דרישת שלום מהעבר

האתר הארכיאולוגי תל בורנה, המזוהה עם העיר לבנה המוזכרת בתנ"ך מספר פעמים, ממוקם בשפלה בסמיכות לבית גוברין והקיץ הסתיימה בו עונת החפירות השישית. החפירות באתר מנוהלות על ידי ד"ר איציק שי מהחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה וראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל. אחת ממטרות פרויקט החפירות באתר, היא הבנת התנהלותם של ערי גבול בעת העתיקה. כחלק מהמחקר, מבקש ד"ר שי לבחון כיצד מושפעות ערי הגבול מהסביבה. האם הן פתוחות ומקבלות את התרבות השונה ומנהלות עימן קשרי מסחר וידידות, או שמא, מדובר בערים מבוצרות וסגורות על מנת להגן על הממלכה ועל התרבות מפני האחר שלעיתים הינו גם האויב. "במהלך החפירות התגלו ממצאים מרתקים רבים, הן מהתקופה הכנענית והן מהתקופה של ממלכת יהודה", מסביר ד"ר שי. "באתר התגלה מבנה מרכזי מהתקופה הכנענית (המאה ה-13 לפנה"ס), ובו עדויות לפעילות פולחנית שהתרחשה במבנה. בין הממצאים התגלו צלמיות לשימוש פולחני, מסכות, חותמות, קמעות ואפילו חרפושיות מצריות. החשיבות והפוטנציאל המחקרי של מבנה זה חשובה מאוד, שכן המקדש הכנעני האחרון שנחשף בשפלה נחפר בשנות ה-30' של המאה הקודמת (בלכיש). ממצאים אלו מצביעים על תרבות עשירה וקשרי מסחר עם מדינות שונות. ממצא מרתק במיוחד שנמצא הוא חותם עם שמו של עזר בן חגי. הדבר מצביע על כך שמדובר באדם שהיה חשוב מאוד בתקופת ממלכת יהודה (המאות 7-8 לפנה"ס) וכנראה שהוא היה איש מנהל מרכזי שהיה אחראי על שטח גדול מאוד בממלכה."

במהלך החפירות התגלו שני כלי חרס גדולים (נפח כל אחד הוא כ- 200 ליטר!) אשר השתמרו בצורה מדהימה ומרמזים על תעלומה שטרם נפתרה. "יש בדיקות רבות שאנו עושים על מנת לגלות על השימושים של הממצאים השונים בעת העתיקה", מסביר ד"ר שי. "על ידי בדיקת השיירים הכימיים (residue analysis), אנו מסוגלים לזהות את הסימנים שהותירו אחריהם התכולות של הכלים, סוג המזון שאוחסן בהם, וללמוד מכך דברים רבים על סגנון החיים במקום." הבדיקות שנערכו באוניברסיטה העברית על ידי ד"ר דבורי נמדר מצביעות על כך שכלים אלו היו ריקים, או שאוחסנו בהם חפצים או מזון שלא מותיר "טביעת אצבע" (מים, חומר יבש כלשהו). "אנו מכירים כלים דומים מהתקופה הזו שהתגלו בספינה טבועה מול חופי טורקיה. הכדים זהים בעיצוב ומקורם בקפריסין. הקנקן שהתגלה בטורקיה נמצא כשהוא מכיל כלים קטנים רבים שיוצרו בקפריסין, ולכן הדבר מצביע אולי על כך שהשימוש המקורי בקנקנים הגדולים הללו היה כמכולה להעברת הכלים הקטנים יותר." הדבר התמוה הוא מדוע הכדים הללו נמצאו דווקא בתל בורנה? מדובר בישוב מסדר גודל שלישי ולא אחת מערי הממלכה העיקריות, מה גם שהיא איננה עיר נמל. "אני מקווה שנצליח לענות על השאלות שעלו במהלך החפירות ונצליח ללמוד מכך יותר על אופי המקום ועל התרבות ששררה בו", מסביר ד"ר שי.

חווית החפירות באתר היא מיוחדת במינה. הן במישור המדעי, גילויים מהעבר והממצאים המיוחדים, אך לא פחות מכך קיימת החוויה של המפגש עם אנשים מתרבויות שונות. בחפירות באתר השתתפו מומחים וארכיאולוגיים מישראל ומהעולם. בנוסף, לסטודנטים מהחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מאוניברסיטת אריאל הצטרפו מתנדבים מישראל וממדינות שונות ביניהן ניו זילנד, אוסטרליה, הפיליפינים, מלזיה, דרום קוריאה, טייוואן, סין, גרמניה, אנגליה, ארה"ב וקנדה. "זוהי דרך נפלאה לפגוש אנשים מתרבויות שונות ולהראות להם את ישראל מנקודת מבט שונה", מסביר ד"ר שי. לקבוצת המתנדבים בחפירות הצטרפו גם תלמידים בכיתות ד'-ח' ממספר בתי ספר ברחבי הארץ לחפירות של יום אחד. חווית הלימוד מחוץ לכותלי הכיתה היא תמיד מרגשת ובחפירות נחשפו הילדים למושגים מתחומי הגיאוגרפיה, ההיסטוריה, המקרא וכמובן הארכיאולוגיה.

"ארכיאולוגיה איננה רק מחקרים אקדמיים. בעיני, מדובר בפרויקט רב חשיבות במסגרת מורשת תרבות. זה משהו ששייך לכולנו, גם לעם ישראל וגם לתרבות העולם כולו. זוהי חוויה מיוחדת במינה לגלות ממצאים מתקופת מלכי יהודה של ביצור על חומה, ובאפשרותך לדמיין את החייל שעמד על החומה ושמר מפני אויבים מבחוץ, ובדיוק 2000 שנה לאחר מכן, למצוא באותה נקודה תעלת קשר ממלחמת העצמאות ששימשה גם כן ללחימה על ידי חיילי צה"ל. או לחילופין, לחשוף שרידים של הפולחן הכנעני והמסחר הבינלאומי והרב- תרבותיות של תקופת הברונזה המאוחרת (הכנענית). החפירה באתר היא קהילתית פתוחה ולכן אנו משקיעים רבות בשיתוף פעולה עם בתי ספר שיבואו להשתתף בחפירות. אנו שוקדים כעת, ביחד עם פרופ' בני לוי, ראש בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, על תכניות לשימור, הנגשה והכנת האתר לקלוט מבקרים.

כרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.