פרסום הנחיות למינוף פיננסי מטעם בנק ישראל

(הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 218)

מבוא

1. הצטברות עודפת של מינוף במערכת הבנקאית נצפה כאחד מהגורמים שבבסיס המשבר הפיננסי במערכת הבנקאות, אשר הגדיל את רגישות הבנקים לשינויים בשווקים ובתנאים הכלכליים. במקרים רבים, נוצרו עודפי מינוף על אף יחסי הון מבוססי סיכון גבוהים. בעקבות זאת, פרסמה וועדת באזל בדצמבר 2010 את מסמך באזל III: "מסגרת פיקוחית גלובלית לחיזוק עמידות המערכת הבנקאית"(להלן- באזל III). אחת מהרפורמות שנכללו בבאזל III הינה קביעת יחס מינוף פשוט, שקוף שאינו מבוסס סיכון אשר יפעל כמדידה משלימה ואמינה לדרישות ההון מבוססות הסיכון. יחס המינוף נועד להגביל את צבירת המינוף בתאגיד הבנקאי בכדי למנוע תהליכי צמצום מינוף העלולים לפגוע במערכת הפיננסית ובכלכלה, ולחזק את דרישות ההון מבוססות הסיכון.

2. הוראה זו מאמצת את המלצות באזל III לעניין יחס המינוף, שנקבעו בינואר 2014, והיא גובשה,בין היתר, לאחר ביצוע סקר השפעה כמותית לאמידת השפעתה על המערכת הבנקאית בישראל.

3. לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות, ובאישור הנגידה,קבעתי הוראה זו כמפורט להלן.

4. הוראה זו קובעת דרישות יחס מינוף מזערי לתאגידים בנקאיים. בדומה לנוהג לגבי דרישות הלימות ההון ויחס כיסוי הנזילות, המפקח עשוי לדרוש עמידה ביחס מינוף גבוה יותר מתאגיד בנקאי מסוים, אם הוא סבור כי יחס המינוף אינו משקף כראוי את רמת המינוף בתאגיד זה.

5. מספור הסעיפים בהוראה תואם את מספור הסעיפים במסמך באזל מינואר 2014.

עיקרי ההוראה:

א. תאגיד בנקאי יעמוד ביחס מינוף שלא יפחת מ-5% על בסיס מאוחד. תאגיד בנקאי שסך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד מהווה 20% או יותר מסך הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית, יעמוד ביחס מינוף שלא יפחת מ-6%.

ב. יחס המינוף מוגדר כמדידת ההון (המונה) מחולק במדידת החשיפה (המכנה), כאשר היחס מבוטא באחוזים.

ג. ההון לצורך מדידת יחס המינוף הוא הון רובד 1 כהגדרתו בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 202 (ההון הפיקוחי), תוך התחשבות בהסדרי המעבר שנקבעו.

ד. סך מדידת החשיפה של תאגיד בנקאי היא סכום החשיפות המאזניות, חשיפות לנגזרים ולעסקאות מימון ניירות ערך ופריטים חוץ מאזניים.

מדידת החשיפה לצורך יחס המינוף תהיה בדרך כלל עקבית עם הערכים החשבונאיים. בנוסף,תאגידים בנקאיים לא יורשו להשתמש בביטחונות פיזיים או פיננסיים, ערבויות או טכניקות אחרות להפחתת סיכון אשראי, כדי להפחית את מדידת החשיפות, אלא אם כן מצוין אחרת בהוראה.

7. חשיפות מאזניות (סעיפים 15-17):

א. במדידת החשיפות המאזניות ייכללו כל הנכסים המאזניים, כולל בטחונות מאזניים לנגזרים ובטחונות לעסקאות מימון ניירות ערך, ולמעט נגזרים מאזניים ונכסי עסקאות מימון ניירות ערך המפורטים בהוראה.
ב. נכסים מאזניים שנוכו מהון רובד 1 (בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 202) יוכלו להיות מנוכים ממדידת החשיפות.

8. חשיפה לנגזרים (סעיפים 08-10):

א. חשיפה לנגזרים תחושב בהתאם לשיטת החשיפה הנוכחית (CEM) המפורטת בנספח ג' להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 203, לרבות כאשר התאגיד הבנקאי מוכר הגנה באמצעות נגזר אשראי.

ב. ככלל, אין לקזז ביטחונות שהתקבלו כנגד חשיפות לנגזרים. עם זאת, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בהוראה, ניתן להשתמש בחלק המזומן של הביטחון המשתנה שהתקבל כדי להפחית חלק ממדידת החשיפה. בשלב זה, צד נגדי מרכזי כשיר (QCCP), יהיה כהגדרתו בטיוטה לדיון "חשיפה לצד נגדי

מרכזי".

ג. נקבע טיפול נוסף לנגזרי אשראי שנכתבו. 

9.חשיפות לעסקאות מימון ניירות ערך (סעיפים 32-37):

א. במדידת יחס המינוף יש לכלול חשיפה בגין נכסי עסקאות מימון ניירות ערך גולמיים שהוכרו לצרכים חשבונאיים.

ב. בהתקיים התנאים המנויים בהוראה, ניתן לקזז סכומי מזומן לשלם ומזומן לקבל עם אותו צד נגדי.

פריטים חוץ מאזניים מומרים לשווה ערך חשיפות אשראי באמצעות שימוש במקדמי המרה לאשראי. למטרת קביעת סכום החשיפה של פריטים חוץ מאזניים עבור יחס המינוף, יש להחיל על הסכום הרעיוני את מקדמי ההמרה לאשראי (CCF) המפורטים בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 213 .

11.תאגיד בנקאי נדרש לעמוד ביחס מינוף, כאמור בסעיף 7 להוראה, החל מיום 1 בינואר 2018.

למרות האמור לעיל:

א. תאגיד בנקאי אשר ביום פרסום ההוראה עומד בדרישה ליחס מינוף כאמור, לא ירד מהסף שנקבע בהוראה.

ב. תאגיד בנקאי אשר ביום פרסום ההוראה אינו עומד בדרישה ליחס מינוף כאמור, נדרש להגדיל את היחס בשיעורים רבעוניים קבועים עד ליום 1 בינואר 2018.