האם ההסכם עם איראן טוב לישראל?

ההסכם בין איראן לבין המעצמות יקבע את עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית בעשורים הקרובים. ממשלת נתניהו הכריזה עוד במהלך המשא ומתן כי ההסכם המתגבש מבשר את סופה של מדינת ישראל, וגם בשמאל נשמעו קולות המצטרפים למקהלת מבשרי הקץ. אך בכירי מערכת הביטחון הישראלית מעידים כי ההסכם דווקא יאפשר להסיר את איראן מראש רשימת האיומים על ישראל, ולהפנות אנרגיות, תקציבים ומשאבים חיוניים לכיוון איומים אחרים. משיחות שקיימנו עם גורמים רבים בצמרת הביטחונית בישראל עולה כי רובם תומכים, שלא לציטוט, בהסכם עם איראן, ומחווים את דעתם המקצועית כי חתימתו עדיפה במובהק על החלופות הריאליות. בהמשך המסמך מובאים ציטוטים מפי בכירי מערכת הביטחון, שהתבטאו בנושא בפומבי. במילים אחרות, ההסכם שגובש טוב לישראל, ובעיקר – עדיף על פני כל אפשרות ריאלית אחרת. לפניכם חמש נקודות שמסבירות למה:

 

 

1) ההסכם עם איראן ירחיק אותה למרחק שנה מצבירת החומר הגרעיני הדרוש לייצור פצצת גרעין, וישאיר אותה שם בעשר השנים הקרובות, תחת פיקוח אינטנסיבי. הפיקוח הבינלאומי יימשך גם בתום תקופה זו.

2) כששיחות הגרעין יצאו לדרך הייתה איראן במרחק חודש וחצי מהשגת החומר הגרעיני הדרוש לפצצת גרעין, ואלמלא נפתח המו"מ מול המעצמות – שגם אליו התנגד נתניהו – היום הייתה איראן קרובה לנקודה זו עוד יותר. הודות לשיחות עם המעצמות נסוגה תוכנית הגרעין האיראנית לאחור, לראשונה זה יותר מעשור. במילים אחרות, אילו היה המערב מקבל את עצתו של נתניהו ולא פותח בסבב השיחות האחרון, היום הייתה איראן קרובה בהרבה להשגת פצצה גרעינית.

3) לא קיימת חלופה טובה יותר להסכם. האפשרויות הקיימות גרועות בהרבה:

תקיפה ישראלית באיראן: בתרחיש האופטימי, תקיפה ישראלית תדחה את תוכנית הגרעין בשנתיים. המחיר שלה יהיה מלחמה עם איראן, אליה צפויים להצטרף גם חזבאללה וחלק מהארגונים בעזה. בתרחיש כזה, בתום שנתיים תוכל איראן להסתער לפצצה, כשבידיה תירוץ משכנע לצורך שלה בנשק גרעיני. אפשרות זו איננה אפקטיבית עבור ישראל, בוודאי בהשוואה להסכם שדוחה בעשור את תוכנית הגרעין, ומותיר לגיטימציה גבוהה לפעולה ישראלית במקרה של הפרה איראנית.

תקיפה אמריקאית באיראן: תקיפה אמריקאית תדחה את תוכנית הגרעין בכארבע שנים. עם זאת, כל עוד אין הסכם מול איראן, וכל עוד איראן לא הפרה אותו – תקיפה אמריקאית לא תצא לדרך. כפי שהראה קמפיין הבחירות של מיט רומני ב-2012, לא משנה מאיזו מפלגה יבוא הנשיא האמריקאי הבא – הוא יהסס מאד להורות על תקיפה באיראן ויצטרך עילה משמעותית מאוד כדי לגרור את הציבור האמריקאי העייף למלחמה נוספת במזרח התיכון, במיוחד לאור הזיכרונות הכאובים מהמלחמה בעיראק (שלבסוף התברר שכלל איננה מפתחת נשק לא קונבנציונלי).

·המשך המצב הקיים: ללא הסכם הייתה איראן מתקרבת לפצצה, ולא ניתן היה להטיל עליה סנקציות נוספות בשל התנגדות רוסיה וסין (שסירבו להחריף את הסנקציות ללא מו"מ). לכל סבב שיחות עתידי הייתה מגיעה איראן כשהיא קרובה יותר לפצצה, ולכן בעמדת מיקוח חזקה יותר.

4) נתניהו טוען כי בחסות ההסכם, איראן תהיה בעוד עשר שנים במרחק נגיעה מפצצה – ללא הסכם, היא הייתה נמצאת במצב זה כבר כיום.

5) בשל העמדה הלעומתית שאימץ נגד המו"מ כולו, נתניהו איבד כל הזדמנות להשפיע על התהליך ולשפר אותו. בנוסף, הוא פגע באפשרות של ישראל לתאם עם שותפותיה בעולם את הפיקוח המודיעיני על איראן, וחיבל בסיכוי להגדיל את הערובות הביטחוניות שתקבל ישראל כתוצאה מההסכם.