נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

שיתוף פעולה בין פועלים שוקי הון למונטה סידס

• ההשקעה הראשונה במסגרת שיתוף הפעולה בוצעה בחברת TipRanks

 

 
 

LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
29/03/2015

פועלים שוקי הון וקרן ההון סיכון מונטה סידס (Moneta Seeds) חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בהשקעות בחברות סטארט-אפ בתחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית). במסגרת ההסכם יאתרו הצדדים חברות מטרה ראויות להשקעה ויבצעו אותה במשותף.

ההשקעה הראשונה במסגרת הסכם זה בוצעה בחברת TipRanks שפיתחה מערכת מידע אודות המלצות אנליסטים המדרגת את האנליסטים בהתאם להצלחתם בתחזיות, בהשוואה לביצועים בפועל של המניות שנסקרו על ידם. השקעה זו בוצעה בעקבות הצלחת הטמעת השירות של TipRanks באתר בנק הפועלים. שביעות הרצון הגבוהה של לקוחות הבנק מהשירות, לצד ליווי החברה במהלך תקופת הפעילות שלה בבנק, תרמו רבות להחלטת ההשקעה, תוך הבנת פוטנציאל החברה לפריצת דרך בינלאומית. 

שיתוף הפעולה בין פועלים שוקי הון, המנוהלת על ידי עומר קרייזל, לקרן מונטה סידס יאפשר להרחיב את הפעילות של פועלים שוקי הון בסקטור הטכנולוגיה, לרבות פעילות בנקאות השקעות וביצוע השקעות ישירות. המטרה היא לסייע להתפתחותן של החברות שימצאו מתאימות, תוך שילוב הידע המקצועי והניסיון הרב של מנהלי קרן מונטה סידס בגידול וטיפוח מיזמים בשלבים המוקדמים.

שיתוף פעולה זה הינו נדבך נוסף בפעילות בנק הפועלים בתחום הפינטק. חטיבת האסטרטגיה בבנק, בראשות ד"ר רון וקסלר, מובילה בשלוש השנים האחרונות  תכנית פינטק, בשיתוף חטיבת הטכנולוגיה ופועלים שוקי הון. מטרת התכנית, המנוהלת על ידי יעל ויסבורד-סוכרי, היא לחשוף את הבנק לחדשנות ולהטמיע טכנולוגיות חדשות כחלק מהצעת הערך ללקוח, ובמקביל להקנות ליזמים את האפשרות להשתמש בתשתיות הבנק, כדי לבחון את עצמם בתנאים של "שוק אמיתי". במסגרת היוזמה, נבחנו עד כה כ-350 חברות פינטק והבנק אימץ למעלה מעשר חברות, במודלים שונים של שיתופי פעולה.

קרן מונטה סידס הוקמה במהלך 2014 במטרה להשקיע בחברות סטארט-אפ חדשניות בתחום התוכנה. הקרן מנהלת כ-20 מיליון דולר, המיועדים להשקעה במיזמים מתחום טכנולוגיות המידע, טכנולוגיות פיננסיות, ביג דאטה ואבטחת מידע. מייסדי ומנהלי מונטה סידס, אדורם געש ומירב הר נוי, צברו ניסיון רב בתחום ההשקעה בחברות טכנולוגיה בראשית דרכן.

ערן גרשט, מנהל ההשקעות בפועלים שוקי הון: "הניסיון הרב שנצבר בפועלים שוקי הון באיתור, ליווי והשקעה בחברות טכנולוגיה, יחד עם המומחיות של מנהלי קרן מונטה סידס – יוצר הזדמנויות חדשות לחברות סטארט-אפ בראשית דרכן שפועלות בתחום הפינטק. השילוב של משקיעים מנוסים עם הצעת ערך של הבנק יוצר הזדמנות מצוינת ליצירת חברות מובילות בתחום הפינטק". 

אדורם געש, שותף מנהל בקרן מונטה סידס: "שיתוף הפעולה בין קרן מונטה לבין בנק הפועלים, יוצר מודל ייחודי של טיפוח מיזמים טכנולוגיים שבנוסף להשקעה של מיליוני שקלים, מפתחים כבר בתחילת דרכם מוצרים בסביבת התשתית של בנק שהנו מהמתקדמים בעולם. הניסיון מלמד כי פיתוח מוצר לפי דרישות של לקוח אמיתי, ממקד את המיזם ומהווה קטליזטור לבניית ערך לקראת פריצה בינלאומית" 

TipRanks הוקמה בשנת 2012 על ידי היזמים אורי גרינבאום וגלעד גת, שפיתחו את המנוע הייחודי של החברה, לאחר שזיהו כי חסרים בשוק ההון מנגנונים המאפשרים למשקיעים פרטיים להעריך בצורה מהירה ופשוטה את האפקטיביות של המלצות אנליסטים.

המערכת שפיתחה TipRanks פועלת על בסיס אפליקציית Web ועוקבת אחר פרסומים של אנליסטים באתרי אינטרנט פיננסיים בארצות הברית. המערכת מנתחת את המידע ומציגה דירוג של האנליסטים לפי הביצועים בפועל של המניות שנסקרו על ידם בהשוואה  למדד S&P 500. 

אודות  פועלים שוקי הון:
פועלים שוקי הון היא זרוע הבנקאות להשקעות של בנק הפועלים. החברה, שפועלת משנת 1990, עוסקת במגוון פעילויות ושירותים מקומיים וגלובליים, כולל שירותי בנקאות השקעות וביצוע השקעות.

החברה מובילה בישראל בשירותי בנקאות השקעות, הכוללים ייעוץ לעסקאות מיזוגים ורכישות והנפקות פרטיות וציבוריות בארץ ובעולם. לפועלים שוקי הון הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם בנק ההשקעות האמריקני  William Blair. כמו כן, החברה פועלת בסין, בהודו ובמדינות נוספות. פועלים שוקי הון גם מחזיקה 18.93% ממניות חברת פועלים אי.בי.אי, חברת החיתום המובילה בישראל.

הפעילות בתחום ההשקעות כוללת ביצוע השקעות ישירות במגוון תחומים, ביניהם חברות צמיחה בתחומי תעשייה, נדל"ן יזמי ומניב, טכנולוגיה, אנרגיה, תשתיות, פינטק (טכנולוגיה פיננסית) ועוד, וכן ייזום, הקמה והשקעות בקרנות Private Equity, כולל קרנות בארץ ובעולם במגוון תחומים, כולל נדל"ן, תשתיות, מזנין, טכנולוגיה, אנרגיה נקייה ועוד.

אודות קרן מונטה סידס:

קרן מונטה סידס' שביצעה סגירה ראשונית בתחילת 2015, משקיעה במיזמים חדשניים עתירי תוכנה. הקרן מנהלת כ-20 מיליון דולר אותם תשקיע במיזמים מתחום טכנולוגיות המידע, טכנולוגיות פיננסיות, ביג דאטה ואבטחת מידע.

מונטה סידס פועלת בשלבים המוקדמים ביותר של המיזם בשני מתווי השקעה: (א) כמשקיע מוביל בסבבים של עד מיליון דולר בהם הקרן תצרף גוף השקעות נוסף, (ב) כחממה פרטית (לא מדען) המקימה ומטפחת חברות במתחם ייעודי סמוך לרמת החיל בתל אביב שנבנה לתת מעטפת שירות מלאה לצוותים של חברות בהקמה.

מייסדי ומנהלי הקרן - אדורם געש ומירב הר נוי, הם מהדמויות המנוסות והמוכרות בשוק עם רקורד של עשרות השקעות מוצלחות ואקזיטים רבים. לקרן רשימת משקיעים הכוללת חברות ענק מארה"ב ואסיה, ומנהלים מחברות אלה יעניקו ליזמים, מעבר להשקעה הכספית, גם סיוע בפיתוח עסקי ופתיחת דלתות בשווקי העולם.



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחיזת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

<div style="direction: rtl;"><div><div><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">המחקר החדשני של מרכז טאוב, שערכו <span style="font-weight: bold;">פרופ' איל קמחי ואריק הורוביץ</span>, מהווה ניסיון ראשון מסוגו לכמת את ההשפעה של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון על ההישגים בשוק העבודה – שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה. המחקר עונה על שאלות כגון: האם מספר היחידות במתמטיקה שצעיר או צעירה ייבחנו בהן אכן ישפיעו על חייהם בבגרותם? האם כדאי להתאמץ ולהיבחן ברמה גבוהה או שאפשר להסתפק ברמה נמוכה יותר? ומה תפקידם של כישורי הלמידה הטבעיים בכל הסיפור?</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">לצורך כך נבנה בסיס נתונים ייחודי העוקב אחרי הנבדקים מזמן ההיבחנות בבחינות הבגרות, דרך הלימודים האקדמיים ועד לשלבים המוקדמים של הקריירה (גיל 29). המחקר מומן בשיתוף עם קרן טראמפ.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">לימודי מתמטיקה ברמה מוגברת עשויים להוביל לצמצום פערים בין נשים לגברים</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-weight: bold;">במחקר של מרכז טאוב התגלה שהמגדר משפיע על היקף לימודי המתמטיקה: 44% מהנשים נבחנו בהיקף של 4–3 יחידות במתמטיקה, לעומת 33% מהגברים. לעומת זאת, 10% מהגברים נבחנו בהיקף של 5 יחידות, לעומת 7% מהנשים. </span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">בבחינת השוני המגדרי בתוצאות נמצאו הבדלים משמעותיים. ראשית, ניתן לראות כי בקרב אלו שנבחנו ב-4 יחידות במתמטיקה שיעור הנשים בעלות תואר אקדמי גדול משמעותית משיעור הגברים. עם זאת, בתחומי לימוד המובילים למקצועות שהשכר בהם גבוה יותר – כמו כלכלה ומנהל עסקים, מדעים מדויקים ומדעי המחשב – יש רוב לגברים. עוד נמצא כי הרחבת היקף לימודי המתמטיקה של אלו שנבחנו ב-4 יחידות (באמצעות תרחיש היפותטי) מגדילה משמעותית את הנטייה להשלים תואר אקדמי, בעיקר בקרב נשים, ומשפיעה על בחירת תחום הלימודים. השינויים הבולטים הם ירידה בנטייה ללמוד מדעי החברה ועלייה בנטייה ללמוד רפואה, כלכלה ומִנהל עסקים, מדעים מדויקים ומדעי המחשב.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">בפרט, השכיחות של לימודי מדעי המחשב גדלה בכמחצית בקרב גברים וביותר מפי 3 בקרב הנשים. השכיחות של לימודי כלכלה ומנהל עסקים גדלה אך במעט בקרב גברים אולם גדלה משמעותית בקרב נשים. ככלל, ניתן לומר שמעבר מ-4 ל-5 יחידות מתמטיקה מאפשר ללמוד את התחומים המובילים לשכר גבוה יותר. ההשפעה על נשים גדולה מאשר ההשפעה על גברים, ובכך מעבר זה מצמצם את הפערים המגדריים בהתפלגויות של תחומי הלימוד האקדמיים.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">ההשפעות של תחומי הלימוד האקדמיים על השכר של גברים ונשים שונות בתכלית. גברים בעלי תואר אקדמי ביהדות, מדעי החברה ומשפטים משתכרים (לשעת עבודה) פחות מאלו ללא תואר אקדמי, ואילו גברים בעלי תואר בחינוך, רפואה ומדעי החיים, כלכלה ומנהל עסקים אינם משתכרים יותר מאלו ללא תואר. אולם בקרב הנשים, תואר בתחומים של יהדות, מדעי הרוח, חינוך, רפואה ומדעי החיים, מדעי החברה, ובעיקר כלכלה ומִנהל עסקים מביא לשכר גבוה יותר ביחס לעובדות ללא תואר. </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">תואר בהנדסה ומדעים מדויקים או במדעי המחשב תורם משמעותית לשכר גם בקרב גברים וגם בקרב נשים, אולם תרומתו גדולה יותר בקרב נשים.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">קמחי והורוביץ מצאו כי יש חשיבות גם ללאום, וככל הנראה ההזדמנות ללמוד מתמטיקה באופן מורחב אינה פתוחה לכולם באופן שווה – שיעור היהודים הלומדים מתמטיקה באופן מורחב גבוה בהרבה מאשר בקרב ערבים או קבוצות מיעוט אחרות. בקרב הנוצרים והדרוזים ניכרת נטייה רבה יותר ללמוד מתמטיקה בהיקף מוגבר מאשר בקרב המוסלמים וקבוצות מיעוט אחרות.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><img alt="" src="https://ci5.googleusercontent.com/proxy/GztXqCDZLXEMpCrRhKFv65VSgx4N4-OoUOdX5_nc-uOSJWIRXtyntxU6sIs77zVogPywuEnq0DXJ8Oe-iiWS0M2Iy__uXfJFzWWkCZ3C3Os9Ev32PStKvI437E73rkrqcK5r2kdf0PToHtophYgdvlP1bEDNGeDX6zN5fLF4=s0-d-e1-ft#https://staticapp.icpsc.com/icp/loadimage.php/mogile/1531701/67355e7592322ca1c824c261eca19dad/image/jpeg" /></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-weight: bold;">פערי הכנסה ניכרים בין הנבחנים ב-3, 4 ו-5 יחידות</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">המחקר של מרכז טאוב מצא כי גם ההכנסה החודשית וגם השכר לשעה של בוגרי 5 יחידות כפולים משל אלה שלא נבחנו במתמטיקה כלל. ההכנסה גדלה עם היקף לימודי המתמטיקה גם עבור אלו שקיבלו את אותו ציון בבחינה, ועובדה זו בולטת במיוחד במעבר בין 4 ל-5 יחידות לימוד. מעבר לכך, ככל שהציונים בבחינה היו גבוהים יותר כך גם ההכנסה הייתה גבוהה יותר, והדבר נכון במיוחד במעבר בין ציון בטווח 90–81 לציון בטווח 100–91. למשל כשנבדקה הכנסתם של נבחני 5 יחידות נמצא פער גדול בין אלו שקיבלו 90–81, שהשתכרו 56 שקלים לשעה, למול 78 שקלים לשעה בקרב נבחנים שקיבלו 91-100. כלומר, ההכנסה קשורה בקשר הדוק הן להיקף לימודי המתמטיקה והן לציון בבחינה.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">עוד נמצא שתארים אקדמיים שנחשבים יוקרתיים אכן משתלמים בשוק העבודה. בעלי תואר במדעי המחשב משתכרים 77% יותר מאלה ללא תואר אקדמי, 90% יותר מבעלי תואר ביהדות ומדעי הרוח, ו-40% יותר מאלו שאחריהם במדרג – בוגרי הנדסה ומדעים מדויקים. לצד זאת, אין פערי הכנסות משמעותיים בין בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות. יתרה מכך, נמצא שבתחומים מסוימים אלו שאינם בעלי תואר אקדמי משתכרים יותר מאשר בעלי תואר אקדמי, בעיקר בקרב הנבחנים במתמטיקה בהיקף מורחב. לדוגמה, השכר של חסרי התואר גבוה מזה של בוגרי מדעי החברה בקרב אלו שלמדו מתמטיקה בהיקף של יותר מ-3 יחידות.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">קמחי והורוביץ מצאו עוד שככל שמספר יחידות הבגרות במתמטיקה גבוה יותר, הנבדקים נוטים להיות מועסקים במשלחי יד יוקרתיים יותר (תרשים 1): שיעור בעלי משלח היד האקדמי גדל מ-4% בקרב הנבחנים במתמטיקה בהיקף של פחות מ-3 יחידות ל-49% בקרב אלה שלמדו בהיקף של 5 יחידות. נתון מעניין הוא שדווקא שיעור המנהלים אינו משתנה משמעותית במעבר מ-3 ל-5 יחידות.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">קמחי מסביר: "לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר מאפשרים קבלה למסלול לימודים אקדמי יוקרתי יותר, וזה מוביל לתעסוקה ברמת שכר גבוהה יותר. למעשה, החשיבות של לימודי מתמטיקה ברמה מוגברת כפולה. ראשית, היא תורמת ישירות לכישורי התלמידים, ושנית – עצם העובדה שהתלמידים בחרו ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה מעידה על יכולותיהם ועל המוטיבציה שלהם. ניתן לשער כי שני גורמים אלו מסייעים לתלמידים להתקבל לחוגי לימוד יוקרתיים באוניברסיטאות, ובשלב מאוחר יותר אף מגדילים את יכולת ההשתכרות שלהם בשוק העבודה".</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">במחקר נמצא קשר גם בין מספר יחידות הלימוד במתמטיקה לתחום הלימודים האקדמיים (תרשים 2). בקרב נבחני 5 יחידות מתמטיקה יש שיעור גבוה יותר של בעלי תארים במדעי המחשב, הנדסה ומדעים מדויקים, ובקרב תלמידי 3 ו-4 יחידות יש שיעור גבוה יותר של בעלי תארים במדעי הרוח, אמנויות ומדעי החברה. תואר במדעי המחשב מגדיל מאוד את ההכנסה, אך יש תרומה חיובית גם לתארים בהנדסה ובמדעים מדויקים, כמו גם בכלכלה ובמִנהל עסקים – כולם נפוצים יותר בקרב בוגרי לימודי מתמטיקה בהיקף מורחב.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><img alt="" src="https://ci5.googleusercontent.com/proxy/UpZWQppsPyCdAhYR0ESXgT7FoX11qN-5HSqE9G0AzwEM57tA3r7D2vsndXBDxREgxtN51Ml17qc-rcuO5kLSGeNtgJ9_eAnzRmfSjqi5aYSiIzGG7r5Xxm1VQn5yUYO-OMiQRGxUU9BmUKcD79NGcWvNrvRkztPCqUNwsctc=s0-d-e1-ft#https://staticapp.icpsc.com/icp/loadimage.php/mogile/1531701/056117fd655aa9518a6554ef069ddf13/image/jpeg" /></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">עם זאת, במחקר של מרכז טאוב נמצא גם כי לימודי 5 יחידות מתמטיקה קשורים חיובית להכנסה גם באופן ישיר (כלומר בפיקוח באמצעות בקרה סטטיסטית על המשתנים האחרים), בעיקר בקרב נשים. כדי לבחון את השפעתם של גורמים אחרים החוקרים פיקחו על מגוון של מאפיינים סוציו-אקונומיים: מגדר, דת, מצב משפחתי, ילדים, בעלות על דירה, ארץ מוצא של האב והאם, סטטוס עלייה לארץ ומחוז מגורים. כמו כן הם הביאו בחשבון גם את ציוני הבגרויות האחרים, שעשויים להעיד על כישורי למידה ומנת משכל. גם לאחר שנלקחו בחשבון כל המשתנים הללו, ניתוח תרחישים תיאורטיים מראה כי העברת תלמידים ממסלול של 4 יחידות למסלול של 5 יחידות במתמטיקה (ללא שינוי בציון הבחינה) צפויה להגדיל את שכרם ב-10% – מתוכם 6% הם השפעה ישירה ו-4% נוספים נובעים מההכנסה הגבוהה יותר בתחומי הלימוד האקדמיים האופייניים לבוגרי 5 יחידות (בעיקר מדעי המחשב). </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">ההשפעה הישירה פירושה שגם כשמבטלים באמצעים סטטיסטיים את ההשפעה של כל המשתנים האחרים, כולל תחום הלימוד האקדמי, הענף הכלכלי ומשלח היד, עדיין קיימים פערי הכנסה בין נבחנים בהיקף שונה. גם במקרה זה התוצאות שונות במקצת לגברים ולנשים: בעוד שההשפעה הישירה היא 6% הן לגברים והן לנשים, ההשפעה העקיפה דרך תחום הלימודים היא 3% לגברים ו-5% לנשים, מה שמשקף את ההשפעה הגדולה יותר של היקף לימודי המתמטיקה על בחירת תחום הלימוד האקדמי בקרב נשים. בסך הכל, ההשפעה של מעבר מ-4 ל-5 יחידות מתמטיקה מגדילה את השכר של הגברים ב-9% ואת השכר של הנשים ב-11%.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא שלהיקף לימודי המתמטיקה אכן יש חשיבות רבה להישגים בשוק העבודה, כולל שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה, ולתחום הלימודים האקדמיים יש נתח ניכר בכך. לימודי מתמטיקה בהיקף מורחב מאפשרים להתקבל לחוגים אקדמיים יוקרתיים כמו הנדסה, מדעים ומחשבים, ולימודים אלו בתורם מסייעים למצוא תעסוקה איכותית בשילוב שכר גבוה. </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-weight: bold;">ירידה במספר הנבחנים ב-5 יחידות – אתגר לאומי</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">למרות הידיעה כי היקף לימודי מתמטיקה משפיע על הקבלה לחוגים יוקרתיים באקדמיה, יש ירידה מתמשכת בשיעור הנבחנים בבגרות מורחבת במתמטיקה – מ-20 אחוז לכ-13 אחוז מכלל הנבחנים בין 2006 ל-2011. במחקר של מרכז טאוב שערך נחום בלס נכתב שייתכן שהסיבה נעוצה בשילוב בין התחזקות הגישה השופטת את בתי הספר לפי שיעורי הזכאות לבגרות, המשפיעה מאוד על מדיניות הנהלות בתי הספר והמורים, ובין התגברות הגישה הפונקציונלית לתעודת הבגרות, המייחסת את החשיבות הרבה ביותר לממוצע הציון הכללי. התלמידים ומוריהם מחשבים מה עדיף מבחינתם: ציון גבוה יחסית ברמת בחינה נמוכה או ציון נמוך ברמה גבוהה, ולפיכך מגיעים למסקנה שעדיף לתלמיד ולבית הספר להיבחן ברמה הנמוכה. </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">אולם בניגוד לדעה הרווחת, החוקרים גילו שיש קשר חיובי בין הציון למספר יחידות הלימוד, כלומר ציוני הבחינה גבוהים יותר, בממוצע, ככל שמספר יחידות הלימוד גדול יותר (תרשים 3). אם כן, החשש מירידה בציון בשל היבחנות ברמה מוגברת אינו בהכרח מוצדק.</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">יתרה מזאת, כאשר נבחן תרחיש שבו היקף לימודי המתמטיקה הורחב מ-4 ל-5 יחידות לכל תלמידי 4 יחידות, אולם במקביל הופחת ציון הבגרות שלהם במתמטיקה ב-10 נקודות, ניכר שהירידה בציון מפחיתה את השפעת העלייה בהיקף הלימוד, אולם אינה מבטלת אותה לגמרי: הגידול הממוצע בשכר במקרה זה הוא 7%, לעומת 10% לו הציון היה נותר בעינו. </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">לדברי קמחי: "בהיבט הלאומי, ירידה זו מדאיגה באשר ליכולת של ישראל להמשיך להתבסס על מגזר הטכנולוגיה העילית כמנוע צמיחה למשק כולו". כדי להתמודד עם ירידה זו, החוקרים הציעו פתרונות מגוונים. ראשית, למצוא דרך להפוך את לימודי המתמטיקה לאטרקטיביים יותר ומאיימים פחות על ידי שיפור איכות ההוראה – לא רק בבית הספר התיכון, אלא גם בשלבים מוקדמים יותר. שנית, להגביר את המודעות של תלמידים ומשפחותיהם לחשיבות לימודי המתמטיקה על ידי הסברה והיכרות עם מוסדות אקדמיים והמגזר העסקי. שלישית, לתמרץ כלכלית את בתי הספר להגדיל את שיעור התלמידים שניגשים לבגרות במתמטיקה בהיקף מורחב. קמחי מוסיף: "ראוי לממן את יישום הפתרונות באופן דיפרנציאלי, כדי שהרחבת לימודי המתמטיקה תשמש כלי מרכזי בצמצום פערים כלכליים-חברתיים".</p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;">מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן. </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 13.3333330154419px;">הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.</span></p></div></div></div></body></html>
x