מיכאל מנקין, מנכ"ל מכון מולד
06/05/2015
מה הקשר בין תחבורה ציבורית בשבת לבעיית מבקשי המקלט • למה החטיבה להתיישבות היא הפנטזיה הימנית האולטימטיבית • ומה צבוע כל-כך בביקורת התקשורתית על ההסכם הקואליציוני של נתניהו עם החרדים?
1. עושים סדר:
משך הזמן הארוך שלקח נתניהו כדי להקים את הממשלה החדשה אינו דבר רע בהכרח למתנגדיו. האנרגיות שהצטברו לקראת הבחירות, האכזבה של פעילים רבים ונפילת המתח החדה - כל אלה מצאו פורקן בגל של ביקורת פנימית ששטף את הרשתות החברתיות ואת העיתונות. הביקורת הייתה פעמים מוצדקת פעמים חסרת בסיס, ובכל זאת, טוב שנעשתה - וגם כילתה את מצבריה - עוד כשאין ממשלה מתפקדת. עם הקמת ממשלת נתניהו הרביעית נצטרך להתפנות לפעולות קצרות וארוכות הטווח שנועדו להעמיד אלטרנטיבה לשלטון הימין.
כפי שכתבנו כאן בתקופת הבחירות, הבעיה הבסיסית של מתנגדי נתניהו אינה בחירה שגויה של קמפיין זה או אחר (אם כי, יש להודות, שגורם זה תרם באופן משמעותי להפסד). הבעיה שורשית בהרבה, והיא נעוצה בהיעדר סדר יום, בהיעדר תפיסת עולם ברורה, בהיעדר סיפור בסיס: מי אנחנו, מול מי אנו עומדים ומה אנחנו מבקשים לעשות כאן. הליכוד אמנם לא הציגו מצע לקראת הבחירות, אבל אפילו כך, תפיסת עולמה של המפלגה הייתה מלאה, מבוררת ולוחמנית מזו של המרכז-שמאל.
אלטרנטיבה שלטונית לא מגבשים לכבוד קמפיין. אי-אפשר לגבש תפיסת עולם בשלושה חודשים. העבודה יומיומית ומאומצת, והיא חייבת להתחיל עכשיו. המלאכה כוללת שני מרכיבים עיקריים: בנייה והצגה של תפיסת עולם מתחדשת ורלוונטית; ניהול מאבקים פוליטיים-ציבוריים נחושים וממוקדים שנובעים ממנה. הממשלה המסתמנת היא הזדמנות טובה מאין כמוה לחידוד עמדות משמעותי - אין בה עלי תאנה שנועדו לטשטש את עמדותיה.
אבל אי-אפשר לתקוף אותה, וגם לא לרכוש את אמונו של הציבור, ללא הצגת חלופה ברורה. מהי עמדת מתנגדי נתניהו כלפי רצועת עזה? מהי דעתו לגבי הסכם המעצמות עם איראן? מהי תפיסתו לגבי המדיניות הכלכלית שכחלון מתכוון להנהיג? ולגבי תחבורה ציבורית בשבת? ומה עם סוגיית מבקשי המקלט ומהגרי העבודה? כיום אין למתנגדי נתניהו תשובות ברורות לשאלות הללו, כמו גם לרבות אחרות. בקיצור, אין לו סדר יום.
זו לא העת לזעוק מרה על מות הדמוקרטיה ולבכות את הידרדרותנו לכדי מדינת עולם שלישי - במיוחד נוכח העובדה שאנחנו נוטים לעשות זאת מדי שנה בשנה כבר דור שלם. עלינו להבהיר לציבור כיצד והיכן פוגע הימין בחיים של כולנו, ואיך ניתן לעשות את הדברים אחרת.
2. סינדרום ששון:
בחודש האחרון הימין מחמם מנועים לקראת הכנסת הקרובה, שבה ייצא למאבק בכל המוסדות המשפטיים שיוצרים את הכללים והנורמות שמונעים ממנו לקדם את תפיסת עולמו באין מפריע. בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, משרד המשפטים - כל אלה סומנו כבר כמטרות. הימין מבקש לגרום למערכת המשפט לעבוד בשבילו, לא במקביל או בניגוד אליו.
המתקפה אינה בגדר הפתעה. כבר שנים שהבלמים הציבוריים שמרסנים את שליטתם מפריעים לנציגי הימין. דוגמה בולטת היא המתקפה התקשורתית של פורום קהלת על מוסד היועץ המשפטי לממשלה בכלל ועל המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר. ברקע נמצא המסמך המפורט מפברואר האחרון שבו המליצה זילבר להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות במתכונתה הנוכחית. את מדיניות ההתיישבות בישראל, כתבה המשנה ליועמ"ש, צריכה לקבוע אך ורק ממשלת ישראל - ולא גופי צללים שאינם חייבים דין וחשבון לאף אחד פרט לעצמם.
הדוח של זילבר אינו אלא חוליה אחרונה בשרשרת של מהלומות ציבוריות שניחתו על החטיבה להתיישבות בשנה האחרונה - מחשיפת תקציב התמיכות של החטיבה על-ידי מולד, דרך המאבק הפרלמנטרי של חברות הכנסת סתיו שפיר וזהבה גלאון וכלה בחקירת שחיתות חמורה של להב 433 שנמצאת בימים אלה בעיצומה. סגירת החטיבה ופתיחתה מחדש כגוף שקוף ומתוקן הייתה אחת מהבטחות הבחירות של יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג. התפתחויות אלה מסכנות את מעמדו של הגוף שהפך ברבות השנים לצינור הכספים החשאי של הימין המתנחלי. החטיבה להתיישבות היא, במידה רבה, התגשמות הפנטזיה הימנית: בלי פיקוח פרלמנטרי מעצבן, בלי הצקות של עיתונאים חטטנים, בלי יועצים משפטיים טרחניים. חור שחור שלתוכו נשאבים מדי שנה חצי מיליארד שקל מכספי הציבור הישראלי.
כמעט אך ורק גופים ואישים שמזוהים עם הימין המתנחלי התייצבו לצד החטיבה, והמתקפה גלשה לא פעם לפסים בוטים במיוחד. הגדיל לעשות יו"ר החטיבה, דני קריצ'מן, שכינה את ח"כ שפיר ואת ח"כ גלאון "הבנות האלה בכנסת" ועל דינה זילבר אמר כי היא "יועצת של 'שלום עכשיו'" ש"אינה עשויה מקרח" וכי הדוח שלה מלא ב"זיופים". למרות המערך המתואם מימין, גורמים פרלמנטריים ואזרחיים במחנה המרכז-שמאל לא מיהרו להעניק גיבוי למשנה ליועמ"ש במאבקה למען האינטרס הציבורי הרחב.
שיטת הפעולה של הימין, שעיקרה דה-לגיטימציה פרסונלית נגד זילבר, מוּכרת היטב מהעבר. לפני עשור הטיל ראש הממשלה אריאל שרון על עו"ד טליה ששון מפרקליטות המדינה לחבר דוח על המאחזים הבלתי-חוקיים בשטחים. לאחר פרסום הדוח כיוון הימין את חציו נגד עורכת הדין ותקף אותה באופן שלוח רסן. אז כמו היום ישבו רבים ממחנה המרכז-משאל בצד וצפו במתרחש בזמן ששמה הציבורי מוכתם. בסופו של דבר, הדוח לא מומש.
הקרב המתחדש נגד המוסדות המשפטיים של מדינת ישראל צריך להניע לפעולה את כל מי שישראל יקרה לו. קולם של אנשי יש עתיד טרם נשמע, אך הדבר נכון גם לגבי רבים במחנה הציוני, במרצ וברשימה המשותפת. כנ"ל באשר למשפטנים בכירים ולפקידי ציבור לשעבר שקולם קריטי במיוחד בימים אלו.
אנו ממליצים בכל לשון של המלצה לקרוא את חוות הדעת התמציתית של זילבר שזמינה כאן. הדברים פשוטים, ברורים וראויים להתייחסות ציבורית.
3. הסוחט מסחטן פטור:
בסוף השבוע האחרון נכתב רבות על "הסחטנות החרדית", שבאה לידי ביטוי בהסכמים הקואליציוניים עם יהדות התורה וש"ס. בקרב הציבור הרחב נתפסים החרדים כקבוצה שאינה מתעניינת כלל בשאר האזרחים ומרוכזת אך ורק במוסדותיה המגזריים. יש, כמובן, צדק רב בטענה הזאת. בשנתיים האחרונות יצאה ההנהגה החרדית בלשון חריפה מאוד נגד נתניהו ונגד הבית היהודי. החרדים טענו - גם כאן במידה רבה של צדק - כי מפלגות הימין פועלות באופן שמנוגד לתפיסת עולמן כמעט בכל תחומי החיים.
והנה, בהזדמנות הראשונה שניתנה להן זינקו המפלגות החרדיות לקואליציה עם אותן מפלגות ימין ממש - בעיקר כדי לדאוג למוסדותיהן. מפלגות שמצטרפות לכל קואליציה, ובלבד שישלמו להן את האתנן המתאים, לא יכולות להתפלא כשמופנית נגדן ביקורת ציבורית. כך או כך, יש להניח כי כבר בקרוב יגלו המפלגות החרדיות כי עמדות הבסיס של הימין עומדות בסתירה מובנית לתפיסת העולם שלהן.
עם זאת, ראוי לשאול את העיתונות הישראלית: האם הפעולות של המפלגות החרדיות שונות באופן קטגורי מאלו של הבית היהודי או של חברי הכנסת מהליכוד? התפיסה האנטי-ממלכתית של העמקת השסעים בחברה הישראלית ודאגה בדלנית אך ורק למי שדומה לך מקודמת כבר שנים על-ידי שלטון נתניהו. היא בשר-מבשרה של התרבות הפוליטית בישראל. גם כשבנט קורא לכל עם ישראל "אחי" הוא עדיין מקדיש את מרב המאמצים לסקטור שלו (כמה דוגמאות: מעמדן השערורייתי של ישיבות ההסדר, תקציבי העתק לחטיבה להתיישבות, המינהלת לזהות יהודית, הזרמת כל התקציב לבניית מעונות יום חדשים עבור מעמד הביניים אל המועצה האזורית שומרון, הגרעינים התורניים ועוד ועוד). ליברמן ואנשיו פועלים אף הם בצורה דומה, כפי שמנהיגי ליכוד מקדישים חלק ניכר מאוד מזמנם כדי להיטיב עם פעיליהם.
ההבדל הוא שבניגוד לשאר המפלגות, החרדים לא משחקים בכאילו – ומצהירים בגלוי על כוונותיהם. הביקורת הקשה שמופנית כלפיהם מתאימה במידה רבה לרוב המפלגות בכנסת. לכן כשפובליציסטים ופוליטיקאים אומרים כי שומן נוטף מזקנם של החרדים הגרגרנים או שהם מתנהלים בחוצפה חסרת תקדים, הם עושים חסד עם מפלגות סקטוריאליות אחרות. אם אנשי תקשורת ואישי ציבור היו מכוונים את חציהם באופן שווה כלפי כל המפלגות שנוהגות כך, ייתכן שהנורמות הפוליטיות היו משתנות בהתאם.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
