עומר רגב
19/10/2015
בארץ:
-
המיקוד השבועי עסק השבוע בניתוח התפתחות שיעור הרווחיות ורמת הרווחים המצרפית של יבואני המזון והמשקאות בישראל בשנים 2012-2003. תוצאות הניתוח מלמדות על רווחיות גבוהה ואף חריגה, של יבואני המזון בכלל, ושל הגדולים שבהם בפרט. עוד נמצא כי בדומה לממצאים בקרב יצרני המזון, רווחיות זו רשמה גידול חד החל מהמחצית השנייה של העשור הקודם.
-
בחודש ספטמבר נרשמה אינפלציה שלילית במדד המחירים לצרכן, זה החודש ה- 13 ברציפות.
-
בחודש יולי נרשמו עליות הן במספר משרות השכיר במשק והן בשכר למשרת שכיר.מקורן של העליות במגזר השירותים הציבוריים.
-
המשך ההתחזקות של הצריכה הפרטית בישראל ניכרת במדד פדיון רשתות השיווק, אשר רשם בחודש אוגוסט עלייה קלה, המשך לעלייה של החודש הקודם.
-
ענף התיירות המשיך בחודש ספטמבר במגמת השיפור שהחלה לאחר סיום מבצע "צוק איתן". עם זאת, בחודשים הקרובים צפויה ירידה על רקע המתיחות הביטחונית.
- מדד אמון הצרכנים רשם בחודש ספטמבר עלייה. מקור העלייה הינו בעיקר התמונה החיובית הנשקפת משוק העבודה והמשך ההתרחבות בצריכה הפרטית.
בעולם:
-
בגוש האירו נרשמה בחודש ספטמבר האטה נוספת בקצב האינפלציה ובחודש זה נמדדה לראשונה מאז הרבעון הראשון של השנה אינפלציה שלילית.
-
מדד אמון הצרכנים בגרמניה רשם ירידה חדה נוספת בחודש אוקטובר, בין היתר, על רקע המשבר בחברת פולקסווגן והצמיחה החלשה בשווקים המתעוררים.
-
ארה"ב נרשמה בחודש ספטמבר אינפלציה שלילית במדד המחירים ליצרן, זה חודש שמיני ברציפות. מגמת הירידה בקצב האינפלציה במדד המחירים לצרכן נמשכה גם בחודש ספטמבר, כאשר אינפלציה אפסית נרשמה בחודש זה.
-
ביפן נרשמה בחודש ספטמבר אינפלציה שלילית במדד המחירים ליצרן, זה חודש שישי ברציפות. הירידה של חודש זה הינה החדה ביותר שנרשמה מאז סוף שנת 2009, והתרחשה על רקע המשך הירידות במחירי הנפט בעולם ובמחירי החשמל.
-
גם במדד המחירים ליצרן בסין נרשמה בחודש ספטמבר אינפלציה שלילית, המיוחסת בעיקר להמשך ההיחלשות בביקושים המקומיים במדינה.
-
ם במדד המחירים לצרכן בסין נרשם איתות מאכזב כאשר קצב האינפלציה האט בחודש ספטמבר מעבר לציפיות, אם כי זה מוסיף להיות חיובי.
-
תוני הצמיחה של סינגפור לרבעון השלישי של השנה מצביעים על צמיחה מזערית ביחס לרבעון הקודם, שבזכותה נמנעה המדינה מכניסה למיתון )אחרי שברבעון הקודם נרשמה צמיחה שלילית).
המיקוד השבועי – ניתוח רווחיות יבואני המזון בשנים 2012-2003
בין השנים 2012-2004 נרשמה עליה חדה בשיעור מצטבר של 36 אחוזים במדד מחירי המזון, גבוה משמעותית משיעור עליית מדד המחירים לצרכן באותה תקופה (21 אחוזים). בסקירה קודמת שערכנו בה ניתחנו את התפתחות רווחיות יצרני המזון בישראל, נמצא כי בשנים 2010-2005 חל גידול חד ברווחיות וברווחי חברות המזון. חרף ירידה ברווחיות החברות בשנים 2012-2011, עדיין גבוה משמעותית שיעור הרווחיות בשנים אלו בהשוואה למחצית הראשונה של העשור הקודם. עוד נמצא כי הגידול החד ברווחיות החברות חל במקביל לעליה משמעותית ברמת הריכוזיות בענף יצרני המזון. יש בממצאים אלו כדי לחזק את ההערכה לפיה העלייה החדה במחירי המזון אינה מוסברת בהתייקרות גורמי היצור.
אחד האמצעים להגברת התחרותיות בענף המזון הינה חשיפת המשק ליבוא. יבוא המזון לישראל, כאחוז מהתמ"ג, עמד בשנת 2012 על 1.7 אחוזים, בשליש התחתון של התפלגות פרמטר זה בין מדינות ה- OECD (ראה תרשים ש1). אמנם, בהשוואה לשנת 2003 נרשמה עליה של 66 אחוזים במשקל יבוא המזון לישראל כאחוז מהתמ"ג, גבוה משיעור עליית היחס הממוצע במדינות ה-OECD, אולם גידול זה הביא לעליה של מקום אחד בלבד בדרוג ישראל בהשוואה זו. כשיעור מסך צריכת המזון עמד משקל יבוא המזון בישראל בשנת 2012 על 18 אחוזים.
בעבודה זו נותחה התפתחות שיעור הרווחיות ורמת הרווחים המצרפית של יבואני המזון והמשקאות (להלן "יבואני המזון") בשנים 2012-2003. שיעור הרווחיות חושב כיחס בין הרווח לפני מס, לאחר "החזרת" משכורת המנהלים (שהינם בעלי מניות) לחברה, לבין מחזור המכירות.
הניתוח התבסס על מאגרי המידע של רשות המסים, הכוללים בין היתר מספר משתנים מרכזיים מהדוחות הכספיים המוגשים ע"י החברות במשק לרשות המסים, דיווחי השכר של המעסיקים ונתוני היצוא . בהקשר זה יש לציין כי אחד המאפיינים הבולטים של יבואני המזון, בכלל זה הגדולים שבהם, הינו השיעור הגבוה של חברות פרטיות. כך, בין עשר יבואני המזון הגדולים (כולל מי שהינם גם יצרנים) רק שתי חברות הינן ציבוריות .
ניתוח הממצאים מלמד על רווחיות גבוהה ואף חריגה, של יבואני המזון בכלל, ושל הגדולים שבהם בפרט. בדומה לממצאים בקרב יצרני המזון, רווחיות זו רשמה גידול חד החל מהמחצית השנייה של העשור הקודם.
הממצאים לעיל מצביעים על עליה חדה ברווחיות יבואני המזון בשנים 2008-2007. גידול זה עשוי להיות מוסבר במידה לא מבוטלת מהייסוף החד של השקל בשנתיים אלו. דהיינו, הירידה במחירי המוצרים המיובאים במונחים שקליים, כתוצאה מהייסוף, לא תורגמה ע"י היבואנים להפחתת מחירים (לא רק זאת, אלא שבשנת 2008 נרשמה העלייה החדה ביותר במחירי המזון, 11.5 אחוזים, הרבה מעבר לעליית המדד הכללי). יש לציין כי קיימת ספרות נרחבת העוסקת במידת קיומה של תמסורת מלאה בין שע"ח לבין המחיר המקומי של מוצרי יבוא. אחד המקיפים שבהם נערך ע"י Campa & Goldberg (2002) , במסגרתו נאמדה התמסורת בין שע"ח למחירי היבוא במדינות ה-OECD. נמצא כי בממוצע עמד שיעור התמסורת על 61 אחוזים בטווח הקצר (רבעון) ו-77 אחוזים בטווח הארוך. עם זאת, נמצאה שונות בין המדינות, כאשר שיעורי תמסורת נמוכים משמעותית נמצאו בארה"ב (26 ו-41 אחוזים, בהתאמה). במדינות אירופאיות קטנות נמצאו שיעורים גבוהים מהממוצע, אולם לא נמצא קשר מובהק בין גודל המדינה לתמסורת. ככל הידוע לא נערך מחקר דומה לגבי ישראל. עם זאת יש לציין כי שע"ח כשלעצמו אינו יכול להוות את ההסבר היחידי לשינוי ברווחיות היבואנים. שכן, כפי שניתן לראות מהתרשים, בשנים 2012-2008 נע שיעור רווחיות זה בטווח צר יחסית, בין 7.7-7.1 אחוזים, זאת על אף תנודתיות גבוהה של שע"ח באותן שנים.
הגידול ברווחיות יבואני המזון, כמו גם הערכים האבסולוטיים של רווחיות זו, בולטים עוד יותר כאשר מצמצמים את הניתוח לעשרת יבואני המזון הגדולים. ממצאים אלו מוצגים בתרשים ש3 .
אחד הממצאים הבולטים בהשוואת התפתחות הרווחיות של עשרת היבואנים הגדולים לזה של כלל היבואנים הינה העובדה לפיה בעוד בקרב כלל היבואנים הגיעה הרווחיות לשיאה בשנת 2008, ומאז נעה סביב שיעור שבין 7.5-7.0 אחוזים, הרי שבקרב היבואנים הגדולים נרשם גידול מחודש, ובשיעור חד, בשיעור הרווחיות בשנים 2013-2012. זאת לאחר ירידה מסוימת בשנים 2011-2010 (ניתן להניח כי הירידה בשנת 2011 מיוחסת לפחות בחלקה למחאה החברתית). סך הרווח המצרפי של עשרת היבואנים הגדולים הגיע בשנת 2013 לסך של כחצי מיליארד ₪, גידול ריאלי של 230 אחוזים בהשוואה לשנת 2005. באותה תקופה עלה המחזור המצרפי של אותן חברות בשיעור ריאלי של 31 אחוזים.
כפי שצוין, מאחר וחלק הארי של יבואני המזון הגדולים (ובכלל) הינן חברות פרטיות קיים קושי להציג ממצאים בולטים העולים מניתוח ממוקד יותר של חברות אלו. עם זאת ניתן לציין כי קיימת שונות גבוהה בין שיעורי הרווחיות של חברות אלו. כך, בשנת 2013 נע שיעור הרווחיות של עשר החברות הגדולות בין 2.0 אחוזים בלבד לבין 40 אחוזים . יצוין עוד כי שתי חברות "קיצון" אלו פועלות בשני ענפים שונים לחלוטין, כאשר הרווחית שביניהן הינה ה"נציגה" היחידה של אותו ענף בצמרת יבואני המזון (ההסבר המרכזי לכך היא היותה יבואנית בלעדית של מספר רחב של מותגים מובילים). בקרב 6 מהחברות הגדולות נע שיעור הרווחיות בשנת 2013 בין 20-13 אחוזים.
העובדה שיבואני המזון רובם ככולם הינם חברות פרטיות מביאה לכך שרווחים גבוהים אלו מתרכזים במספר מצומצם של בעלי מניות. כך, בין השנים 2013-1997 סך התגמולים לבעלי המניות (שכר ודיבידנד שחולק) בקרב עשרת היבואנים הגדולים הסתכם ב-1.95 מיליארד ש"ח, במחירי 2013. סכום זה מהווה כ-48 אחוזים מסך הרווח (לפני מס) המצרפי של חברות אלו באותה התקופה .
סך העובדים המועסקים אצל יבואני המזון עמד בשנת 2013 על כ-20 אלף עובדים . שכרם החודשי הממוצע עמד על 9.2 אלפי ₪, ברוטו לחודש. בין השנים 2013-2003 עלה שכרם בשיעור ריאלי ממוצע של 6.0 אחוזים בלבד, נמוך אף משיעור עליית השכר הריאלי הממוצע במשק באותה תקופה (7.6 אחוזים), זאת כאשר רווחי כלל יבואני המזון הכפילו את עצמם, במונחים ריאליים, באותה תקופה.
בניגוד לממצאים שעלו בניתוח הרווחיות בקרב יצרני המזון, לפיהם הגידול ברווחיות נרשם במקביל לגידול משמעותי בריכוזיות הענפית (בהתבסס על מדד הרפינדל ), בניתוח דומה שנערך בקרב יבואני המזון נמצא כי אמנם חלה עליה במדד זה בשנים 2008-2005 (בהן עלתה רווחיות היבואנים בשיעור חד), אלא ששיעור הגידול מתון משמעותית מזה שנרשם בקרב יצרני המזון (12 לעומת 35 אחוזים, בהתאמה). בנוסף, בשנים 2012-2009 הוסיף מדד ריכוזיות הענף לעלות, בעוד שיעור הרווחיות לא השתנה משמעותית.
אחד ההסברים האפשריים למתאם הנמוך יותר בין מדד הריכוזיות לבין הרווחיות בקרב יבואני המזון לזו שנמצאה בקרב יצרני המזון הינו המשקל הנמוך של היבוא המקביל בסך יבוא המזון. לפיכך, שינויים ברמת הריכוזיות של כלל יבואני המזון יש בהם פחות כדי להשפיע על הרווחיות של יבואן בלעדי של מותג מסוים, בפרט ככל שמדובר במותגים מובילים.
הממצאים העולים מעבודה זו מצביעים על החשיבות הגדולה בישומה של "רפורמת הקורנפלקס", שבמסגרתה תתאפשר פתיחה מאסיבית של המשק ליבוא מקביל של מוצרי מזון יבש (מרבית היבואנים הנמנים על צמרת יבואני המזון נכללים בקטגוריה זו).
בארץ
מדד המחירים לצרכן
-
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ספטמבר (ביחס לחודש אוגוסט) ב- 0.4 אחוז, וזאת בעיקר בשל ירידות במחירי התחבורה והתקשורת ובמחירי החינוך, התרבות והבידור . הירידות ברכיבים אלו קוזזו במידה חלקית על ידי העלייה המתמשכת במחירי הפירות והירקות, אשר הגיעה לשיאה בספטמבר עם עלייה חודשית של 7.6 אחוזים (בתוך כך, 21 אחוזי עלייה נרשמו במחירי הירקות הטריים). עם זאת, העלייה החדה במחירי הפירות והירקות בחודש ספטמבר התרחשה ככל הנראה בשל גורמים חד פעמיים ואינה צפויה להימשך בקצב הנוכחי.
-
ב- 12 החודשים המסתיימים בחודש ספטמבר, קצב האינפלציה (השינוי במדד ב- 12 חודשים) נותר שלילי וירד לקצב של 0.5- אחוז . קצב האינפלציה ממשיך להיות נמוך משמעותית מהגבול התחתון של יעד האינפלציה של בנק ישראל ונמצא מחוץ לטווח היעד מאז חודש יוני אשתקד.
- קצב האינפלציה של מדד מחירי הדירות (אשר לא נכלל במדד המחירים לצרכן) רשם האצה נוספת בחודש ספטמבר ועלה ל- 6.2 אחוזים (לעומת החודש המקביל אשתקד, , הקצב המהיר ביותר מאז סוף שנת 2014.
שיעור השינוי במדד מחירי הדירות, כל חודש לעומת החודש המקביל לו אשתקד
שוק העבודה
-
בחודש יולי נרשמה עלייה ריאלית בשכר למשרת שכיר של 0.4 אחוז ביחס לחודש הקודם, אשר באה לידי ביטוי בגידול בשכר בשירותים הציבוריים לעומת ירידה בשכר במגזר העסקי (ראה תרשים 3). העלייה בשכר למשרת שכיר הביאה לסופם חודשיים של ירידות.
-
ם במספר משרות השכיר נרשמה בחודש יולי עלייה (של 0.3 אחוז) וזה הסתכם בכ- 3.54 מיליוני משרות. מקורה של העלייה בגידול של 0.7 אחוז במספר משרות השכיר בשירותים הציבוריים, בשילוב עם קיפאון במספר משרות השכיר במגזר העסקי.
פעילות ריאלית
-
במדד פדיון רשתות השיווק נרשמה בחודש אוגוסט עלייה קלה של 0.4 אחוז, המשך לעלייה שנרשמה בחודש הקודם. עד כה ממוצע המדד ב- 2015 גבוה ב- 1.9 אחוזים מממוצע המדד בשנת 2014, קצב עלייה מהיר במעט בהשוואה לשנים קודמות (ראה תרשים 4)
תיירות
- בחודש ספטמבר נרשמו כ- 225 אלפי כניסות של תיירים לישראל, עלייה של 1.0 אחוז לעומת חודש אוגוסט , והמשך למגמת ההתאוששות של ענף התיירות בישראל. בתוך כך, מספר כניסות התיירים לישראל שנרשם בחודש ספטמבר (במונחים מנוכי עונתיות) הינו היקף שיא מאז השפל שנרשם בחודשים יולי-אוגוסט 2014, במהלך מבצע "צוק איתן". סביר להניח כי על רקע המתיחות הביטחונית תירשם ירידה בהיקף כניסות התיירים בחודשים הקרובים.
הלכי רוח
-
מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים לחודש ספטמבר עלה ב- 1.4 נקודות לרמה של 131.5. בתוך כך, נרשמה עלייה במדד השוטף ואילו במדד הציפיות נרשמה בחודש ספטמבר ירידה קלה (של 0.1 נקודה). מקור העלייה במדד הכולל הינו בעיקר התמונה החיובית הנשקפת משוק העבודה (האבטלה יציבה ברמה נמוכה, שיעור ההשתתפות מצוי ברמת שיא ומספר המועסקים מצוי במגמת עלייה מתמשכת), וההתרחבות המתמשכת של הצריכה הפרטית (בתמיכת הריבית הנמוכה, ירידת מחירי האנרגיה בעולם, וכאמור התמונה החיובית בשוק העבודה).
בעולם
אירופה
-
בגוש האירו נרשמה בחודש ספטמבר האטה נוספת בקצב האינפלציה, ולראשונה מאז הרבעון הראשון של השנה נמדדה בגוש אינפלציה שלילית בספטמבר, בשיעור קל של 0.1- אחוז. מקורה של הירידה החודשית בקצב האינפלציה הינו בעיקר הירידה המתמשכת במחירי הסחורות בכלל, ובפרט הירידה במחירי האנרגיה בעולם.
- דד אמון הצרכנים של ה- ZEW בגרמניה רשם ירידה חדה נוספת בחודש אוקטובר, המשך למגמת הירידה שהחלה באפריל השנה. ירידות בחודש זה נרשמו הן במדד הציפיות והן במדד ההערכות למצב הנוכחי. הירידה בחודש אוקטובר מיוחסת, בין היתר, למשבר בחברת פולקסווגן ולצמיחה החלשה בשווקים המתעוררים.
ארה"ב
-
בארה"ב נרשמה בחודש ספטמבר אינפלציה שלילית במדד המחירים ליצרן בשיעור של 1.1- אחוזים נתון מאכזב יחסית לתחזיות (שנעו סביב דיפלציה בשיעור של 0.8 אחוז, בדומה לחודשיים הקודמים). בחודש ספטמבר נרשמה אינפלציה שלילית זה חודש שמיני ברציפות, כאשר הרמה בספטמבר הינה השלילית ביותר שנרשמה מאז חודש אפריל השנה.
-
מדד המחירים לצרכן מוסיף גם הוא לרדת, כאשר קצב האינפלציה האט בחודש ספטמבר והגיע לרמה אפסית. ההאטה החודשית בקצב האינפלציה במדד המחירים לצרכן נרשמה על רקע המשך הירידות במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם, ועל אף עליות שנרשמו בחודש זה במחירי השירותים והמזון.
אסיה
- יפן נרשמה בחודש ספטמבר אינפלציה שלילית במדד המחירים ליצרן זה החודש השישי ברציפות, כאשר קצב הדיפלציה הואץ בחודש זה לשיעור של 3.9 אחוזים . כך, קצב הדיפלציה שנרשם בספטמבר הינו המהיר ביותר שנרשם מאז סוף שנת 2009, וירידות המחירים נרשמו על רקע המשך הירידות במחירי הנפט בעולם ובמחירי החשמל.
-
הכלכלה הסינית שולחת איתות שלילי נוסף בחודש ספטמבר, כאשר קצב האינפלציה במדד המחירים ליצרן מוסיף להיות שלילי ומשמעותי בגובה של 5.9- אחוזים. עם זאת, בחודש ספטמבר נרשמה בלימה במגמת הירידה של האינפלציה (שנותרה זהה לזו שנרשמה באוגוסט), אחרי שלושה חודשי האצה בקצב הירידות. הירידה במחירים בחודש זה מיוחסת בעיקר להמשך ההיחלשות בביקושים המקומיים במדינה. נתון שלילי זה מחזק את ההערכות כי הממשל ייאלץ לבצע הרחבה מוניטרית נוספת בניסיון לעודד את הביקושים המקומיים.
-
גם במדד המחירים לצרכן נרשם איתות מאכזב כאשר קצב האינפלציה האט בחודש ספטמבר מעבר לציפיות לרמה של 1.6 אחוזים (לעומת קצב של 2.0 אחוזים בחודש אוגוסט), אם כי זה, כאמור, מוסיף להיות חיובי .
קצב האינפלציה של מדדי המחירים לצרכן והיצרן בסין שיעור שינוי, כל חודש לעומת החודש המקביל אשתקד
- נתוני הצמיחה של סינגפור לרבעון השלישי של השנה מצביעים על קיפאון יחסית לרבעון הקודם (צמיחה בשיעור קל מאד של 0.1 אחוז), וזאת בניגוד להערכות כי צמיחה שלילית תירשם ברבעון זה. כך נמנעה המדינה מכניסה למיתון, אחרי שברבעון הקודם נרשמה צמיחה שלילית בשיעור של 2.5 אחוזים. הקיפאון ברבעון השלישי נרשם על רקע המשך ההתכווצות של המגזר התעשייתי (זה רבעון רביעי ברציפות), שהתרחשה במקביל לצמיחה במגזר השירותים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
