במהלך החיים אנו צוברים כסף במטרה אחד – לממש יעדי חיים בהתאם לציפיות שלנו.
חלקנו רוצים לחיות בבית פרטי עם גינה, חלקנו לראות עולם, רובנו רוצים להעניק לילדים שלנו השכלה שתאפשר להם סיכוי לחיות חיים של כבוד וביטחון ואנו זקוקים לצבור לא מעט כסף במטרה לחיות חיים בפרישה ארוך יותר אולי אפילו משנות העבודה שלנו.
במציאות זו אנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות לא יעילים וחייבים לנצל את כל מה שהמדינה מאפשרת לנו במסגרת מעט ההטבות במס הכנסה.
זה נכון, אנו כאזרחי מדינת ישראל משלמים הרבה מס ביחס למדינות אחרות בעולם ובמציאות זו גם ככה קשה מאוד לשרוד ולכן זה לא רק זכותנו לנצל הטבות מס אלא חובתנו!
במהלך תהליך צבירת החיסכון שלנו, אנו נחשפים לרכישת ניירות ערך ואגרות חוב (מכשירי חיסכון נפוצים) במחיר מסוים, ומקווים שבחלוף תקופה מוגדרת (שעות בודדות עבור סוחרי יום, שנים עבור משקיעים פסיביים) נמכור אותם במחיר גבוה ממחיר הקנייה.
כאשר ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה חיובי, ממומש רווח הון. בדרך כלל משמעות הדבר היא שמדינת ישראל תנגוס בחלק מהרווחים, שכן בניגוד לארה"ב, למשל, רוב המשקיעים בישראל מנהלים את החלק הארי של השקעותיהם בחשבונות החייבים במס רווחי הון.
בדרך כלל מס בשיעור 25% מוטל על כל רווח ריאלי (אחרי אינפלציה) מכל יתר ניירות הערך (ובכלל זה קרנות נאמנות ותעודות סל), ישראלים וזרים כאחד.
מס רווחי הון עלול להיות משמעותי ביותר לאורך זמן, ולכן כל משקיע נדרש לפעול בכל הדרכים החוקיות על מנת להקטין את נטל המס הזה.
אחת הדרכים לעשות זאת, היא לוודא שלפחות חלק מתיק ההשקעות מתנהל במסגרת פלטפורמות הנהנים על-פי חוק מפטור ממס, כגון קרנות השתלמות, פוליסות חיסכון, קרנות פנסיה וקופות גמל.
הפקדת כספים פטורים בחשבון שמעניק זכויות פנסיונים ומשיכתם באמצעות קצבה ובמקרים מסויימים באמצעות אנונה עשוי לזכות את הלקוח בפטור מלא ממס רווח הון ולא רק דחייה.
יש לשים לב שגם השקעות בפלטפורמות אילו בחו"ל מעניקות דחיית מס ואפשרות לתכנון מס שתעניק ללקוחות ערך ענק במשא שלהם להשרדות כלכלית ולעמידה ביעדי החיים.
דרך אחרת היא להקטין ככל האפשר את פעולות הקנייה והמכירה בחשבון ועל-ידי כך לדחות את מועד הטלת המס; שהרי מס רווח הון מוטל על רווחים ממומשים בלבד. לא מכרתם – לא הרווחתם; לא הרווחתם – לא שילמתם.
ישנה אסטרטגיה נוספת, פחות אינטואיטיבית, לדחות את תשלום המס, והיא באמצעות קיזוז הפסדי הון.
הפסד הון נוצר כאשר אנו מוכרים את נייר הערך במחיר נמוך מהמחיר שבו רכשנו אותו.
תקנות מס הכנסה (סעיף 92) מתירות לקזז הפסדי הון כנגד מס המוטל על רווחי הון, ובכלל זה רווחים ממכירת ניירות ערך ישראלים או זרים, תשלומי דיבידנדים ותשלומי ריבית ז"א ניתן לנצל את הפסדי ההון כדי לחסוך תשלום מס על רווחי הון קיימים או עתידיים.
יש להדגיש כי לא ניתן להתקזז על רווחים שנצברו באפיקי חיסכון כמו פקדונות בנקאיים ותוכניות חיסכון וגם על הכנסה פירותית כמו משכורת. כמו-כן, ניתן לקזז הפסדים רק בחשבונות חייבים במס.
לדוגמה: משה קנה בתחילת 2011 קרן אינדקס ,תל אביב 100 בסכום של 100,000 ש"ח. ובמהלך השנה הקרן צנח בשווי הקרן ל-60,000 ש"ח, ומשה החליט למכור מכיוון שמשה מימש הפסד ריאלי של 40,000 ש"ח, נוצר לו בחשבון מגן מס של 40,000*25% = 10,000 ש"ח.
כל רווח הון שנוצר בשנה שבה מומש הפסד הון שוטף יקוזז תחילה כנגד מגן המס הזה, בהתאם לנוסחה:
מס לתשלום = רווח הון * מס רווח הון – יתרת הפסד.
נניח שבאותה שנה בה נרשם ההפסד מכר משה קרן נאמנות אחרת ברווח של 60,000 ש"ח. הרווח יתקזז עם יתרת ההפסד (=מגן המס) בחשבונו, כך שהיו ישלם מס רווח הון בשיעור של 10,000 ש"ח – (25% * 60,000 ש"ח ) = 5,000 ש"ח בלבד.
חשוב לציין שאין אסטרטגייה של תכנון מס רווח על ידי יצירת הפסדים!
הדרך הנכונה ביותר הוא לחפש דרכים לעשות דחיית מס וזאת על מנת לייצר לעצמנו אפשרויות בהמשך (אם שילמת, שילמת ואם עדיין לא יש לנו אפשרויות תכנון).
אז כמה שווה לנו דחיית מס? בטבלה שבניתי בעזרת אקטואר ורו"ח בחברת STM מגיברלטר – הרבה מאוד כסף!
|
צבירה וצמיחה עם רווח הון |
|
Investment |
Interest |
Accumulation |
|
שנה 1 |
100,000 |
8,000 |
108,000 |
|
שנה 2 |
108,000 |
8,640 |
116,640 |
|
שנה 3 |
116,640 |
9,331 |
125,971 |
|
שנה 4 |
125,971 |
10,078 |
136,049 |
|
שנה 5 |
136,049 |
10,884 |
146,933 |
|
שנה 6 |
146,933 |
11,755 |
158,688 |
|
שנה 7 |
158,688 |
12,695 |
171,383 |
|
שנה 8 |
171,383 |
13,711 |
185,094 |
|
שנה 9 |
185,094 |
14,808 |
199,902 |
|
שנה 10 |
199,902 |
15,992 |
215,894 |
|
שנה 11 |
215,894 |
17,272 |
233,166 |
|
שנה 12 |
233,166 |
18,653 |
251,819 |
|
שנה 13 |
251,819 |
20,146 |
271,965 |
|
שנה 14 |
271,965 |
21,757 |
293,722 |
|
שנה 15 |
293,722 |
23,498 |
317,220 |
|
שנה 16 |
317,220 |
25,378 |
342,598 |
|
שנה 17 |
342,598 |
27,408 |
370,006 |
|
שנה 18 |
370,006 |
29,600 |
399,606 |
|
שנה 19 |
399,606 |
31,968 |
431,574 |
|
שנה 20 |
431,574 |
34,526 |
466,100 |
|
שנה 21 |
466,100 |
37,288 |
503,388 |
|
שנה 22 |
503,388 |
40,271 |
543,659 |
|
שנה 23 |
543,659 |
43,493 |
587,152 |
|
שנה 24 |
587,152 |
46,972 |
634,124 |
|
שנה 25 |
634,124 |
50,730 |
684,854 |
|
שנה 26 |
684,854 |
54,788 |
739,642 |
|
שנה 27 |
739,642 |
59,171 |
798,813 |
|
שנה 28 |
798,813 |
63,905 |
862,718 |
|
שנה 29 |
862,718 |
69,017 |
931,735 |
|
שנה 30 |
931,735 |
74,539 |
1,006,274 |
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.