כלכלני בנק לאומי » האינפלציה צפויה לצאת מהתחום השלילי לקראת סוף השנה

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב–0.2%, ותרם לעלייה מתונה בסביבת האינפלציה. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.4% (מאי 2015 בהשוואה למאי 2014), נתון המשקף שינוי מסוים לעומת החודש הקודם (ירידה של 0.5%). אולם, בנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר (1.2%). דהיינו, עדיין מדובר בסביבת אינפלציה נמוכה.

עליות המחירים המשמעותיות בחודש מאי חלו ברכיבים הבאים: פירות וירקות – הודות לעלייה חדה ביותר במחירי הפירות, בעיקר על רקע גורמים עונתיים; תרבות ובידור – על רקע עלייה חדה במחירי ההבראה והנופש, בעיקר בשל גורמים עונתיים, ולאור ההתאוששות המתונה בתיירות הנכנסת; וסעיף הדיור (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים) שעלה ב-0.3%, בעיקר בשל גורמים עונתיים. בהקשר זה נציין כי סעיף הדיור עשוי להפתיע כלפי מעלה במדדים הבאים, על רקע ההתפתחויות האחרונות בנוגע לרפורמות הצפויות בשוק הדיור, כגון: העלאת מס הרכישה והחוק להקפאת שכר הדירה.

במבט קדימה, שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי להמשיך לעלות באופן הדרגתי (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף השנה (ראה/י תרשים). זאת, בין היתר בשל המשך העלייה במחירי הדיור וציפיות להמשך מגמת ההתמתנות בקצב ירידת מחירי המזון. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית. 

יצוא הסחורות הסתכם בחודש מאי בכ-3.7 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), קרוב לנתון של החודש הקודם . מדובר ברמה חודשית הנמוכה מהממוצע של השנתיים האחרונות (כ-4 מיליארד דולר), וברמת שפל מאז חודש דצמבר 2012.

פעילות יצוא הסחורות בחודש מאי, הושפעה מירידות במרבית ענפי היצוא ובראשם: ענפי הכימיה (בהמשך למגמה מתחילת השנה, ועל רקע שביתת העובדים במפעל כי"ל), כלי תחבורה ומוצרי מתכת. מנגד, עיקר הירידה בפעילות היצוא קוזזה הודות לעלייה חדה ביצוא ענף התרופות לצד עלייה מתונה יותר ביצוא ענפי האלקטרוניקה. ענפים אלה בעלי משקל משמעותי (כ-40%) בסך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים), ועל כן השינויים בהם משפיעים על כלל הפעילות. כך, בנטרול ענפים אלה, חלה ירידה של כ-11% בפעילות היצוא התעשייתי (כולל כרייה וחציבה וללא יהלומים). כמו כן, נמשכת העלייה ביצוא קבוצת הטכנולוגיה העילית, כאשר מנגד, נמשכת הירידה ביצוא קבוצות הטכנולגיה המעורבת-עילית והמעורבת-מסורתית, לצד קיפאון ביצוא קבוצת הטכנולוגיה המסורתית. 

בחינה של נתוני יצוא הסחורות בטווחי זמן ארוכים יותר, מעלה כי בינואר-מאי היה היקף היצוא נמוך בכ-5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ומתחילת השנה ירד היצוא בכ-7.6% (במונחים דולריים ונומינאליים), בהמשך למגמת הירידה מנובמבר אשתקד. החולשה ביצוא בתחילת השנה, באה לידי ביטוי גם באומדן השני של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון, כאשר נתוני היצוא עודכנו כלפי מטה בהובלת היצוא התעשייתי. חולשה זו, היא בעיקר תוצאה של ההאטה בפעילות הכלכלית בתחילת השנה, בקרב שותפות הסחר של ישראל, לצד התחזקותו של השקל מול סל המטבעות. 

במבט קדימה, אנו מעריכים כי פעילות יצוא הסחורות של ישראל תגדל ב-2015, אך בשיעור לא גבוה, זאת עקב הערכות לגידול מינורי בהיקף הסחר הבינלאומי; השיפור במצב הכלכלי בקרב חלק מיעדי היצוא העיקריים של ישראל בעת האחרונה; ולאור הפיחות בשקל מול הדולר (המטבע העיקרי – שימש בכ-86% מהעסקאות אשתקד) במהלך החודשים האחרונים של 2014, אשר נשמר בחלקו במהלך 2015 (עם זאת ביחס לאירו נרשם תיסוף משמעותי של השקל). להערכתנו, יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יעלה ב-2015 בשיעור ריאלי (שקלי) של כ-4.8% לעומת 1.3% ב-2014. בתוך כך, הדגש ממשיך להיות על גידול ביצוא לגוש הדולרי תוך שיפור ברווחיות של פלח יצוא זה. 

החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע הראשון של השנה בעודף של כ-2.9 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות), לעומת 2.6 מיליארד דולר ברביע הקודם. זהו עודף גבוה יחסית לשנים האחרונות (ראה/י תרשים). 

העלייה בעודף נובעת מקיטון בגירעון בחשבון הסחורות ברביע הראשון לעומת הרביע הקודם, עקב ירידה חזקה יותר ביבוא הסחורות לעומת יצוא הסחורות. זאת לצד, קיטון בגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות (הכולל העברות בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה). מנגד, העלייה בעודף קוזזה בשל קיטון בעודף בחשבון השירותים.

בנוסף, נציין כי נתוני מאזן התשלומים עודכנו ותוקנו באופן משמעותי לאחור וכתוצאה מכך העודף בחשבון השוטף לשנת 2014 עלה ל-13 מיליארד דולר לעומת 9 מיליארד דולר לפני העדכון – נתון שיא בראייה היסטורית. עודף זה מהווה כ-4.3% מהתוצר, לעומת 2.8% ב-2013 ו-1.8% ב-2012. להערכתנו, העודף בחשבון השוטף צפוי לגדול גם בשנת 2015, בהמשך למגמה של השנים האחרונות, והוא צפוי לעמוד על כ-4.9% מהתוצר. זאת, בעיקר על רקע הציפיות להמשך מגמת השיפור במאזן הסחר ולאור הערכותינו כי העלייה ביצוא הסחורות והשירותים בשנת 2015 תהיה גבוהה יותר מהעלייה ביבוא, דבר אשר יתמוך בגידול בעודף בחשבון השוטף. התפתחות זו, יחד עם המשך זרימת ההשקעות (הישירות בעיקר) מחו"ל לישראל מהווים גורמים בסיסיים התומכים בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות. זאת, למרות הגידול בהשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו"ל ברביעים האחרונים, אשר חלקן הגדול מגודר מבחינת חשיפת מטבע ולכן תנועות הון יוצאות אלו אינן יוצרות כוחות דומיננטיים לפיחות השקל.  

על פי האומדן השני של החשבונאות הלאומית, התוצר המקומי הגולמי צמח בשיעור של 2.1% (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות) ברביע הראשון של השנה. מדובר בשיעור צמיחה נמוך יותר לעומת הנתון שפורסם באומדן הראשון לפני כחודש (2.5%). נתוני התוצר העסקי עודכנו אף הם כלפי מטה ל-2.6% לעומת 3.2% באומדן הראשון. מבחינת רכיבי התוצר עולה כי התוצר באומדן השני היה נמוך יותר עקב עדכון חד כלפי מטה ביצוא (6.2%- לעומת 3.1%+), אשר קוזז מעט בשל עדכונים כלפי מעלה ביתר הרכיבים ובראשם  הצריכה הפרטית (7.5%+ לעומת 5.5%+). 

לעומת זאת, נתוני השימושים במקורות, שהם מדד מקיף יותר לפעילות במשק (הכוללים את הפעילות המשקית מבוססת היבוא ולא רק התוצר המקומי), עודכנו כלפי מעלה ל-4.9% ביחס לרביע הקודם. זאת, בהובלת יבוא הסחורות והשירותים, אשר עודכן בחדות כלפי מעלה. לצד זאת, נתוני השימושים המקומיים, אשר אינם כוללים את היצוא ובכך מהווים אינדיקציה לביקושים המקומיים, עודכנו כלפי מעלה באופן משמעותי וצמחו בשיעור של 8.8% (לעומת 4.7%). מדובר בשיעור צמיחה גבוה יותר של מדד פעילות מקיף זה ביחס לרביעים קודמים, והגבוה ביותר מאז הרביע הראשון של 2012 (ראה/י תרשים), דבר שמצביע על חוסנם של הביקושים המקומיים ועל שיפור בהיקף הפעילות הכלכלית במשק בתחילת השנה. דהיינו, נתוני החשבונאות הלאומית העדכניים מעידים על המשך מגמת צמיחה (מתונה ביחס לעבר) במשק ברביעים האחרונים, בתמיכת הביקושים המקומיים ובהובלת הצריכה הפרטית.