הצמיחה בישראל ברביע השני של השנה בולטת לשלילה גם בהשוואה בינלאומית

על פי האומדן הראשון, ברביע השני של 2015 צמחה כלכלת ישראל בשיעור זעום של 0.3% (במונחים שנתיים, מנוכי עונתיות) ביחס לרביע הראשון של השנה. בהשוואה לנתוני הצמיחה בקרב מדינות ה-OECD (לגביהן קיימים נתונים עבור הרביע השני של השנה), עולה כי שיעור צמיחה זה של המשק הישראלי הינו נמוך ביחס לממוצע, וביחס למרבית המדינות המפותחות . זאת, בעיקר על רקע אחד מנתוני היצוא החלשים ביותר מבין המדינות שמופיעות בגרף. חולשת היצוא הישראלי בולטת הן ברביע השני של 2015 והן במחצית הראשונה של השנה. נתונים אלה מצביעים על חולשה בביצועי המשק הישראלי בזירה הבינלאומית. עם זאת, יש להתייחס לנתוני הצמיחה בישראל בזהירות רבה, מכיוון שמדובר באומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להתעדכן בחודשים הבאים, כפי שקרה בעבר.

לעת עתה, מדינות מפותחות רבות מקדימות את ישראל בבחינת שיעורי הצמיחה (בפרט במונחי צמיחה לנפש), ביניהן: ארה"ב, בריטניה ומרבית מדינות אירופה, זאת על רקע ההתאוששות בפעילות הכלכלית ביבשת, ובהובלת המדינות שסבלו מחוסר יציבות כלכלית עד לעת האחרונה, כגון: ספרד ויוון. כמו כן, שיעור הצמיחה של ישראל נמוך מזה של מספר מדינות מרכז-מזרח אירופאיות כגון: הרפובליקה הצ'כית, פולין, הונגריה סלובניה וסלובקיה, מה שמצביע על פער צמיחה מסוים דווקא מול מדינות אשר מרביתן (למעט פולין) דומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה. לא מן הנמנע שפער זה משקף בין היתר חולשה יחסית במספר גורמים מקומיים במבנה המשק הישראלי וביניהם חולשת פריון העבודה והפריון הכולל של כלל גורמי היצור. 

כפי שכבר הודגש על-ידי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל בחודשים האחרונים, הרכב צמיחה המסתמך פחות על גידול בהיקף היצוא, אשר במשק קטן ופתוח מהווה קטר פוטנציאלי לצמיחה, עשוי לפגוע בגידול בפריון במשק (בעיקר דרך ירידה בהיקף ההשקעות במכונות וציוד). התפתחות זו, עלולה להאט את צמיחת התוצר בהווה ובעתיד, במיוחד ככל שהמשק מתקרב למיצוי הגידול בתעסוקה. להערכתנו, נדרשת מדיניות כלכלית משולבת – פיסקאלית ומוניטארית – שיעדה השגת שיפור בביצועי היצוא ויצירת יכולת תחרותית טובה יותר לענפי היצור המקומי מול היבוא הזול יחסית. שינוי דגשי המדיניות הכרחי להגדלת התוצר הפוטנציאלי של ישראל ולשיפור ברמת החיים של כלל האוכלוסייה, בייחוד על רקע המגמות השליליות בסחר העולמי ובחלק מגורמי הדמוגרפיה, אשר יכבידו על צמיחת המשק המקומי והעולמי בעשורים הבאים. 

הפיחות בשקל במהלך חודש אוגוסט נבע בעיקר מגורמי חוץ. בטווח הארוך, פוטנציאל הפיחות של השקל מוגבל במהלך חודש אוגוסט השקל נחלש מול סל המטבעות, זאת בשונה מהמגמה שאפיינה אותו בחודשים האחרונים. כך, בין החודשים מרץ-יולי השנה, חל תיסוף של כ-6.6% בשקל מול הסל, כאשר עיקר התיסוף (כ-4.2%) חל מאז ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי, בשילוב עם דברי הנגידה כי פחתה ההסתברות לצעדים מרחיבים לא קונבנציונאליים (לאור מיצוי הכלים המוניטאריים המקובלים). התפתחות זו, מחקה לחלוטין (תוך פרק זמן קצר מאוד יחסית לעבר) את הפיחות שנוצר בעקבות הפחתת הריבית של בנק ישראל ב-23.2.15 לרמתה הנוכחית (0.1%). יתרה מזו, השקל המשיך להתחזק עד שהגיע לנקודת שיא העוצמה בראייה היסטורית, בסוף חודש יולי השנה  אולם, לאחר הפיחות של החודש האחרון, שער החליפין של השקל מול הסל שב לרמתו ערב ההחלטה להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי.

במהלך חודש אוגוסט חל פיחות של כ-4% בשערו של השקל מול הסל, כאשר השקל נחלש מול שני המטבעות העיקריים (הדולר והאירו). כך, חל פיחות של כ-3.9% בשערו של השקל מול הדולר, והוא עומד כיום (31.8.15) על כ-3.93 ₪ לדולר – השער הגבוה ביותר מאז סוף אפריל השנה; ובמקביל, חל פיחות חד יותר של כ-6.4% בשערו של השקל מול האירו, והוא עומד כיום על כ-4.4 ₪ לאירו – השער הגבוה ביותר מאז ראשית חודש מרץ השנה. 

נדגיש כי הפיחות הנוכחי בשערו של השקל נבע בעיקר מהשפעה של גורמי חוץ, ובראשם חוסר היציבות בשווקים הפיננסיים העולמיים עקב חששותיהם של המשקיעים ממשבר פיננסי גלובאלי על המצב בסין. התנודתיות הרבה בשווקים, הובילה לחיפוש אחר אפיקי השקעה בעלי אופי יציב יותר, דבר אשר תרם לתנודתיות בשערו של הדולר מול האירו, וכך גם בשערי החליפין של מטבעות אלו ביחס לשקל. ההתפתחויות האחרונות יצרו ציפיות לכך שריביות הבנקים המרכזיים במרבית המדינות המפותחות יישארו נמוכות לטווח זמן ארוך יותר מהצפוי קודם לכן. ציפיות אלה, לצד השיפור המתמשך במכלול הנתונים המאקרו-כלכליים בגוש האירו, הובילו להתחזקותו של האירו מול הדולר וכן מול מטבעות נוספים ברחבי העולם ובכללם השקל. 

במקביל, את מגמת הפיחות בשקל בחודש האחרון, ניתן לייחס באופן חלקי גם לנתוני הצמיחה החלשים של ישראל שפורסמו לאחרונה עבור הרביע השני של השנה (כפי שהוסבר בפסקה הקודמת קודם). יתכן וחולשת הנתונים השפיעה על הציפיות לתוואי הריבית בישראל ומשם הייתה השפעה מסוימת על שערו של השקל. הפיחות הנוכחי בשערו של השקל, אם יישמר, מהווה התפתחות חיובית עבור רוב היצואנים הישראליים. במידה והפיחות ישמר הוא עשוי לתמוך בעלייה מסוימת באינפלציה, דרך העלייה של מחירי המוצרים הסחירים (תחליפי יבוא למשל).  

במבט קדימה, ניתן לומר כי פוטנציאל הפיחות של השקל מוגבל, בשל גורמי הרקע הבסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) אשר צפויים להוסיף ולתמוך בשקל חזק גם בשנים הבאות, ובכללם: עודף גדול של נכסים במטבע חוץ למשק הישראלי על פני התחייבויות, עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, השקעות ריאליות ישירות הזורמות מחו"ל לישראל, הפקת הגז מקידוח תמר (ובעתיד גם מקידוחים אחרים, ובכלל זה לשם יצוא), ועלייה, אם כי איטית, בפער הריבית של ישראל מול חלק מן המדינות המפותחות בעולם בשנים הבאות (בפרט כלפי אירופה ויפן). בנוסף, במידה ויתחדש התיסוף בשקל, לצד התממשות של זעזועים כלכליים גלובליים, וירידה בסביבת האינפלציה אל מתחת לגבול היעד התחתון, תתכן הפחתת ריבית ל-0% בחודשים הקרובים. 

האטה בקצב הגידול בסך הרכישות בכרטיסי אשראי ביולי. הפעילות צפויה להמשיך ולהתרחב בחודשים הבאים 

הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים ירדו בחודש יולי בשיעור (ריאלי) מתון של 0.8% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות).  

בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מצביעה על ירידה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשיים האחרונים. כך, בתקופה שבין החודשים ינואר-יולי השנה חלה עלייה של 4.6% (במונחים שנתיים), לעומת 5.5% במחצית הראשונה של השנה. כמו כן, סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור של 8.8% בשלושת החודשים מאי-יולי השנה לעומת שלושת החודשים שקדמו, לאחר עלייה מהירה יותר של 10.1% באפריל-יוני. עם זאת, יש לציין כי קצב הרכישות בארבעת החודשים האחרונים היה גבוה מהממוצע הרב שנתי, דבר המלמד על פעילות ערה ברכישות בכרטיסי אשראי למרות הירידה בקצב, בהתאם לנתוני הצמיחה של הצריכה הפרטית (בעיקר השוטפת).

הירידה בחודש יולי נבעה מירידה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה), בעיקר בשל ירידה ברכישות של מוצרי הלבשה והנעלה; ומוצרים ושירותים אחרים. ירידה מתונה יותר נרשמה ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות. מנגד, חלה עלייה ברכישות של שירותים (כולל שירותי ביטוח, טיסות, בילוי ושירותי עירייה וממשלה). 

לסיכום, הקצב הגבוה מהממוצע של הרכישות בכרטיסי אשראי בחודשים האחרונים, לצד ריביות נמוכות, מגמת ירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים, בשילוב עם נתונים חיוביים יחסית משוק העבודה, מעידים על שיפור אפשרי במצבם הכלכלי של משקי הבית. על רקע זה, הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה להתרחב בחודשים הבאים.

יניב בר-בנק לאומי