מידרוג מודיעה על הותרת דירוג סדרות 2022 ו- 2029 בדירוג Aa3, על כנו, אשר הונפקו ע"י חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "החברה" או חח"י"), ושינוי אופק הדירוג מאופק יציב לאופק חיובי. שינוי האופק משקף בעיקר את השיפור בפרופיל הנזילות של החברה, אשר משפר את יכולתה להתמודד עם עתות משבר. בד בבד, פתחה החברה מסגרות אשראי אל מול שני בנקים, המאפשרות לה נזילות וגמישות פיננסית.
מידרוג מותירה את הדירוג לסדרות 24 ו- 25, שבערבות מדינה, בדירוג Aaa, על כנן, וקביעת אופק יציב. תמיכת המדינה בחברה (להלן: "התמיכה") והתלות בין המדינה לחברה (להלן: "התלות") (להלן ביחד: "הקשר") הינן יסודות משמעותיים לדירוג. מידרוג מעריכה את התמיכה והתלות כגבוהות מאוד, בין היתר, לאור תמיכת המדינה בכל הקשור למשבר הדלקים שפקד את משק החשמל בשנים 2011-2012. מידרוג תמשיך ותעקוב אחר מידת התמיכה והתלות ומדגישה כי, שחיקה בהערכת מידרוג את התמיכה והתלות עלולה להוביל להורדת דירוג משמעותית. יצוין כי, להערכת מידרוג, הקשר בין החברה למדינה הינו גבוה מאד, אך אינו מוחלט, ולא קיימת זהות אינטרסים מלאה.
הדירוג מבוסס על נתונים שנמסרו למידרוג עד לתאריך 30/03/2015.
בדירוג חח"י, מיושמת מתודולוגיית מידרוג לדירוג חברות חשמל וגז, הפועלות תחת רגולציה עבור קביעת דירוג ה- BCA1. במסגרת המתודולוגיה נבחנים 4 משתנים עיקריים: (1) המסגרת הרגולטורית בה פועלת החברה; (2) כיסוי הולם על עלויות והשגת רווחים; (3) נתח שוק ופיזור נכסי המנפיק; (4) יחסים פיננסיים. כמו כן, מיישמת מידרוג את מתודולוגיית דירוג מנפיק הקשור למדינה (Government Related Issuer, להלן: "GRI"[2]).
מידרוג מעריכה את התלות והתמיכה של המדינה כגבוהות מאוד. התלות בין החברה למדינה מתבטאת, בין היתר, בסיכוני אשראי דומים של החברה ושל המדינה, הן בחשיפה לחוב זר, בהיקף משמעותי, והן בחשיפה למשברים גיאו-פוליטיים; בהישענות החברה והמדינה על מקורות הכנסה זהים, המהווים את כלל המשק הישראלי; בעלות מלאה של המדינה (כ- 99.85%). תמיכה מיוחדת מצד המדינה, בהיקף ובמועד, משתקפת בראש ובראשונה, בקריטיות החברה להתנהלות כלכלת המדינה (כספק שירות חיוני); בנכונות המדינה לספק ערבויות, בהיקפים משמעותיים, לגיוסי חח"י אל מול בעיית הנזילות (בשנים 2011-2012) ונכונותה לספק ערבות, במקרה הצורך, לחוב הזר של החברה; בהצהרת פקידים בכירים ברשויות המדינה על תמיכה בחברה, במידת הצורך; בחוסר נכונות מצד המדינה לבצע שינויים מהותיים במבנה החברה, בין היתר, לאור קיום ועד עובדים מאורגן וחזק, בעל השפעה פוליטית; היסטוריה של תמיכת מדינה והתערבות המדינה בעתות משבר.
יצוין כי, שחיקה בהערכת מידרוג את הקשר בין המדינה לחח"י, עלולה להוביל להורדה משמעותית של הדירוג. יש לציין כי, הקשר בין המדינה לחברה, הבא לידי ביטוי, בין היתר, במתן ערבות לחוב החברה, בהתאם לצורך, הינו גורם התומך בדירוג.
במסגרת המעקב השנתי, נלקחו בחשבון, בין היתר, הגורמים הבאים:
(1) שיפור משמעותי בנזילות החברה, כפי שמשתקף בדוחות הכספיים לשנת 2014, ומשפר את יכולתה להתמודד עם עתות משבר. בנוסף, המשך יישום מדיניות דירקטוריון בנוגע לשמירה על כרית נזילות בהיקף שלא יפחת מ- 3 מיליארד ₪ המורכבת מ- 2.2 מיליארד ₪ מזומן ושווי של עד 0.8 מיליארד ₪ במלאי דלקים;
(2) החלטת הדירקטוריון בדבר הצורך בשיפור האיתנות הפיננסית של החברה ע"י הפחתת חוב בהיקף של 0.5 מיליארד ₪ בשנה;
(3) השפעתו של משבר הדלקים הצטמצמה משמעותית וזאת, לאור המשך הזרמה רציפה של הגז הטבעי ממאגר תמר;
(4) פרסום הצעת החלטה של רשות החשמל ביחס לתעריפים עבור שירותי ניהול מערכת החשמל;
(5) עדכון תעריף החשמל המשקף ירידה מסוימת בעלות המוכרת לחברה לאור ירידה בעלויות בכלל ובעלויות הדלקים בפרט;
(6) העדר הסדר לחוב של הרשות הפלסטינית וחברת מזרח ירושלים לחברה (להלן: "חובות הרשות");
(7) הפסקת המשא ומתן בין המדינה וההסתדרות בנוגע להמשך קידום הרפורמה במשק החשמל;
(8) כניסת יח"פים נוספים למשק החשמל וצמצום נתח השוק של החברה;
(9) השפעת יישום מדיניות שוק עמוק אשר הוביל לגידול חשבונאי בהון דרך עליה בסעיף רווח כולל אחר. המעבר למדיניות של שוק עמוק, עלולה לחשוף את החברה במידה ותשואות האג"ח קונצרניות ימשיכו להצטמצם