מה זה בכלל קרנות כשרות ? ומה הקשר של בית דין, למוצרים פיננסיים, לקרן פנסיה ?

חל מינואר 2008 חויבו כל המעסיקים הלהפריש עבור עובדיהם לקרן פנסיה והעולם שהכרנו השתנה. את אחד השינויים הבולטים ביותר עשה דווקא גוף שכלל לא קשור לשוק ההון. זהו בד“ץ ’העדה החרדית‘ ירושלים. בד“ץ פירושו ”בית דין צדק“.נפגשתי עם אנשי בד“ץ העדה החרדית, כדי להבין מה עומד מאחורי הכשר הלכתי למוצרים פיננסיים.

לבד“ץ העדה החרדית מערכת כשרות המקובלת על כל החוגים החרדים והדתיים ונחשבת למובילה בתחום מוצרי המזון והצריכה. מערכת הכשרות מפקחת על אלפי מפעלים וחותמת הכשרות שלה מופיעה על עשרות אלפי מוצרים המשווקים בארץ ובחו“ל. למעשה, בבתים חרדים רבים לא מכניסים מוצרים ללא חותמת הבד“ץ.

חובת ההפרשה לפנסיה היא שהביאה את השינוי, התקנה החדשה חייבה את כל העובדים להפריש כספים לקרן פנסיה. ובכללם גם את העובדים החרדים. תקנה זו ושינויים נוספים בשוק הפנסיוני הביאו את הבד“ץ להידרש לנושא. ’ועד הפיקוח ההלכתי‘ של הבד“ץ נאלץ להתמודד עם המציאות הקיימת ולמצוא דרכים שמעבידים יוכלו לקיים את התקנה החדשה מבלי לעבור על דרישות ההלכה. גם קודם לכן היו מוצרים פיננסיים ”כשרים“, כמו ’קרן יסודות‘ וקופות הגמל של ’מזרחי‘. כשרותם באה לידי ביטוי בכך שהמשקיעים לא עברו על איסור ריבית שנחשב לאחד האיסורים החמורים בתורה, אך מוצרים אלו לא הפכו לנחלת הכלל. הרב יעקב בלוי ז“ל, אחד מחברי בית הדין וגאון פיננסי שחיבר חיבורים רבים בהלכות ריבית, קבע את הכללים במסגרתם יוכלו גם חרדים להשקיע במוצרים פיננסיים שונים. הדבר נדרש בעיקר לנוכח העובדה שכל חרדי עובד הפך להיות ”משקיע“בשוק ההון, אם באמצעות קרן פנסיה ואם באמצעות מוצרים פנסיוניים אחרים.

גם התקנות שנולדו כתוצאה מהמלצותיה של ועדת בכר, היו לנגד עיניו של הרב בלוי. שכן תקנות אלו הפכו את המשקיעים לבעלי משקל והעניקו גם למשקיעים הקטנים כוח והשפעה. שינויי הרגולציה של השנים האחרונות רק חידדו את הדברים עוד יותר.איסורי התורה הקיימים במוצר פיננסי על יהודים נאסר להלוות בריבית מכל סוג שהוא. מה שהביא את חכמי ישראל למצוא דרך שתאפשר את קיומם של חיי מסחר מודרניים ותקינים, המסמך הנלווה לעסקאות גובש לפני כ-400 שנה, נקרא ”היתר עסקה“. כיום, לכל הבנקים, בתי ההשקעות, חברות האשראי והחברות הגדולות במשק הישראלי, ישנו היתר עסקה עליו חתמו מורשי החתימה, והוא זה שמאפשר להם להלוות ולקבל השקעות מבלי לעבור על האיסור שהוא כאמור מהחמורים הקיימים ביהדות.

הרעיון הוא כזה. נניח לדוגמא שאדם או גוף נותן הלוואה של 1,000 שקל בריבית של שלושה אחוזים. המלווה אינו נותן את ההלוואה למטרת רווח  (ריבית) אלא כסיוע והשתתפות בעסקיו של הלווה. מכאן גם שמו של הפיתרון ”היתר עסקה“.בכל מקרה שיהיה, בהפסד או ברווח, גם הלווה הצליח להשיג תשואה של 10% הוא עדיין יידרש לשלם רק שלושה אחוזים שהם חלקו של המלווה בעסקה. במידה והלווה כשל בעסקיו ולא הצליח לייצר תשואה או אף הפסיד את הכסף, יהיה עליו להישבע בבית דין שהוא עשה כמיטב יכולתו להצלחת העסקה ובכך ייפטר מהתשלום.

ההסדר הוא שהלווה מוותר על אפשרות השבועה והמלווה מוותר על מחצית או יותר מחלקו בתשואה, והשניים מסכמים מראש סכום מוגדר (נניח, שלושה אחוזים)שישולמו בכל מקרה.בין במקרה של הפסד ובין במקרה של רווח. יתרה מזו, סכום ההלוואה מוגדר במחצית פיקדון ומחצית השתתפות בעסק. כך גם יכולה כל מחצית ”לכסות“ את המחצית השנייה. והריבית האסורה אינה נגבית על הלוואה, כאמור.

מה קורה לגבי אגרות חוב של המדינה? של חברות? מהסיבה שתוארה לעיל, אין כל איסור הלכתי באג“ח של מדינת ישראל או באלו של חלק מהחברות המנפיקות אג“ח קונצרני שכן אלה חתומים על היתר עסקה. בנוסף, חשוב לציין כי ההלכה היהודית אינה אוסרת הלוואות בריבית לגויים ומכאן שאין כל מניעה הלכתית לקנות אג“ח של מדינות ורשויות זרות.

מניות הן כבר סיפור אחר. מניות הן עניין בעייתי מבחינה הלכתית של שותפות באיסורי תורה, ולא בשל איסור ריבית.כאשר אדם קונה מניה של חברה כלשהי, הוא למעשה מסכים לתקנון החברה והופך להיות שותף בה. נמצא איפה שאם החברה לא פועלת לפי כללי ההלכה ומחללת שבת, או מוכרת חמץ בפסח וכן הלאה, הוא – המשקיע – הופך להיות שותף לדבר עבירה. אפילו אם יש לו רק מניה אחת בחברה. היות שאין אפשרות לבדוק און־ליין את כל אלפי החברות הנסחרות בבורסה ולוודא שכולן מקפידות על דרישות ההלכה, מעדיפים יהודים שומרי מצוות להימנע מרכישת ישירה של מניות. ב‘ועד הפיקוח ההלכתי‘ של הבד“ץ מספרים כי לאחרונה התבקשו על ידי מנהל דתי של אחת החברות לקבל אישור (הכשר) להנפקת מניות בטענה כי החברה שומרת שבת, הרבנים סירבו מהסיבה שהוסברה לעיל.”נניח שהיו מגלים כעבור זמן שחברה נכדה פועלת בשבת או מחזיקה חלק בחברה שמחללת שבת, הרי שכל מי שהחזיק במניה, היה שותף לעבירה זאת“, הסבירו שם את ההתנגדות העקרונית ל“אישור“ מניות.

הפיתרון שהגו רבני ’ועד הפיקוח ההלכתי‘ לגבי השקעה במניות היה פשוט, במקום להשקיע ישירות במניות, ניתן להשקיע בתעודות סל על מדדים ומוצרים פיננסיים שונים.בשוק יש היום ארבע חברות שמנפיקות תעודות סל כשרות:

’פסגות‘; ’תכלית‘; ’קסם‘ ו‘הראל‘. בכך שהמשקיע נותן לאותן חברות כסף בתמורה לתעודת סל, הוא קונה את המדד שמשקפת אותה תעודה, ובכך הוא מקבל את ה“תשואה“ מבלי שיהיה לו כל חלק בנכסי הבסיס, מה שמבטיח שאינו שותף בבעלות על החברה ואינו אחראי במידת מה על מעשיה.

בנוסף לשני הפתרונות שהוצגו לעיל: היתר עסקה לאג“ח, הלוואות ופיקדונות, ומסחר בתעודות סל כתחליף למניות, ישנו אפיק פיננסי נוסף שניתן להשתמש בו מבחינה הלכתית. אלו הן כתבי אופציות.היות וכתב אופציה (מה שקרוי באנגלית Warrant) אינה אחזקה במניה אלא האפשרות לרכוש או למכור אותה,

אין כל מניעה הלכתית לרכוש כתב אופציה על מניה כל עוד כתבה האופציה לא פקעה והיא נסחרת עדיין. בנוסף משקיעים במסלולי ההשקעה הכשרים גם באג“ח ממשלתי ורשויות בחו“ל, תעודות סל בחו“ל, בחוזים עתידיים וסחורות.

חשוב להבהיר ש“תעודת הכשרות“ לקרנות או מסלולים כשרים אינה לכל החיים. ישנן חברות שמפרות את תנאי ה“הכשר“, מה שמביא לביטול מיידי של ההסכם שנחתם עמן ולהסרת האישור שניתן להן על ידי הרבנים.בזמן האחרון הולך וגדל מספרן של החברות שמבקשות לבנות מסלולים פיננסים ”כשרים“ מבחינה הלכתית, וזאת במטרה לזכות בתעודה הנכספת. בוועד הפיקוח ההלכתי מציגים קריטריונים פשוטים וברורים המבוססים על מה שנכתב לעיל. כל מי שעומד בתנאים הללו, יכול לבקש ולקבל את תעודת הכשרות הנדרשת.

הכשר על מוצרי חיסכון מעבר לצורך המיידי והמעשי לתת מענה לחוסכים החרדיים בקרנות פנסיה, הציבור החרדי נדרש למוצרי חיסכון בשל העובדה שמרבית המשפחות דואגות לחתונות ילדיהן. ולכן הוקמו גם קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון כשרות, הסקטור הפרטי במגזר הדתי והחרדי מעוניין גם ברכישת אגרות חוב ובהלוואות למטרות שונות וכמובן החברות הנמצאות בבעלות חרדית ואת העמותות והמגזר השלישי המפותח מאוד במגזר החרדי, כל אלו צריכות מענה הלכתי למוצרי השקעה וחיסכון שפועלים בהתאם לאורח חיי הציבור בו ומתוכו הן פועלות ולכן נמשכת תנופת פרויקט של חתימת היתר עיסקא לחברות הפיננסיות.

יועצי השקעות רבים, מנהלי תיקים ומשקיעים רבים,נמצאים בקשר מתמיד עם רבני ’ועד הפיקוח ההלכתי‘של הבד“ץ וזאת על מנת לוודא כי ההתנהלות מתאימה לקריטריונים שקבע הרב בלוי והרבנים שמלווים את תחום ההשקעות והפיננסים בשנים האחרונות. בראיון שקיימתי עם רבני הועד ציינו הרבנים את האפשרות הפתוחה בפני החברות לסידור היתר עיסקא למהדרין וכן הזכירו שבסוף שנת השמיטה כל מי שחייבים לו כספים עליו לסדר שטר פרוזבול המקנה אפשרות הלכתית לגביית החוב לאחר תום שנת השבע, כמו כן איחלו הרבנים לציבור המשקיעים כהלכה ולכל בית ישראל שנה טובה ומוצלחת, שנה של שפע וסייעתא דשמיא ותתקיים ברכת התורה מפרשת השבוע האמורה לגבי איסור ההלוואה בריבית ”למען יברכך ה‘ אלוקיך בכל משלח ידך“...