שיקום שכונות יוצא לדרך הוקמה » הרשות להתחדשות עירונית

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית קיימה היום דיון בו הציגו נציגי משרד האוצר לחברי הוועדה את עיקרי החוק, וכמו כן הציגו נציגי משרד הבינוי את פעילות האגף להתחדשות עירונית במשרד.

מר ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הציג את עיקרי הצעת החוק להקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בעזרת מצגת (מצ"ב). מר ניצן אמר כי " הריבית הנמוכה תמשיך ללוות אותנו, ואגב הריבית הנמוכה צריכים לטפל בבעיות הדיור, כשהרשות היא חלק ממכלול הפתרונות. יש בנו הרבה אופטימיות למרות המצב והמספר הנמוך של פרוייקטים של התחדשות עירונית שאוכלסו עד היום. בבסיס הקמת הרשות אנו רואים את האזורים בהם ליזמים קשה לפעול. אזורים אלו, של אוכלוסיות חלשות יותר, הם גם האזורים בהם היזמים נוטים פחות לפעול, לא רק מטעמים כלכליים גם מטעמים סוציולוגיים, והתחדשות עירונית זו הבשורה הכי גדולה לאוכלוסיות הללו. אם נמתין לשוק הפרטי נאלץ לחכות שנים רבות, ולכן הממשלה צריכה לפעול. מליאת הרשות, המשקפת את העבודה המשותפת של כלל הגופים, לרבות משרד הרווחה, תוכל לייצר לרשות את הכלים ואת העוצמה. כשהרשות, כגוף ממלכתי, תגיע לדיירים, אנו מאמינים שזה יפחית מאוד את החששות".

מר ניצן המשיך ואמר כי "חוק הרשות לא פותר את כל תיקוני החקיקה שנדרשים בתחום, והמטרה היא שהרשות תגבש בעצמה תיקוני חקיקה. חצי מהצלחת הרשות תלוי במי יעמוד בראשה וברמת עצמאותה, והחצי האחר תלוי בזהות שר הבינוי. בקשתנו המרכזית מהוועדה – תעזרו לנו לייצר רשות חזקה ועצמאית וכך תוכל לממש את האתגרים הגדולים בפניה".

יו"ר הוועדה, חה"כ אלי כהן (כולנו), הגיב לדברים ואמר "שמחתי לשמוע לא רק פתרון לנדל"ן אלא גם פתרון לאנשים! ההתחדשות העירונית היא אמנם חלק מהפתרון השלם, אבל הוא חשוב ומרכזי, ואף חובה מרכזית של המדינה, שהיא בנתה חלק מאותן שכונות.  יש היום בישראל כ-2.3 מיליון דירות, ומהן כ-700 אלף דירות שמתאימות להתחדשות עירונית – כלומר מדובר בפתרון משמעותי"

גב' עינת גנון, מנהלת האגף להתחדשות עירונית במשרד הבינוי, הציגה את פעילות האגף בעזרת מצגת (מצ"ב). המשרד רואה חשיבות רבה בקידום החוק וחשוב לנו להרחיב את סל הכלים לקידום הנושא, בעוצמה והיקף יותר גדולים. אנחנו מקדמים פרוייקטים במספר רמות החל מקידום ואישור תכניות מתאר ברמה של שכונות או רובעים שלמים, אשר יכולות לתכנן את האזור כמכלול וגם מבטיחות ליזמים ודאות תכנונית. אנו סבורים שהרשות המקומית צריכה להיות המוביל של התהליכים, בגיבוי ממשלתי, ועם עזרה במימון.

בתגובה לקריאה מהקהל "מה עם הישובים הערביים?" השיבה הגב' גנון כי אם יהיו פניות לבחינה מצד היישובים ודאי שהם יבחנו, ומר ערן ניצן הוסיף כי זו דוגמה לאותם יישובים בהם הרשות צריכה לדחוף לפעילות יזמים.

גב' גנון המשיכה בסקירת פעילות האגף ובין השאר סיפרה כי מתוכנן לפרסם באוקטובר מכרז ראשון של בינוי-פינוי-בינוי, אשר יתרחש ללא יזם, אלא המדינה היא זו שתחתום על חוזים אל מול הדיירים. עוד סקרה, בין השאר, כי משרד הבינוי פרסם מדריך לדיירים לסייע להם לדעת אילו היבטים צריכים להיות כלולים כאשר בא אליהם יזם, והופעל מאגר שמאי פינוי-בינוי, שיכולים לקבוע בשביל הדיירים אם העסקה כדאית או לא. 

יו"ר הוועדה, חה"כ כהן, ציין כי "יש כיום כ-63,000 דירות בדיור הציבורי, שחלק ניכר מהן נמצא במסגרת פרויקטים אפשריים של פינוי-בינוי. נבקש ממשרד הבינוי שעד תחילת מושב הכנסת ב-12 לאוקטובר נקבל את מדיניות או הצעת החוק שתדבר על זכויות דיירים אלה, כאשר לגישתי אין להגלות אותם מהפרוייקטים". גב' גנון השיבה: "המדיניות הקיימת אומרת שלא מדירים את האוכלוסיה הזו מתהליכי התחדשות עירונית. זה ברור למשרד ואני אישית פועלת לבניית כלים שונים לסיוע לאותם דיירים במיוחד".

חה"כ רחל עזריה (כולנו): "אנו רואים הסכמה מקיר לקיר על חשיבות הנושא ועל הצורך בהסדרתו. חשוב לראות את השכונה כמכלול ומרחב משותף, לרבות גינות ציבורית, שבילים להולכי רגל, חניות, ואסור שהפרוייקט החדש יכביד על השכונה. יש תמיד לשאול עת עצמנו איך אנחנו דואגים שלכל ילד יהיה מקום לשחק תופסת? זה מה שיגרום לאנשים לגור במקומות האלה, כי בצפיפות אנשים לא ירצו לגור. ילדים צריכים מקום לשוטט, ואם לא ישוטטו בחוץ, ישוטטו באינטרנט".

חה"כ דוד ביטן (ליכוד): "הרשות אינה פתרון לרמת השטח. אם לא נחלץ את הפקקים בדרך, לא עשינו שום דבר. כל עיר צריכה לבחור לעצמה את הפתרון הנכון. אני לא אופטימי, ואם החוק לא יהיה ביצועי, פרקטי ויעיל, אז אין טעם בחוק".

מר ערן כהן, סמנכ"ל עמידר: "אנחנו נמצאים בזמן היסטורי, כי פעם ראשונה פותחים לאלפי אנשים את הדלת ליציאה מהעוני. זה לא רק דירות הדיור הציבורי, זו גם הקהילה עצמה – הקהילה חייבת להיות משותפת וחלק מהתהליך".

חה"כ תמר זנדברג (מר"צ) : אני פונה בתחינה לאנשי הרשות, לא להקים פרברים בהם אנשים תלויים לחלוטין ברכבים. יש לנו פה על מגש לב עירוני מפרפר וממתין לחיים, וזה עלינו אם נחבר לו את הצינורות שיחיו אותו או שננתק אותו. עד עכשיו שאלנו את עצמנו למה פרויקטים לא מתקדמים ולמה הדיירים סרבנים, ולא שאלנו למה הדיירים לא רוצים את הפרויקט ואיך מתאימים להם אותו".

ד"ר אמילי סילברמן, מנהלת הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית: "הנסיון מחו"ל מלמד שמעורבות ראש העיר והצוות המקומי היא קריטית להצלחת כל פרוייקט ויש חשש שהרשות תהיה עוקפת רשות מקומית ולא תומכת שלו". 

פרופ' ערן פייטלסון, המייצג את מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15: "השלטון המקומי הוא הגורם שיכול לתכלל כי הוא גורם המוביל. השלטון המקומי אינו מקשה אחת, וצריך להתאים את הדברים לכל רשות, בעוד שהחוק הולך לפתרון אחיד לכולם.  אם רוצים להגיע לעבודה משותפת, צריך לשתף את השלטון המקומי, כמו השלטון המרכזי, במליאת הרשות".

גב' יעלה מקליס, ראשת העיר יהוד, אמרה "השלטון המקומי הוא זה שצריך לתת שירות לכל התושבים  לאחר האכלוס מחדש, וללא תקצוב מתאים לעירייה לא תהיה איכות חיים לתושבים". חה"כ ביטן השיב לה כי "צריך לפתור את בעיית הדיור במדינת ישראל, וראש הערים צריכים לתרום גם משהו ולא רק להסתכל על העיר שלהם".

דרור גרשון, מנכ"ל עמותת מרחב: "חייבים במליאת הרשות נציגות של היזמים ושל החברה האזרחית. בחוק אין חובה של שיתוף הציבור – וחובה לשנות זאת. כך הנושא יהיה יותר דמוקרטי ויותר שקוף".

חה"כ רועי פולקמן (כולנו): "יש לאפשר לרשויות מקומיות לקבוע את הכללים במתחמים וכיום חסומים בפניהם. השונות בין הרשויות המקומיות היא עצומה, ואין דין ירושלים כדין ראשל"צ ולכן צריך לאפשר גמישות בחקיקה לוועדות המקומיות". 

מעיין נשר, רכזת נושא שיכון במשרד האוצר: "רק אבקש להבהיר כי העובדה שמוקמת רשות ממשלתית, זה כדי לרכז ברמה הממשלתית את תהליכי הביצוע, אבל זה לא אומר שאנחנו לא רואים ברשויות המקומיות את השחקנים המרכזיים בלעדיהן לא ניתן להצליח. אין הרבה חוקים במדינה בהם מצויין במטרת הגוף הממשלתי הוא לתמוך ברשויות המקומיות בתקציבים".

יו"ר הוועדה, חה"כ כהן, נעל את הדיון והזכיר כי הוועדה תקיים דיונים עתידיים לנושאים ספציפיים וכן כי הוועדה הזמינה כל גורם שרוצה להגיש את התייחסותנו להצעת החוק עד ה-30/08/15.