קרן מרדכי
21/07/2015
לאחרונה התקיים כנס מיוחד במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל. ד"ר יניב ממה, מרצה במחלקה ומארגן הכנס, מסביר על חשיבותו: "כמוסד אקדמי, חשוב לנו שהסטודנטים שלנו יחוו מעט מעבודתו של החוקר, החל מתהליך עשיית המחקר, כתיבתו וכלה בהצגתו בכנס מדעי, כפי שנהוג בעולם. מתוך המחשבה הזו, נולד הרעיון ליצור כנס פוסטרים אשר במהלכו הסטודנטים יציגו על גבי פוסטרים את מחקרם. המרצים עברו בין הפוסטרים השונים ובסיום הכנס הוכרזו העבודות המצטיינות."
בין העבודות המצטיינות-
עבודתם של חיים זלצר וליאור גולן בהנחייתם של ד"ר יורם בראב וד"ר מיכל וגנר, שיפרה את היכולת לזהות אנשים בריאים המעמידים פני חולים עם בעיות זיכרון (תופעה הנקראת "התחלות", מלשון להעמיד פני חולה) לשם הוצאת כסף במרמה, כדוגמת פיצויים מחברות הביטוח. תופעת ההתחלות עולה כ-20 מיליארד דולר מידי שנה בארה"ב. המבחנים הקיימים כיום לאיתור התחלות אינם אמינים מספיק מכיוון שהיכולת לרמות את המבחן היא פשוטה יחסית. העבודה שנעשתה באוניברסיטת אריאל מצאה דרך לשפר את המבחן הקיים כך שהיא מונעת מהמתחלים לרמות. למבחן הקיים כיום הוספו בדיקות של זמני תגובה ייחודים הנעים בסקאלות של אלפיות השניות ובדיקת תנועות העיניים של המתחלה. תנועות עיניים אינן תחת שליטה מדעת ונמצאו דפוסים ייחודים של קפיצות אישונים ממקום למקום והתבייתות באזורים ספציפיים בעת ביצוע המבחן. בזמן שהמבחן הסטנדרטי כיום נכשל בלזהות את הנבדקים שאומנו לרמייה, המדדים שהוספו כן זיהו אותם.
עבודתם של ליאורה יחנוב ונטלי מזרחי בהנחייתו של ד"ר ליאור אורן, אשר בדקה את הקשר בין סגנון התקשרות של עובד- מעביד וניבוי טיב מערכת היחסים בינהם. בספרות קיימים מחקרים המראים שעובד שטוב לו במקום העבודה יביא לביצועים גבוהים. במהלך המחקר הראו יחנוב ומזרחי כי סגנון ההתקשרות של אנשים שונים מסייע בניבוי טיב היחסים בינהם. ישנם מספר סוגי התקשרות אצל אנשים שונים, וכאשר מתאימים עובד ומעביד בעלי אותו סגנון התקשרות,
הסיכוי שיפתחו מערכת יחסים חיובית עולה, וממילא גם כישורי העבודה והצלחת העובד במילוי תפקידו. מבחינה מעשית, ממליצות יחנוב ומזרחי לחברות המעסיקות עובדים חדשים לבקש ממועמדים חדשים במהלך הראיון לענות על שאלון קצר הבוחן סגנון התקשרות ולפיו לבחור מנחה או מנהל מתאים לעובד החדש.
עבודתם של שני שרעבי ושגיא שינר בהנחייתו של ד"ר שמואל שאקי בדקה את הקשר בין הטיית ראש מוטורית בזמן נשיקה לבין תפיסת האטרקטיביות של בן הזוג. על פי המחקר, לכל אדם יש העדפה ברורה בהטיית הראש לכיוון ימין או שמאל לפי כיוון הקריאה לה הוא רגיל (קוראי עברית יטו את ראשם שמאלה) ובעבודתם שרעבי ושינר רצו לבדוק האם הטיית ראש של בן הזוג לכיוון הרצוי יגרום לו להיתפס כאטרקטיבי יותר.
ייחודה של המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל הוא בכך שכבר בשלב התואר הראשון ניתן ללמוד באחד מהמוקדים הבאים: פסיכולוגיה ארגונית, פסיכולוגיה ניסויית ומדעי המוח, חינוך או קרימינולוגיה. הלימודים במסגרת התכנית מאפשרים לתלמידים לקבל השכלה נרחבת בתחום מדעי ההתנהגות ולראות את התמונה הכוללת, הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה והחברה.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
