ועדת הכספים אישרה סופית בחוק: הרשות הלאומית לחדשנות קום תקום!

האוצר התחייב בכתב לשמירת זכויות העובדים בעת המעבר לרשות הסכם קיבוצי עם העובדים מחויב בחוק בתוך שנה מכניסתו לתוקף

בתום סבב חוזר של הצבעות (רביזיות) על הצעת החוק להקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, היום (ג'), אישרה ועדת הכספים סופית – הרשות קום תקום ותהיה כפופה למדען הראשי, שבין השאר, ישמש היושב ראש שלה. הרשות תפעל כתאגיד סטטוטורי ותוכל לגייס הון ותרומות ובכך להגדיל את היקף הכסף שיעמוד לרשותה לצורך הרחבת מסלולי ההטבות ליזמים ולחברות. נוסח החוק שאושר מגדיל את מגוון הכלים שיעמדו לרשות המדען הראשי לצורך תמיכה ועידוד היזמות, מה שעתיד לחזק את הצמיחה והייצוא, זאת בניגוד למגבלות החלות עליו כיום. בעקבות דרישה בלתי מתפשרת של ועדת הכספים להגנה על העובדים בעת העברתם לרשות, אנשי האוצר העבירו התחייבות בכתב לשמירת זכויותיהם. בהוראת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ולאחר שהתנה את אישור החוק בהתחייבות זו, מכתב ההתחייבות צורף לפרוטוקול הדיון בוועדה ונקבע בחוק כי על האוצר להגיע עם העובדים להסכם קיבוצי בתוך שנה מכניסת החוק לתוקף. 

באופן תקדימי, הוכנסה לסעיפי החוק, הוראה הקובעת שהרשות תוקם בירושלים, לכל היותר בתוך 4 שנים מיום כניסת החוק לתוקף, דבר שטרם נעשה בחקיקה ראשית. עד היום קיימת רק החלטת ממשלה בעניין אך טרם נכללה הוראה מפורשת במסגרת חקיקה (א"ק). זאת לאור דרישת חברי ועדת הכספים, ח"כ רחל עזריה (כולנו) וח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), תושבי ירושלים, הפועלים רבות למען חיזוק העיר. לאור דרישתם זו, החליט היו"ר גפני, להכניס את הנושא לגוף החוק. יחד עם זאת, על-מנת למנוע פגיעה בעובדים שכבר עובדים כיום בלשכת המדען הראשי במשרדים בתל-אביב ושמתגוררים באזור המרכז, נקבע שהמעבר לירושלים ייעשה בתוך 4 שנים כאמור. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ביקש שעל-מנת לוודא שכך אכן יקרה, ש"הרשות לא תוקם בינתיים במקום אחר, כי אם תוקם במקום אחר אזי לא תעבור. המשרדים הקיימים כיום ימשיכו לפעול אבל כל משרד חדש שיוקם, יוקם אך ורק בירושלים". ח"כ עזריה ביקשה לקבוע זאת בחוק, שהרשות לא תוקם בינתיים בשום מקום אחר מלבד ירושלים. בקשתה נדחתה ותידון שוב בדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית בחוק במליאת הכנסת במסגרת הסתייגות שהיא הגישה. 

המדען הראשי, אבי חסון, הביע תמיכה בהעברת הרשות לירושלים אך התנגד לעיכוב הקמת משרדים חדשים כל עוד לא יוקמו בבירה ואמר: "המשמעות של החיוב שלא יוקמו משרדים אחרים בינתיים היא שהרשות לא תוקם. עד שנעבור לירושלים בינתיים זה יהיה באזור שיהיה יחסית נוח לכולם, למשל במודיעין. כיום 3/4 מהעובדים עובדים בתל-אביב. אנחנו רוצים לייצור מהלך שייפגע בצורה מינימלית בשתי קבוצות העובדים ממשרד הכלכלה וממתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (א"ק)). גפני קיבל את עמדתו ואמר לחברי הכנסת, כי "החוק קובע מפורשות שמקום מושבה של הרשות יהיה בירושלים, דבר תקדימי שאנחנו קובעים בחקיקה ראשית ולכן כך אכן יקרה. בינתיים יש לוודא שהעובדים לא יפגעו. בשנים הקרובות הרכבת המהירה כבר תפעל והעבודות בכביש 1 יסתיימו ואז כבר יהיה נוח יותר לעובדים לעבור לעבוד בירושלים". 

 לאחר מו"מ ממושך בין הוועדה לאדף השכר באוצר, התנה גפני את אישור החוק בהתחייבות בכתב כאמור, להגנה על זכויות העובדים בצירוף נספחים הקובעים את תנאי המעבר של העובדים שהם עובדי מדינה ממשרד הכלכלה והעובדים ממתימו"פ לרשות וכן את תנאי הפרישה של שתי קבוצות העובדים לעובדים שייבחרו שלא לעבור לרשות או לסיים את עבודתם. כפי שסוכם כבר בדיונים הקודמים בוועדה, עובדים שייבחרו שלא לעבור לרשות ולהישאר עובדי משרד הכלכלה, תישמר עבורם האופציה הזו, תוך התחייבות המשרד למצוא להם תפקיד אחר המקביל תפקידם כיום. הסיכומים לגבי העובדים הוכנסו כסעיף בגוף החוק. ראש ענף תאגידים סטטוטוריים באגף השכר והסכמי עבודה באוצר, עמרי קנר, דיווח לוועדה: "הגענו להסכמות עם העובדים ועם ההסתדרות" והעביר לידי חברי הוועדה את מכתב ההתחייבות והנספחים הקובעים את תנאי הפרישה של עובדים שייבחרו לפרוש מיידית או לאחר שנתיים מיום הקמת הרשות. 

הסיכומים הסופיים בנוגע לעובדים הושגו לאחר ויכוחים נוקבים ממש עד לרגע האחרון בעת הדיון היום. ח"כ אראל מרגלית פנה לאנשי האוצר: "לא מצאנו כאן עובדים מתלהמים, אלא עובדים שרוצים לוודא את עתידם ולכן יש להגן על זכויותיהם. הם לא באו עם דרישות מפליגות ולכן אני מציע לכם ללכת לכיוון העובדים ולעמוד בדרישות הוועדה. בסה"כ מדובר באנשים שבעבודתם תרמו במשך שנים לעידוד הצמיחה במשק וכך גם ימשיכו לעשות". כאמור, בסופו של דבר אנשי האוצר התרצו והעבירו לידי חברי ועדת הכספים את ההתחייבות להגנה על זכויות העובדים. אך רגע לפני ההצבעות הסופיות נתגלעה מחלוקת בין הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, לנציגי העובדים. נציגי העובדים דרשו הסכם קיבוצי בטרם אישור סופי של החוק, זאת בעוד הוועדה לא רצתה לעכב את אישורו. לבסוף, לאחר מספר הפסקות לצורך מו"מ בין הצדדים ובהתערבות יו"ר הוועדה גפני, הוכנס לגוף החוק סעיף הקובע, כי בתוך שנה מיום כניסת החוק לתוקף, המדינה תהיה מחויבת להגיע להסכם קיבוצי עם העובדים. אמסלם התנגד להכנסת סעיף זה לחוק בטענה כי מדובר בתקדים של הכנסת יחסי עובד מעביד לחקיקה ראשית. מנגד טען ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקבי, כי "מדובר בהתחייבות שלטונית להסדיר את מעמד העובדים ואין כל סיבה להימנע מלכתוב זאת מפורשות בחוק". 

עוד במסגרת החוק: במועצת הרשות הלאומית לחדשנות יכהנו שמונה חברים: היו"ר, המדען הראשי, שני נציגי משרד האוצר, נציג משרד הכלכלה, ועוד ארבעה נציגי ציבור שייבחרו ע"י ועדת איתור שהחברים בה יהיו: המדען הראשי, נציג מטעם שר האוצר, נציג מטעם שר הכלכלה, נציג התאחדות התעשיינים ובהתייעצות עם הארגונים הנוגעים בדבר. מועצת הרשות מחויבת בשקיפות מלאה ובין השאר, בפרסום הפרוטוקולים של ישיבותיה. יחד עם זאת, כשהדבר יידרש, תינתן האפשרות לשמור על חיסיון של עניינים עסקיים של החברות שתקבלנה את המענקים.