רשות ניירות ערך » בירור צרכים, איומי סייבר ושאר שאלות ותשובות

לא. על מנת שבעל רישיון יהיה רשאי לבצע עדכון שוטף על פי ההוראה ולא יידרש לבצע עדכון מקיף, נדרש כי בידי בעל הרישיון יהיה מסמך בו מפורטת תמונת המצב הידועה למועד הנקוב בו. מסמך זה יכלול את הפרטים המאפיינים העדכניים הידועים לבעל הרישיון בהתאם לבירור הצרכים הראשוני שנערך ללקוח וכפי שעודכנו מאז, ועליו להישלח ללקוח כקבוע בסעיפים 15 ו- 16 להוראה (להלן: "מסמך תמונת המצב הידועה").לצורך עמידה בדרישות סעיף 16 להוראה, די בכך שבעל הרישיון יוכל להתחקות אחר העדכונים שנערכו בתמונת המצב הידועה לאורך הזמן לרבות מועד העדכון ושניתן יהיה לאחזר את תמונת המצב הידועה כפי שהיתה בכל עת.

 

ניהול סיכוני סייבר או ניהול הסיכון הקיברנטי הוא חלק ממערך ניהול הסיכונים אצל מנהל קרן / חברת ניהול תיקים / מנפיק תעודות סל (להלן: "החברה המנהלת"). מדובר בסיכון תפעולי שמהווה גם סיכון אסטרטגי וסיסטמי למוסדות הפיננסיים בכלל ולחברות המנהלות בפרט. תחכום האיום, עוצמת הסיכון והשלכות התממשותו מחייבים התייחסות מיוחדת אליו, במסגרת ניהול הסיכון התפעולי, הן ברמה אסטרטגית (התייחסות הדירקטוריון, לרבות בעת קביעת מדיניות ניהול סיכונים ואישור מערך הבקרה הפנימית) והן ברמה יישומית (הרחבת והעמקת בקרות כמענה לסיכונים הייחודיים שנובעים מאיומי סייבר). יודגש כי חרף העובדה שאיומי סייבר נובעים משימוש בטכנולוגיה, הסיכון הקיברנטי אינו מהווה סוגיה טכנולוגית גרידא אלא גם סוגיה עסקית-אסטרטגית חוצה ארגון, וככזה מחייב, לשם ביסוס מערך בקרות אפקטיבי, שילוב חוצה ארגון של אנשים, טכנולוגיה, תהליכים ונהלים. יצוין כי אמנם מערך אבטחת המידע מהווה את אחד היסודות העיקריים של ההגנה הקיברנטית, אולם תחום ההגנה הקיברנטית הנו רחב יותר, הן מבחינת מושא ההגנה (הגנה על תהליכים ולאו דווקא על נכסי המידע) והן מבחינת גישת ההגנה הפרואקטיבית (יכולת משופרת של חיזוי ומודיעין, ניטור שוטף ותגובה בזמן אמת), כך שהתמודדות עם איומי סייבר דורשת הרחבה והעמקה גם של יכולות ההתמודדות הקיימות של אבטחת המידע. בנוסף, על החברה המנהלת להתייחס לתרחישי אירועים קיברנטיים, שיש בהם כדי להשפיע על פעילות החברה וספקיה (למשל ספקים של שירותים בנקאיים ושירותי תפעול), במסגרת תוכנית המשכיות עסקית, וזאת במטרה להקטין את השפעת השיבושים הנגרמים מהתממשות איומי סייבר על רציפות הפעילות העסקית ומתן שירותים ללקוחות החברה המנהלת.

עמדת סגל הרשות היא כי הדירקטוריון רשאי לקבוע בנוהל את הדרכים לשינויו, ובלבד שלא תינתן אפשרות לבצע שינויים מהותיים שלא באישור הדירקטוריון.[תשובה זו מחליפה תשובות קודמות בנושא זה במטרה להבהיר את הנושא ולנוכח שאלות נוספות שהתקבלו בעניין  

לעמדת סגל הרשות, אין מניעה כי יושב ראש הדירקטוריון יכהן כיו"ר ועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת.תכלית ההגבלות שבסעיף 16א לחוק הקרנות וסעיף 24ג לחוק הייעוץ הינה לאפשר פיקוח יעיל של הדירקטוריון על תפקוד המנהל הכללי. המחוקק לא מצא כי מעורבותו של יו"ר הדירקטוריון בוועדת דירקטוריון (מלבד ועדת ביקורת) עלולה לפגוע ביכולתו של הדירקטוריון לבצע את תפקידו ולפקח על המנכ"ל, ולעמדת הרשות אין נפקא מינה לעניין זה אם יו"ר הדירקטוריון יכהן כיו"ר ועדת הדירקטוריון או כחבר בלבד.

מהי מידת הפירוט הנדרשת בנוגע לפירוט תנאי האשראי בהסכם עם הלקוח, לפי סעיף 13(ג)(2) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק הייעוץ"), מקום בו תנאי האשראי נקבעו בהסכמה של הלקוח במישרין מול הבנק/חבר הבורסה (להלן: "הבנק") ומנהל התיקים אינו מעורב בקביעתם?

סעיף 13(ג)(2) לחוק הייעוץ קובע כי הסכם בין מנהל תיקים לבין לקוח יכלול את האפשרות לקבל אשראי עבור הלקוח ותנאיו או היעדר אפשרות כאמור. 

כאשר תנאי האשראי נקבעו בהסכמה של הלקוח במישרין מול הבנק ומנהל התיקים אינו מעורב בקביעתם, על ההסכם בין מנהל התיקים והלקוח לכלול את הפרטים הבאים בנוגע לאשראי:

סכומי האשראי בהם מנהל התיקים יהיה רשאי לפעול בחשבון או הוראה כי מנהל התיקים יהיה רשאי לפעול בחשבון עד תקרת מסגרת האשראי המאושרת ללקוח כפי שתהיה מעת לעת;

הסבר ללקוח כי הריבית שנגבית ממנו בגין מתן האשראי (מבלי שתהיה חובה לציין את שיעור הריבית), מועדי פירעון האשראי ויתר תנאיו הינם כקבוע בהסכם בין הלקוח לבין הבנק בו מתנהל חשבונו, כי הבנק יהיה רשאי לשנותם מעת לעת כקבוע בהסכם בינו לבין הלקוח, וכי האחריות לעדכון הלקוח בכך מוטלת על הבנק בלבד, שכן מנהל התיקים אינו מעורב בקביעתם;

גילוי נאות ללקוח בדבר המשמעות והסיכונים בניהול תיק השקעות באשראי;

 

יובהר כי בנסיבות בהן מנהל התיקים קיבל הסכמת הלקוח לקבל אשראי עבור הפעילות בתיק אמנם אין הוא נדרש לכלול בהסכם עם הלקוח את תנאי האשראי, אולם עליו להיות מודע להם בהיותם חלק מן הפרמטרים אותם על מנהל התיקים לשקול בבואו לקבל החלטת השקעה עבור לקוחו שכן יש בהם כדי להשפיע על כדאיות העסקה. חובות האמון והזהירות המוטלות על מנהל תיקים מחייבות את מנהל התיקים לוודא כי יש בידו המידע העדכני ביותר בנוגע לתנאי האשראי, שכן אי ידיעתם עלולה להביא את מנהל התיקים לקבל החלטה שאינה לטובת לקוח.

 

על הנסיבות המתוארות בשאלה, ניתן להחיל דין דומה לזה החל על נסיבות בהן נותק הקשר עם הלקוח, בהתאם לסעיף 25 להוראות לבעלי רישיון בקשר לבירור צרכיו והנחיותיו של הלקוח, התאמת השירות לצרכים והנחיות אלו לפי סעיף 12 לחוק ורישום הפרטים לפי סעיף 13 לחוק, (נוסח חדש - 2010) (להלן: "ההוראות"). נוכח האמור, בנסיבות בהן לא ניתן לבצע את עדכון הצרכים מול הלקוח בשל אי כשירות מנטלית, יש לפעול על פי מדיניות ההשקעה  האחרונה שנקבעה בתיק הלקוח וזאת עד ל"חידוש הקשר" עימו, אשר לצורך העניין יכול שיהיה גם עם מינוי אפוטרופוס.  חובת תיעוד מאמצי האיתור לפי סעיף 25 להוראות תחול בהתאמה לעניין תיעוד המידע הקיים בנוגע לבעיה המנטלית.

 

נציין כי בנסיבות שבשאלה עשויה להתעורר שאלה בנוגע לתוקף יפוי הכוח שניתן למנהל התיקים לנוכח הוראות סעיף 14 לחוק השליחות תשכ"ה - 1965, שאלה זו הינה שאלה משפטית אותה יש לבחון בהתאמה לנסיבות העובדתיות הרלוונטיות. על פני הדברים, עמדתנו היא כי ייפוי הכוח פוקע רק מקום שהלקוח שנתן אותו הוכרז על ידי גורם מוסמך לכך כבלתי כשיר. פרשנות אחרת הינה בעייתית בשני היבטים: האחד - משום שהיא עשויה להביא לתוצאה לפיה לא יהיה אדם שיש באפשרותו ובסמכותו להפעיל את שיקול הדעת באופן כלשהו לגבי ניהול החשבון, תוצאה הנראית לנו מאד לא רצויה, שיש לעשות מאמץ לא להגיע אליה; השני - פרשנות אחרת מטילה על בעל הרשיון להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה באשר לגריעת כשרו של מייפה הכוח, כאשר ספק גדול אם בידיו הכלים לכך. יחד עם זאת, נציין כי חוק השליחות איננו נמנה על החוקים שלרשות מומחיות מיוחדת בפרשנותם. 

 

התשובה שלילית. בהנחיה מקדמית שפורסמה באתר הרשות, נדונה סוגית היחשפות יועצים למוצרים פיננסיים, במהלך השתתפותם במשחק שהפיק מנהל המוצרים ונאמר כי חשיפת יועצי ההשקעות לקרנות החברה הינה לגיטימית, אך לא בדרך של מתן טובת הנאה. שי הניתן כתמריץ ליועצי השקעות להיכנס למשחק, לא יחשב כמוצר בעל ערך סמלי על פי ההוראה בקשר להשתתפות בכנסים וקבלת מוצרים פרסומיים ממנהלי נכסים פיננסיים (נוסח חדש – 2010), ללא קשר לערכו הכספי. לפיכך קבלת השי אסורה, בהיותו טובת הנאה הניתנת בקשר עם ייעוץ ההשקעות בניגוד לסעיף 17(א) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה- 1995.

 

מנהל תיקים רשאי לשלוח דו"ח ללקוח בהתאם לסעיף 26(א) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה- 1995, באמצעות דואר אלקטרוני, לכתובת שמסר הלקוח למנהל התיקים בתנאי שקיבל את הסכמת הלקוח לקבלת הדוחות כאמור והודיע לו כי הוא רשאי לחזור בו מהסכמתו זו בכל עת.

 

באם בחר מנהל התיקים לכלול את האפשרות לקבלת הסכמת הלקוח כאמור באופן מובנה בנוסח הסכם ההתקשרות לקבלת שירות ניהול תיקים, על מנהל התיקים להסב את תשומת ליבו של הלקוח לכך שהוא חותם על הסכמה זו. בנוסף, במסגרת העדכון השנתי על מנהל התיקים לבדוק האם חל שינוי בכתובת הדוא"ל של הלקוח.

סעיף 26 לחוק הייעוץ מטיל חובה על מנהל תיקים לדווח ללקוח על חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות. לעמדת סגל הרשות, חלקו של מנהל התיקים בדמי הניהול של הקרנות אותן הוא מנהל בהוסטינג מהווה חיוב בעקיפין של הלקוח בדמי ניהול ולפיכך חלה החובה לגלות נתון זה בדיווח ללקוח (ולא ניתן להסתפק בדיווח על דמי הניהול המשולמים למנהל הקרן על ידי הלקוח).

 

נוכח חשיבותו של הליך בירור הצרכים וההנחיות של לקוח (להלן- הבירור) , נקבע בסעיף 12 לחוק הייעוץ כי על בעל רשיון לבצע את הבירור עם הלקוח. יחד עם זאת, על מנת לאפשר גמישות מסויימת ניתנה בסעיף 9 להוראות לבעלי רשיון בקשר לבירור צרכיו והנחיותיו של הלקוח, התאמת השירות לצרכים והנחיות אלו לפי סעיף 12 לחוק ורישום הפרטים לפי סעיף 13 לחוק (נוסח חדש-2010) (להלן- ההוראות) אפשרות מוגדרת לביצוע הבירור מול מיופה כוח. תשובתנו זו באה להבהיר כי כוונת הרשות היתה ליתן אפשרות לביצוע הבירור מול מיופה כוח אשר נבחר על בסיס של קרבה אישית או שהינו בעל רשיון לפי חוק הייעוץ, נוכח היותו כפוף להוראות הרשות ולפיקוחה. אין הכוונה לאפשר ביצוע ההליך מול מיופה כוח המעניק שירות זה כשירות מקצועי אם הוא אינו בעל רשיון לפי החוק.

 

סגל הרשות לא יראה בהצגת תשואת נכסים קשורים בפני לקוח כשיר, שלא במסגרת שיווק השקעות, כהפרת הוראת סעיף 3 להוראת הצגת תשואות.

בחברה כאמור, ביצוע בירור צרכי לקוח באמצעות מתמחה בנוכחות ובפיקוח מאמן אחר לא יחשב כסטייה מן ההוראה, ובלבד שהמעקב והפיקוח על כל פעילותו של המתמחה במהלך ההתמחות נעשים על ידי מאמנו, גם אם באופן נקודתי, לצורך ביצוע משימה מסויימת, התלווה למאמן אחר. 

לפי תקנה 8 לתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (רישום עסקאות ורישום פעולות ייעוץ), התשס"ח- 2007, רשאי יועץ השקעות או משווק השקעות (להלן- בעל הרשיון) לקבל ויתור של לקוח לקבלת הודעות בנוגע לשיחות ייעוץ/שיווק מקום בו הויתור נעשה מיוזמתו העצמאית של הלקוח. החתמת הלקוח על ויתור במסגרת ההסכם או בנספח להסכם שנוסח וצורף אליו על ידי בעל הרשיון לא יראה כקבלת ויתור מיוזמתו של הלקוח. בנוסף, נקבע בתקנה כי על הויתור להנתן בכתב, במסמך שאינו הפרוטוקול. אחת האפשרויות לעמידה בדרישה זו הינה קבלת בקשת הלקוח באמצעות דואר אלקטרוני מאת הלקוח. על בעל הרשיון לשמור תיעוד לבקשת הלקוח. בעל רשיון שנקט בפעולה יזומה, טרם פרסום השו"ת בנושא זה (בתאריך 3.8.2011), יודיע ללקוחו בשיחת הייעוץ/שיווק הקרובה שתתקיים עימו, כי מעתה ואילך תשלחנה אליו הודעות בנוגע לשיחות ייעוץ/שיווק, אלא אם כן יבקש הלקוח שלא לקבל הודעות אלה. בעל הרשיון ישמור תיעוד לפנייתו ולתשובת הלקוח. עמדה זו מחליפה את שתי השאלות והתשובות שפורסמו בענין מיום 3.82011 ומיום 13.9.2011.

 

יועץ השקעות או משווק השקעות רשאי לשלוח ללקוח מספר תיעודי שיחות במקובץ בכפוף לכך כי התיעוד המלא יגיע ללקוח תוך 14 יום ממועד השיחה הראשונה הכלולה בריכוז זה.

 

על חברה כאמור לשלוח באופן מיידי הודעה בכתב ללקוחותיה שתכלול את כל חובות הגילוי החלות על משווק השקעות לפי סעיף 16א לחוק הייעוץ וכן עליה להחתים את לקוחותיה על הסכם מעודכן (היינו הסכם שיווק במקום הסכם ייעוץ), לא יאוחר ממועד עדכון הצרכים השנתי.

 

ניתן לראות בהתכתבות עם הלקוח בדוא"ל תיעוד פעולת שיווק כנדרש על פי סעיף 25 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה - 1995 והתקנות על פיו, בכפוף לכך שבהתכתבות כאמור, מתמלאות כל הדרישות הקבועות בחוק ובתקנות. אין צורך לשלוח ללקוח העתק נוסף על ההתכתבות שנערכה עימו.

 

סעיף 17(ב)(3) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה- 1995 (להלן: החוק) מחייב מנהל תיקים לקבל את הסכמת לקוחו, מראש ובכתב, לקבלת החזר עמלות קניה או מכירה בידי מנהל תיקים על ידי חבר בורסה ולשיעורו. נוכח האמור, מנהל תיקים חייב לציין את השיעור המדוייק שהוא מקבל כהחזר מחבר הבורסה, אך אין הוא חייב לציין את סכומי העמלות שגובה חבר הבורסה מהלקוח. יחד עם זאת, מקום בו מנהל התיקים מעורב בגובה העמלות, עליו לציין את העמלות בהסכם, בהתאם לעמדת הרשות שפורסמה בחוזר הרשות "שאלות ותשובות בקשר עם חוזר בדבר הסכמת לקוח לקבלת החזרי עמלות", מיום 21 למאי 2009.