מיוחד לפאנדר - ראש בראש קרנות ה-90/10 הגדולות ביותר » מי עדיפה?

הריבית האפסית שהונהגה במשק על ידי בנק ישראל מאז חודש מארס 2015 גורמת לזרימה של משקיעים חדשים לשוק ההון. שוק קרנות הנאמנות בישראל, על מוצריו השונים, יכול לסייע לרכך את הכניסה של אותם משקיעים אל עולם ההשקעות. למשקיעים החדשים מומלץ לרוב לנקוט באסטרטגית השקעות שמרנית. במיוחד לשם כך קיימות קרנות ה־90/10. הקרנות מתאימות למשקיע שרוצה לקבל את הבטחון שקיים בחשיפה לאג"ח שהערך שלהן לאורך זמן אינו משתנה באופן חד אבל מעוניין גם בחשיפה מצומצמת של עד כ־10% למניות בכדי לקבל אפשרות להגדיל את התשואה על הכסף שחסך.

מהסיבה הזו ומשום שסביר שכל כך הרבה אנשים לא יכולים לטעות, נבדוק את שתי הקרנות הגדולות בקטגוריית ה־90/10, כלומר אלו המנהלות את כמות הכסף הגדולה ביותר. הקרנות הן – אלטשולר שחם 90/10 וילין לפידות 90/10 אשר מנהלות בצוותא כ־9 מיליארד שקלים נכון לתחילת חודש יוני השנה (1.6.15). ההשוואה בין שתי הקרנות אולי תוכל לשפוך אור על סיבת הפופולאריות של השתיים ואולי מי העדיפה מבין השתיים.

כפי שציינו בפתיחה, שוק קרנות הנאמנות נכנס למצב "טורבו" מאז הורדת הריבית המפתיעה לשפל כל הזמנים באמצע חודש מארס. קרנות ה-90/10 ממחישות מצב זה היטב עם גיוסים אדירים בשלושת החודשים האחרונים (מארס, אפריל, מאי) שבאופן סימלי כמעט ושווים – 573 מיליון לקרן של אלטשולר שחם ו־572 מיליון שקלים לקרן של ילין לפידות. גיוסים אלו מביאים את אלטשולר שחם לנהל כ-4.51 מיליארד שקלים ואת ילין לפידות לנהל כ־4.56 מיליארד שקלים נכון לתחילת יוני (1.6.15).

קרנות ה־90/10 הפכו להיות פופולאריות בעיקר לאחר שנת 2008, לאחר המשבר הפיננסי הגדול שהחל בארה"ב והתפשט כאש בשדה קוצים כלכלי אל שאר שווקי העולם. אז חיפשו המשקיעים אחר קרנות סולידיות עם חשיפה נמוכה למניות וקרנות ה־90/10 היו בדיוק התשובה לרצון זה.

קרן ה־90/10 של אלטשולר שחם הצליחה להניב תשואה חיובית מדי שנה בארבע השנים האחרונות. הקרן של ילין לפידות הניבה תשואה שלילית קטנה ב־2011 אך בשאר השנים הניבה תשואה חיובית. (ראה טבלה). מתחילת השנה ילין לפידות מובילים עם תשואה של 2% אל מול 1.56% לאטלשולר שחם (נכון ל-8/6/15).

כאשר מדובר בכל כך הרבה כסף דמי הניהול אינם עניין של מה בכך. ההצלחה האדירה של קרנות ה־90/10 הופכת אותן לסוס העיקרי בעגלת ההכנסות של מחלקת קרנות הנאמנות בבית ההשקעות האמורים ובכלל. מתוך כך דמי הניהול שנגבים בקרן של אלטשולר שחם מסתכמים ב־0.8% (כולל דמי נאמנות). דמי הניהול שנגבים בקרן של ילין לפידות הינם 0.84% (כולל דמי נאמנות).

בכדי להבין מהן מקורות התשואה הגבוהה ועד כמה המשקיעים היו חשופים לסיכון בעת ההשקעה נבחן את מדד השארפ שנה לאחור של שתי הקרנות. מדד השארפ הוא מדד לביצועים של קרנות נאמנות. ערך גבוה של מדד שארפ משמעו שהקרן הצליחה להגדיל את התשואה שלה ללא הגדלה מקבילה של הסיכון. השארפ של הקרן 90/10 מבית ילין לפידות עומד על 48.91 (5 כוכבים לפי FUNDER), לעומתו השארפ של קרן ה־90/10 לאלטשולר שחם נאמד ב־40.45 (4.5 כוכבים לפי FUNDER). כלומר ביחסיות שבין סטיית התקן שמצביעה על הסיכון לבין התשואה, הקרן של ילין לפידות הייתה עדיפה בשנה האחרונה למשקיעים. נציין כי השארפ ב־FUNDER מוכפל ב־100 ומחושב שנה לאחור מיום המדידה (1.6.15).

הדירוג הממוצע של האג"ח בילין לפידות הוא AA, נמוך מעט יותר מהדירוג האג"ח של אלטשולר שחם AA+ (לפי שקלול דירוג ממוצע של FUNDER).

המשבר של שנת 2008 לימד אותנו על החשיבות של פיזור ההשקעות, במיוחד בעת משבר כאשר חלק מהשווקים סבלו מירידה חדה בשווי. גם משבר האג"ח המקומי של שנת 2011 הצביע על חשיבות הפיזור והסיכון הטמון בהשקעה במספר נמוך של חברות, כאשר קרנות אג"ח צללו בעשרות אחוזים בעקבות פיזור דל. לזכות שתי הקרנות יאמר כי הן משקיעות בפיזור רחב מאוד.

קרן הנאמנות של אלטושולר שחם נוקטת בפיזור רחב של אג"ח לעומת פיזור נמוך יותר של מניות. נכון לתחילת מארס השנה הקרן משקיעה ב־99 אג"ח קונצרני, 17 אג"ח ממשלתי, כולל מק"מים, 18 מניות שונות בארץ ומניה אחת בחו"ל. מנהלי הקרן של ילין לפידות משתמשים בטקטיקת פיזור רחבה יותר. הקרן משקיעה ב־68 מניות בארץ ועוד 17 מניות בחו"ל, 269 אג"ח קונצרני ו־35 אג"ח ממשלתי כולל מק"מים (נכון ל־31.3.2015).

נציין כי אחת מההשקעות המרכזיות של אלטשולר שחם, בסך של כ־15%, (נכון ל־31.3.2015) היא האג"ח הממשלתי הישראלי שנפרעת בספטמבר 2023. האג"ח הממשלתי ארוך הטווח של ישראל זוכה ליצוג גם אצל הקרן של ילין לפידות אך בפרופורצית השקעה נמוכה הרבה יותר. מה שמביא את סך המח"מ הממוצע אצל ילין לפידות להיות נמוך יותר.

בכל הנוגע להשקעות קונצרניות, ילין לפידות משקיעה כ־1.2% באג"ח מליסרון ח' (בנוסף הקרן מושקעת במניית מליסרון). האג"ח של אלטשולר שחם בוחרת באג"ח פועלים הנפקות התחייבותי כהשקעת האג"ח הקונצרנית העיקרית בסך של מעט יותר מ־3%. (נכון ל־31.3.2015)

ככלל ניתן לומר כי רב הדימיון על השונה בין קרן ה־90/10 של אלטשולר שחם לזו של ילין לפידות. הקרן של אלטשולר תנודתית יותר וכנראה מעט פחות סולידית מזו של ילין לפידות ולכן בטווח הארוך הניבה תשואה גבוהה יותר. הצפי שלנו הוא כי בשנים הקרובות הקרנות המוזכרות ימשיכו לגייס ויוסיפו להון המנוהל שלהן מיליארדי שקלים - בעודן סוחבות את שוק הקרנות קדימה בשל ההתאמה שלהם לטעמו של המשקיע הישראלי.

שתי הקרנות מומלצות למשקיע הסולידי, כאשר הקרן של ילין לפידות מתאימה יותר למשקיע הסולידי יותר, והקרן של אלטשולר שחם מתאימה למשקיע הסולידי פחות. ||

בשוק ההון הישראלי לא פשוט לנתב כל כך הרבה כסף. מתוך כך נשאלת השאלה, באיזה שלב הון רב עובר מיתרון לחסרון. ביקשנו לברר כיצד מנהלי ההשקעות של הקרנות המוזכרות מצליחים להתמודד עם האתגר:

"חלק משמעותי מנכסי הקרן ילין לפידות 90/10 מורכב מהחזקות באג"ח ממשלתי ואג"ח בדירוגים גבוהים בחו"ל. חלק ניכר מחשיפה המנייתית היא לשווקי חו"ל, בעיקר ארה"ב. בשווקים כה עמוקים ונזילים אין כמעט משמעות לגודל הקרן."

"בגדול אין ספק שגודל משפיע על ניהול קרן. קל יותר לנהל קרן של מיליארד שקל בהשוואה לקרן בת 4 מיליארד.

היום כמו בעבר, בבית ההשקעות אלטשולר שחם באופן אסטרטגי מנהלים השקעות על ידי השקעה בחברות גדולות. זה נכון הן להשקעה במניות והן להשקעה באג"ח, לצד השקעות בחו"ל והשקעות באג"ח ממשלתי.

לכן בהיבט הזה גודלה של הקרן אינו מהווה מכשול משמעותי. ממילא השקעות באג"ח של חברות קטנות דלות סחירות לא ישפיע על תשואת הקרן בשל גודלה. ההשקעות בשוק האג"ח הקונצרני נעשות בעיקר בחברות במדד התל בונד - אסטרטגיה שהייתה נכונה לקרן כשהיא ניהלה חצי מיליארד, מיליארד וב־4 מיליארד שקלים."