אורי גרינפלד
19/05/2015
על פי אומדן הלמ"ס, המשק הישראלי התרחב ברבעון הראשון של 2015 ב-2.5% (כל הנתונים המוצגים הם שיעור שינוי רבעוני במונחים שנתיים), זאת בהשוואה לצמיחה של 6.6% (עודכן מ-7.0%) ברבעון האחרון של שנה שעברה ו-0.8% (עודכן מ-0.4%) ברבעון השלישי של שנת 2014.
כשם שלא התלהבנו משיעור הצמיחה הגבוה ברבעון האחרון של שנה שעברה, אנו גם מתקשים להתאכזב מהנתון הנוכחי בשל העובדה כי שניהם היו מוטים יחסית לאחר הרבעון החלש בזמן מבצע "צוק איתן". למעשה, אם נצלול פנימה לסעיפי התוצר נראה כי המצב טוב יותר משכותרות העיתונים מנסים לצייר. הסיפור הגדול כאן הוא ללא ספק הצריכה הפרטית אשר כבר סוגרת ארבעה רבעונים רצופים של צמיחה הגבוהה מ-5%. ממש כמו באמריקה. כשהריבית אפסית וכשתנאי המימון אטרקטיביים מתמיד, אז למה לא?
מנגד, ההשקעות במשק ממשיכות להטריד, לאחר שאלו התכווצו ב-5.8%. נוסיף לכך גם את דחיית ההשקעה במפעל החדש של אינטל והדחייה בהשקעות במאגר הגז לוויתן ונקבל שההשקעה במשק השנה הולכת ומסתמנת כמשקולת לא קלה על צמיחת המשק. אי לכך אנו מותירים את תחזית הצמיחה לשנת 2015 על כנה ומעריכים כי זו תעמוד על 3.5%-3.0%, אך בניגוד להערכותינו המוקדמות, נראה כי החלק התחתון של הטווח הוא סביר יותר.
לגבי המדיניות של בנק ישראל, לנתון האחרון לא צפויה להיות השפעה מהותית על קבלת ההחלטות. סך הכל, הצמיחה במשק נראית בסדר והפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב. סביבת המחירים גם היא עושה את דרכה לטריטוריה חיובית ונורמלית יותר. לכן, גם בחודשים הקרובים מדיניות בנק ישראל תושפע בעיקר מהמגמות בשוק המט"ח, יותר מכל גורם אחר.
בנק ישראל עשוי להפחית את הריבית פעם נוספת רק במידה והשקל יתחזק משמעותית (משמע, התחזקות של כ-2% נוספים מרמתו הנוכחית מול סל המטבעות). עד אז בנק ישראל ינסה להתמודד עם המגמות בשוק המט"ח בעיקר על ידי רכישות מט"ח נרחבות יותר.
כמו תמיד, על מנת להבין את המגמות, לא נתייחס לנתונים הרבעוניים כיוון שאלו מאופיינים בתנודתיות גבוהה ועשויים להשתנות בחדות בעדכון הנתונים. במקום זאת, נתייחס לשינוי במחצית השנה האחרונה (רבעון רביעי 2014+רבעון ראשון 2015) אל מול מחצית השנה שקדמה לה.
-
הצריכה הפרטית ממשיכה לבלוט לחיוב – זו עלתה במחצית השנה האחרונה ב-6.2%, בהמשך לגידול של 5.8% במחצית השנה הקודמת. בהסתכלות על נתוני הרבעון הראשון הרי שהתרחבות הצריכה הפרטית אף יותר מרשימה שכן זו התרחשה ללא תרומה משמעותית של צריכת מוצרי בני-קיימא (הכוונה כאן בעיקר לצריכה וייבוא של כלי תחבורה), שהייתה המנוע של הצריכה הפרטית ברבעונים הקודמים. בנטרול צריכת מוצרי בני-קיימא צמחה הצריכה הפרטית ברבעון הראשון ב-6.5%.
-
ההשקעה בנכסים קבועים – הסתכלות חצי שנתית לא יכולה לספר את הסיפור במלואו. במחצית השנה האחרונה גדלה ההשקעה בנכסים קבועים ב-1.1% עם זאת ברבעון הראשון של השנה ירדה ההשקעה בנכסים קבועים ב-5.8%, כלומר הנתון הפושר של ההשקעות נובע בעיקר מהרבעון הרביעי החזק בו לייבוא כלי הרכב הייתה השפעה משמעותית. עם זאת, גם כאן נסתכל על החצי המלא של הכוס (טוב, אולי לא חצי, נעשה את זה רבע...). ההשקעה במגורים, אחרי שנתיים (!!) של התכווצות, התרחבה. אמנם זו התרחבה רק ב-1.3% ברבעון הראשון של השנה אבל סוף סוף אנחנו מעל האפס.
-
יצוא הסחורות והשירותים- על אף השקל החזק והצמיחה הגלובאלית האיטית במהלך הרבעון הראשון, נראה כי הייצוא הישראלי דווקא מתאושש. במחצית השנה האחרונה גדל היצוא ב-6.0%, זאת לעומת ירידה בשתי מחציות השנה הקודמות. בהסתכלות רבעונית, יצוא הסחורות והשירותים התרחב אמנם ב-3.1% בלבד (כבר ראינו מספרים חזקים יותר...) אך כשצוללים טיפה יותר לעומק ניתן להבחין כי ייצוא הסחורות התרחב ב-7.2% וייצוא השירותים ב-12.9% וזה כבר ממש יפה. למעשה השפעת הקצה הטכנית של ייצוא הסטארט-אפים והיהלומים (שירדו ב-28.9% ו-5.8%, בהתאמה) היוותה משקולת על היצוא ברבעון הזה. לכן, אם ננטרל את הגורמים הללו נקבל שהייצוא התרחב ברבעון הראשון של שנת 2015 בשיעור גבוה של 9.4%.
-
ייבוא סחורות ושירותים – גם הייבוא מתרחב בקצב מהיר, בעיקר כתוצאה מאיתנותה של הצריכה הפרטית. במחצית השנה האחרונה גדל היבוא ב-2.4%. יחד עם זאת, מכיוון שברבעון הראשון היבוא גדל בקצב מהיר יותר מהייצוא, תרומת הייצוא נטו (משמע, הייצוא בניכוי הייבוא) לצמיחת התוצר היתה שלילית. ועמדה על 1.2%-.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
