התגובות בשוק למדד » הדעות חלוקות בין מדד צפוי למעט מעל הצפי, מה זה אומר?

מדד חודש יוני עלה ב- 0.3%, מעט מעל לציפיות. למדד חודש יוני חשיבות מעטה לעומת חשיבותן של ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, ואלו עודכנו על ידינו לאחרונה כלפי מטה על רקע הייסוף בשער השקל כנגד סל המטבעות, הירידה במחיר הנפט הגולמי (שעל פי ההערכות צפויה להתחזק בעקבות ההסכם עם אירן) והירידה במחירי מוצרי החלב (בפיקוח ושלא בפיקוח).

בשל העדכון, ההסתברות לחזרת האינפלציה אל תוך היעד בשנה הקרובה ירדה משמעותית, דבר המסכן את עמידת בנק ישראל ביעד האינפלציה הנגזר מחוק בנק ישראל, שכן בנק ישראל מנהל מדיניות גמישה של יעד אינפלציה, המאפשרת חריגה זמנית לתקופה של שנתיים לכל היותר.

נזכיר כי האינפלציה יצאה לראשונה מגבולות יעד האינפלציה ביוני 2014, לא חזרה אל היעד מאז, ולהערכתנו לא תחזור גם ב-12 החודשים הקרובים. לנקודה זו צפויה השפעה מכרעת על החלטות בנק ישראל בחודשים הקרובים.

"מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה בשיעור של 0.3% נראה כי המשק מראה סימני התייצבות וסביר להניח כי בטווח הבינוני נראה את האינפלציה בחלקו התחתון של היעד. נראה כי הביקוש החריג לדיור, אשר נמצא ברמה גבוהה מבחינה היסטורית, טרם תרומה משמעותית לעליית המחירים בחודש האחרון וגבר על הירידה במחירי האנרגיה. 

להערכתנו כל עוד ימשך חוסר הוודאות בשוק הדיור לגבי מדיניות הממשלה, בתוספת בעיית ההיצע אשר קיימת בשוק, נמשיך לראות את עליית הביקוש לדיור ואיתו את המשך עליית מחירי הדירות, מה שבוודאי יתרום שוב לעליית המדד. מצד שני, ייתכן כי ההסכם עם איראן, אשר עליו חתמו המעצמות בווינה לא מכבר, יוביל לירידה נוספת במחירי האנרגיה שתגבר על העלייה הצפויה שיביא אתו הגידול בביקוש לדיור. כמו כן יש לזכור כי מחירי החלב, אשר הוזלו בתקופה האחרונה, טרם הספיקו להשפיע על המדד לחודש יוני ובוודאי נראה את השפעתם בחודשים הקרובים. חוזקו של השקל מול סל המטבעות עדיין ניכר, למרות התערבות מסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח בחודש האחרון, ורק בחודש יוני התחזק השקל בכ-2.6% מול סל המטבעות האפקטיבי. 

התחזקות זו בהחלט מנוגדת לעמדתו של בנק ישראל ולהערכתנו במידה ומגמה זו תמשך ייתכן ובסוף החודש נראה את בנק ישראל נוקט בצעדים מרחיבים נוספים, למרות הצהרות הבנק במסיבת העיתונאית שהתקיימה לאחר הכרזת הריבית. לדעתנו ישנה אטרקטיביות בהשקעה באפיק הצמוד בתיק, במח"מ קצר עד בינוני. נראה כי סיום המשבר היווני, והתייצבות שוק המניות הסיני, החזירו את האופציה להעלאת הריבית ע"י הפד כבר בחודש ספטמבר, תהליך שיגרור בעקבותיו עליית תשואות לאורך כל העקום".

 

"לא היו הפתעות במדד יוני אשר עלה בהתאם לציפיות המוקדמות של 0.2% עד 0.3%. מעודד היה להבחין בהתמתנות בעליית מחירי הדיור (לרכישה) ל- 3.2% ב - 12 החודשים האחרונים לעומת 4% לפני חודש. מדד יוני תומך באי שינוי בריבית, זאת בשילוב עם שוק עבודה ״מתוח״ כפי שמשתקף בעלייה במספר דורשי העבודה. יחד עם זאת, במבט קדימה צפויים מספר מדדים נמוכים בחודשים הקרובים ונמוכים גם ביחס לציפיות בשוק. בשלב זה סביבת האינפלציה נותרה מאד ממותנת על אף רמת אבטלה נמוכה. הייסוף בשקל וירידה במחירי בדלקים תומכים באינפלציה נמוכה".

מדד המחירים כצפוי ובהתאם לממוצע החזאים, מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב- 0.3%. הסעיפים הבולטים בהם נרשמו עליות מחירים הם: הלבשה (9.8%), ודיור (0.4%). מנגד, בסעיף ירקות ופירות טריים נרשמו ירידות מחירים (5%) .

בשנים עשר החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב-0.4% (וללא דיור 1.2%) וממשיך לשקף סביבת אינפלציה נמוכה מיעד בנק ישראל.

בנקודה זו אנו מעריכים שתחזית מחלקת המחקר של ב"י אופטימית למדי ונראה כי  רוב הגורמים דווקא אינם תומכים בעליית קצב האינפלציה, כגון: רצונה של ממשלת ישראל  להוריד את יוקר המחיה בעיקר בתחום הדיור (הגורם אינפלציוני חיובי דומיננטי בשנים האחרונות), הוזלת מחירי מזון בפיקוח ועידוד תחרות. בנוסף, שילוב של ייסוף בשקל מול ירידה במחירי הנפט צפוי אף הוא להשפיע לשלילה על המדדים הקרובים.

מדד המחירים לצרכן עלה ב – 0.3% מעל תחזיות השוק. התרומה העיקרית לעלייה באה מסעיף הלבשה (9.8%) זאת לעומת, ירידה חדה בסעיף פירות טריים (8.3%). 

בהתייחס להחלטת הריבית הקרובה לחודש אוגוסט, מדד שקל/סל אותו בוחן בנק ישראל ירד לרמה הנמוכה מ-80 נקודות, דבר המעיד על התיסוף של השקל ביחס למטבעות שותפות הסחר של ישראל. התיסוף של השקל במונחי סל המטבעות תרם לירידה בהיקף הייצוא של ישראל בחודשים אפריל-יוני בשיעור חד של 16.9%. 

מבחינת ההשלכות על המשק הישראלי, המשך תיסוף אפקטיבי של השקל עלול להחריף את הירידות בהיקף הייצוא וזאת במיוחד לאחר שה-OECD הפחית החודש בחדות את תחזיות צמיחת התוצר והסחר העולמיים ב-2015 (3.1% לעומת 3.7% בתחזית הקודמת לגבי התוצר, ו-3.9% לעומת 4.6% לגבי הסחר), ובמידה מתונה יותר את התחזיות ל-2016 (3.8% לעומת 3.9%, ו-5.3% לעומת 5.5%, בהתאמה). שינויים דומים נערכו בתחזיות הבנק העולמי. הגורמים העיקריים להפחתה היו נתוני הצמיחה החלשים של הרבעון הראשון בארה"ב וההאטה במשקים המתעוררים. 

מכאן, סביר להניח כי בנק ישראל יערוך שינוי (או התאמה) לתחזיות שלו ברבעונים הבאים. כלומר, ייתכן ומגמת ירידת המחירים הכוללת נבלמה, אך עדיין מוקדם לדבר על קצב אינפלציה "בריא".  קריאת מדד בשיעור של 0.3% לחודש יוני מעל ממוצע התחזיות "מרגיעה" במעט את קובעי המדיניות בבנק ישראל, אך ניכר כי סביבת הריבית הנמוכה (המדיניות המוניטארית המרחיבה) בישראל צפויה להיוותר לאורך זמן ממושך במשק הישראלי. לסיכום, אין סיבה מהותית לשנות את סביבת הריבית הנוכחית בטווח הנראה לעין ועל כן אנו מעריכים כי הנגידה תשאיר את הריבית על כנה גם החודש, וזאת לאפשר מרחב פעולה גדול יותר במידה ומגמת התיסוף תימשך.