עם הביקוש הרב של בנים חוזרים וזוגות צעירים, לחזור ולהתגורר בקיבוץ מרחביה, בעל איכות חיים ואיכות סביבה, סיים הקיבוץ את התכנון להקמת שכונה חדשה וצעירה ומציע לבנים וזוגות צעירים לבנות את ביתם בקהילה חמה, ערכית, פעילה וצומחת.
על פי התכנית, יבנו בשכונה החדשה 49 יחידות דיור דו משפחתיות. כל אחת על שטח כולל של 330 מ"ר. בשלב א' יוקמו 22 יחידות דו משפחתיות, בשני דגמים לבחירה. שטח בנוי של דגם אחד 160 מ"ר בשתי קומות, בעלות של כ- 1,650,000 שקלים. דגם מוצע נוסף על שטח בנוי של 120 מ"ר בקומה אחת, בעלות של כ- 1,450,000 שקלים. כל היחידות הינן בעלות צביון כפרי, גגות רעפים, שטח גינה רחב ומערכת חינוך במרחק הליכה רגלית קצרה.
היתרון בהקמת בית במרחביה, הינו קבלת התושבים החדשים שיקלטו בשכונה החדשה למעמד של חברי קיבוץ עם כל היתרונות של הקיבוץ ללא חובת עבודה בקיבוץ. הקיבוץ קולט בנים ובנות חוזרים ומשפחות צעירות המעוניינות להשתלב בחיי הקיבוץ, באווירה ייחודית, איכות חיים, חינוך איכותי, תרבות וחיי קהילה ותאפשר למשפחות הנקלטות, להשתלב בתחומי הקיבוץ כחברים לכל דבר וליהנות מיתרונות הקהילה, השותפות הכלכלית והחברתית ומהחיים המיוחדים המשקפים ומייחדים את הישראליות.
קיבוץ מרחביה ממוקם בעמק יזרעאל צמוד לעפולה ומושב מרחביה. כבר היום מורגש הפיתוח המואץ באזור, הודות לרכבת העמק המוקמת בימים אלה, על ידי משרד התחבורה והזרוע המבצעת חברת נתיבי ישראל. הרכבת תעבור בין חיפה לבית שאן, תחצה את העיר עפולה, דרך מנהרות תת קרקעיות ועתידה לשנות את פני האזור כולו ולהביא להתעוררות תעסוקתית ותיירותית של זוגות צעירים ומשפחות, להתגורר באזורים הרחוקים ממרכז הארץ, הודות לזמני הנסיעה שיתקצרו באופן משמעותי וישפרו את איכות החיים.
ההתיישבות במרחביה החלה בשנת 1911 כ"קואופרציה במרחביה" על פי משנתו של פרופ' פרנץ אופנהיימר, יהודי רפורמי, שלמד רפואה בגרמניה ועסק בנושאים חברתיים וסוציו-אקונומיים. בפגישה עם תיאודור הרצל, הציג בפניו את החזון להתיישבות קואופרטיבית, בשילוב יוזמה פרטית לעבודה שיתופית, על קרקע בבעלות הלאום. מרחביה היתה הקואופרציה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל על שטח של 3,500 דונם בעמק יזרעאל, שנרכשו על ידי יהושע חנקין. במקום התיישבה קבוצת עולים מגליציה בראשות האגרונום שלמה דיק.
בתחילה התגוררו בצריפים ובשנת 1913 נבנו החצר ומבני הקבע על פי תכנון של האדריכל אלכסנדר ברוולד, בסגנון של בתי חווה בגרמניה. הקואופרציה החזיקה מעמד רק עד 1918. בשנת 1924 עלו שוב על הקרקע, נוסד מושב העובדים מרחביה ובשנת 1929 הוקם קיבוץ מרחביה. השנים הראשונות במרחביה היו שנים של עבודות חוץ, שיקום ענפי המשק וגיבוש חברתי. המשק החקלאי התבסס בתחילה על גידולי פלחה עם מעט מים, תוך הכנסת מיכון חקלאי וזנים חדשים. הוקמו ענפי הרפת, הלול והצאן.
מקורות ההכנסה של הקיבוץ, נובעים מגידולי שדה (כ- 16,0000 דונם בשותפות עם קיבוץ יזרעאל וקיבוץ כפר החורש), רפת העמק, הרפת הגדולה בארץ (כ- 13,000,000 ליטר חלב בשותפות עם קיבוץ יפעת וקיבוץ מגידו), נכסים, חקלאות- גידולי שדה, פרדס, מטעים ופלסים, מפעל שנבנה על ידי הקיבוץ בשנות ה- 60 והיום מתנהל עצמאית (לקיבוץ 29% בעלות). הפעילות הקהילתית נעשית על ידי הוועד המקומי ואגודת מתיישבי קיבוץ מרחביה וכוללת: חינוך הגיל הרך, חינוך בלתי פורמלי- תנועת נוער "השומר הצעיר" שבמסגרתו פעילויות שונות וטיולים, תרבות, חגים, טיולים, ארכיון, ספריה, שירותים כגון: בריכה, משחקיה, חשמליה, נגריה, מוסך ועוד. בקיבוץ מרחביה בית ספר יסודי "אופקים".
בקיבוץ מרחביה פועלים שירותים מגוונים, ביניהם: מכבסה- כל שירותי הכביסה והגיהוץ, נשנוש- בית קפה, מאפים ואירועים מיוחדים, מרחב למחשבה- תכנית לשיפור כושרי החשיבה והתנועה, מרחב לילד- מרכז טיפולי רב תחומי לילדים, חוגי פילאטיס ועוד.