגידול הוני (Capital Appreciation) דרך עלית מחירי המניות שהיא מחזיקה, קרן כזו לא תתמקד בדיבידנדים או בהכנסות מריבית.
קרן פתוחה מול קרן סגורה
1} קרן פתוחה – קרן פתוחה מאפשרת ומוכנה לקנות את מניות המשקיעים בה בכל יום עסקי במחירי הערך הנכסי נטו המחושב מדי יום. רוב הקרנות הפתוחות מוכרות את מניותיהם למשקיעים על בסיס יומי, מחירי מניות אלה נקבעים לפי הערך הנכסי הנקי של הקרן. מנהל הקרן מנהל תיק ניירות ערך (Portfolio) והוא מוכר או קונה כנדרש. אין מגבלה לקרן על מספר וכמות המניות שהיא מנפיקה.
2} קרן סגורה – קרן סגורה באופן כללי מנפיקה מניות לציבור פעם אחת בלבד דרך IPO - Initial Public Offering המניות מוצעות למכירה בבורסה. משקיעים שאינם מעוניינים בקרן, אינם יכולים למכור את מניותיהם חזרה לקרן וחייבים למכור אותם למשקיעים אחרים דרך הבורסה. המחיר עבור המניות לא יחושב על פי הערך הנכסי הנקי אלא על פי המחיר בשוק שיקבלו עבורו.
3} קרן ייחודית של יחידת השקעה Unit Investment Fund- UIF – יחידת השקעה היא קרן נאמנות הנסחרת בבורסה ומכילה הנפקה חד פעמית של תיק ניירות ערך (Portfolio) בעלי אורך חיים מוגדר וקבוע לפדיון והיא נסחרת על ידי ברוקרים. הקרן בנויה מהשקעות במניות ואגח"ים. יחידות ה-UIF בדרך כלל לא נקנות ולא נמכרות חדשות בדרך כלל (למעט במיזוגים או בפשיטות רגל).
4} קרנות סל סחירות ETF - Exchange Traded Funds - לרוב אלו קרנות מדד (Index Funds) שכוללות גם קרנות פתוחות וגם סגורות. ETF נסחר בבורסה על בסיס יומי במחיר הקרוב לערך ההוני הנקי של האחזקה.
4 קטגוריות ההשקעה המאפיינות את קרנות הנאמנות
1} קרנות כספיות (Money Market Funds) קרנות אלה, בדומה לקרנות הכספיות בארץ, משקיעות בעיקר בניירות ערך מסחריים, אלה ניירות בעלי הכנסה קבועה עם תאריך פדיון קצר ואיכות אשראי גבוהה. הקרן שואפת לקבל ריבית הכנסה ולאו דווקא רווח הון על ההשקעה. משקיעים רבים מחזיקים בהם במקום חשבונות חסכון בנקאיים למרות שאין עליהם ביטוח ממשלתי כמו שיש בפקדונות הבנקאיים (FDIC). ב- 2011 קרנות כספיות הגיעו לכ-23% מהון הקרנות הפתוחות (בארץ היקף הנכסים בכספיות עומד על כ-20% מסך נכסי הקרנות הפתוחות).
2} קרנות אג"ח קרנות עם הכנסה קבועה (Fixed Incom Funds)
קרנות אלה מסווגות לפי סוגי האגח"ים שהן מחזיקות כמו אגח"ים בעלי תשואה גבוהה, אג"ח זבל (Junk Bonds), אגח"ים של חברות, אגח"ים ממשלתיים, מוניציפליים וכו'.
3} קרנות מנייתיות (Stock Equity Funds)
קרנות אלו יכולות להשקיע בניירות ערך אמריקאים או זרים. הן יכולות להתרכז בתעשייה ספציפית או בסקטור מסוים.
4} קרנות מעורבות (Hybrid Funds)
קרנות אלו משקיעות באג"חים ובמניות או בניירות ערך המירים (Convertible Securities). הקרנות אלו יכולות גם להשקיע בקרנות אחרות (קרנות של קרנות). בסוף 2011 קרנות אלו היוו 7% מסך ההון בקרנות נאמנות בארה"ב.
מבנה העלויות בקרנות הנאמנות בארה"ב
ג'ון בוגל (John C. Bogle) הדגיש בעבר את החשיבות של העלויות בקרנות למשקיע לטווח ארוך. עלות נמוכה משמעותה מן הסתם החזר גבוה למשקיע, כך לפי בוגל (מייסדה של קבוצת וונגרד בארה"ב).
נבחן את סוגי העלויות השונים בקרנות
שיעור הוספה – Purchase Fee
בארץ קרנות עם שיעור הוספה הן עולם הולך ונעלם, אולם הן עדין קיימות בארה"ב. מנגנון דומה לזה שבארץ, שיעור ההוספה מתווסף על מחיר הרכישה, ומועבר למנהל הקרן.
עמלת פדיון – Redemption Fee
מדובר בעמלה שכרוכה בגין מכירת נכסים כאשר הלקוח פודה את יחידת הקרן. עמלה זו משולמת מבעל יחידת ההשתתפות לקרן, ובעצם מופחתת משווי המכירה.
דמי ניהול – Management Fee
כמו בארץ, דמי ניהול יורדים מנכסי הקרן, ומועברים למנהל הקרן.
דמי ניהול חשבון – Account Fee
חלק מקרנות הנאמנות גובות את דמי ניהול חשבון ניירות הערך שלהם מתוך נכסי הקרן.
עמלות עסקה – Transaction Costs
הוצאות שיורדות מנכסי הקרן, כאשר הקרן משלמת עמלות ברכישת ניירות ערך.
עמלת 12b-1
עמלה זו מגיעה, כמה מפתיע על-שם הכלל לפיו ה-SEC אישרה את גביית העמלה. זו עמלה שאני מתפלא איך לא קיימת כאן בארץ (והאמת מזל שכך שכן מדובר בעמלה לא נמוכה כלל ושיכולה להגיע לעד 1% מנכסי הקרן.
עמלה זו היא בגין פרסום, שיווק הקרן, ובגין שירותי אדמיניסטרציה שונים.
עמלת הפצה – Load Fee
חלק מקרנות הנאמנות נרכשות תמורת עמלת הפצה (Load Fee). התשלום יכול להגיע עד כדי 8%, אם כי בדרך כלל הוא נע בין 3% ל-5.75%. בתשלום הזה יחויב למשקיע (רוכש הקרן), לברוקר (בדרך כלל ברוקר, אולם יכול להיות גם חברת ביטוח או יועצי השקעות) עבור מתן שירות. החיוב במקרה של המוכר מופחת מסכום ההשקעה. בחלק מהקרנות אין חיוב עבור עמלת הפצה (No Load Fee) במידה והן נמכרות ישירות למשקיעים ע"י הגופים הפיננסים שמגיעים להסדר עם הרוכש.
לעמלת ההפצה יש מספר נתונים שיש לקחת בחשבון
1} ראשית, כמו בארץ, עמלת ההפצה משולמת לגוף הפיננסי ולא לקרן הנאמנות. הגוף הפיננסי המוכר דורש את התשלום עבור שירותי הייעוץ שהוא מספק למשקיע.
2} את עמלת ההפצה לא מביאים בחשבון כשמחשבים את יחס ההוצאות (Expense Ratio) של הקרן (יוסבר בהמשך)
3} שכיר המשתתף בתכנית הגמלאות (401K) של החברה בה הוא מועסק אינו צריך לדאוג לתשלום עמלת הכניסה, ברוב המקרים תכניות הגמלאות לא מחילות על השכירים תשלומי עמלות הפצה אלו.
אבחנה בין סוגי היחידות השונות בקשר עם סוגי העלויות
יש קרנות שבהן עמלת ההפצה משולמת מראש, יש שבסוף, יש קרנות ללא עמלת הפצה. היקף העמלה גם יכול להשתנות כתלות בהיקף ההשקעה בקרן, כאשר כל חברת קרנות יכולה לקבוע בעצמה את הסיווג של היקף ההשקעה הדרוש לצורך קבלת עמלה מופחתת.
יחידות מסוג A - Class A – בסוג זה של יחידות השתתפות יש עמלת הפצה נמוכה ברכישה (אולם זו יכולה להשתנות כתלות בהיקף ההשקעה). סוג זה משלם עמלת 12b-1 אולם מופחתת, ודמי ניהול.
יחידות מסוג B - Class B – בסוג זה של יחידות השתתפות, אין עמלת הפצה. במקום, הקרן מחייבת בעמלת פירעון מוקדם, עמלה זו מופחתת ככל שמשך האחזקה בקרן ארוך יותר (בשנים). המחזיקים ביחידות אלה מחוייבים בעמלת 12b-1 גבוה יחסית לסוג A. יחידות אלו בד"כ מומרות אוטומטית ליחידות Class A, אם בעל היחידה החזיק בהן זמן ארוך מספיק.
יחידות מסוג C - Class C – סוג זה של יחידות השתתפות הוא מעין יציר כלאיים של סוג A ו-B. יש עמלת 12b-1 יחסית גבוהה. יש גם עמלת פירעון מוקדם נמוכה יותר מהעמלה שב-Class B, ועמלה זו מופחתת על-פני תקופה של שנה-שנתיים. יחידות אלו לא מומרות אוטומטית ל-Class A, ובאופן כללי ניתן לומר שעלויות יחידות אלה גבוהות משל סוג A או B.
יש גם יחידות השתתפות שמיוחדות למשקיעים מוסדיים (Class I), ולתוכניות פנסיוניות 401K (Class R), שלא גובות שיעור הוספה, וגובות עמלת 12b-1 נמוכה.
יחס הוצאות (Expense Ratio)
יש לא מעט סוגי הוצאות, ולכן נהוג לחשב את יחס ההוצאות בקרן. יחס ההוצאות מאפשר למשקיעים להשוות בין הקרנות השונות. חישוב יחס ההוצאות לוקח בחשבון את כלל ההוצאות בקרן (המונה בתחשיב) ומחלק בממוצע נכסי הקרן (המכנה בתחשיב) והתוצאה מהווה את אחוז היחס של ההוצאות.