טור אורח >> ד"ר גיל בפמן - ירידה נוספת בסביבת האינפלציה לאחר מדד ספטמבר

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב-0.4%. מתחילת השנה (ינואר-ספטמבר) ירד המדד ב-0.6% וב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.5% (ספטמבר 2015 בהשוואה לספטמבר 2014). בנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר (1.4%). במבט כולל, נראה שחלה ירידה נוספת "בסביבת האינפלציה" אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המדד בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה. 

ירידות המחירים המשמעותיות בחודש ספטמבר חלו ברכיבים הבאים: חינוך תרבות ובידור – על רקע ביטול אגרת הטלוויזיה; ותחבורה ותקשורת – בעיקר על רקע ירידות במחירי הדלק. מנגד, חלה עלייה בסעיף הפירות והירקות, בין היתר, בשל עלייה חדה במחירי העגבניות, שהתרחשה עקב ירידה משמעותית בהיצע העגבניות בחודש ספטמבר. בנוסף, חלה עלייה של 0.1% בסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים), נתון המשקף האצה מסוימת בקצב השנתי של העלייה במחירי השכירות (מ-2.5% ל-2.7%). כמו כן, בחודשים יולי-אוגוסט חלה האצה גם בקצב השנתי (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) של העלייה במחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן), מ-5.9% ל-6.2%. זאת, אף על פי שהעלייה במס הרכישה כבר נכנסה לתוקף בחודשים אלה.

שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת ראשית 2016 (ראה/י תרשים). העלייה במחירי סעיף הדיור צפויה להוסיף ולתמוך בעליית המדדים הבאים. מנגד, הירידות הצפויות בקרוב (רובן בעלות אופי חד-פעמי) במחירי החשמל והדלק; כמו גם מספר הפחתות בשיעורי מס שונים כגון: מע"מ ומיסוי על משקאות אלכוהוליים; לצד הפחתה אפשרית של מחירי התחבורה הציבורית בטווח הרחוק יותר, ישפיעו בכיוון ההפוך. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית. בכך, עלולה להתרחש חריגה מן היעד של "יציבות מחירים לאורך זמן", משום שהתקופה המוגדרת לצורך החזרת האינפלציה לתחום היעד היא עד שנתיים ועל-פי ההערכות הנוכחיות עלול קצב עליית המחירים לחרוג מהיעד למשך תקופה העולה על שנתיים. 

יצוא הסחורות הסתכם בחודש ספטמבר בכ-3.4 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה משקף ירידה של כ-8% ביחס לחודש הקודם, וירידה של כ-15.5% לעומת החודש המקביל אשתקד. נציין כי מדובר בנתון החודשי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2010, אשר מדגיש את החולשה הניכרת ביצוא הסחורות בחודשים האחרונים.

בחינה של הנתונים בטווחי זמן ארוכים יותר מלמדת כי יצוא הסחורות של ישראל נמצא בקיפאון זה זמן רב. דהיינו, לא ניתן לומר כי החולשה ביצוא הינה תופעה זמנית בלבד של העת האחרונה, הנובעת ברובה מגורמים חד-פעמיים כמו שביתת העובדים במפעלי כי"ל, המהווה את עיקר פעילות היצוא בענף הכימיקלים. מדובר, לפיכך, במגמה מתמשכת שנובעת, בין היתר, בשילוב בין הימצאותו של השקל בשיא חוזקו (נומינאלית) מול סל המטבעות יחד עם החולשה המתמשכת בהיקף הסחר העולמי. ברביע השלישי של השנה הסתכם יצוא הסחורות בכ-11 מיליארד דולר – זהו הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז הרביע הרביעי של 2010. כמו כן, במהלך שלושת הרביעים הראשונים של 2015 נמצא יצוא הסחורות בנסיגה של ממש (8%-, במונחים דולריים נומינאליים). נסיגה זו, נבעה בעיקר מירידה ביצוא של הענפים העיקריים ובראשם ענפי התרופות והכימיקלים. עם זאת, נציין כי גם בנטרול ענף הכימיקלים חלה נסיגה ביצוא התעשייתי בתקופה זו, אם כי, בשיעור מתון יותר. כפי שניתן לראות בתרשים, הנסיגה ביצוא מראשית 2015, באה לאחר תקופה ארוכה של קיפאון (כארבע שנים). כאשר, יצוא הסחורות אינו צומח למעשה, מאז ראשית שנת 2011. 

לאור האמור, נדרשת, להערכתנו, מדיניות כלכלית משולבת – פיסקאלית ומוניטארית – שיעדה השגת שיפור בביצועי היצוא, באמצעות מגוון כלים וצעדים, ויצירת יכולת תחרותית טובה יותר לענפי הייצור המקומי מול היבוא הזול יחסית. זאת, במטרה להביא לגידול ביצוא המהווה קטר לצמיחה במשק קטן ופתוח כמו ישראל. 

אומדן ראשון של הלמ"ס לגבי הפעילות הכלכלית במשק הישראלי לשנת 2015 מלמד כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צפוי לצמוח בשיעור מתון של 2.5%, לעומת שיעורי צמיחה של 2.6% ו-3.3% בשנתיים הקודמות. התוצר העסקי, שלא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתמ"ג, וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, צפוי לצמוח השנה ב-2.2%.

מדובר בנתוני הצמיחה הנמוכים ביותר מאז המשבר הפיננסי, המדגישים את מגמת ההתמתנות בקצב צמיחת המשק בשנים האחרונות (ראה/י תרשים). עם זאת, נציין כי מדובר באומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להתעדכן בחודשים הבאים, כפי שקרה בעבר. בנוסף, גם נתוני השימושים במקורות, שהם מדד מקיף יותר לפעילות במשק (הכוללים את הפעילות המשקית מבוססת היבוא ולא רק זו המבוססת על התוצר המקומי), מצביעים על האטה בצמיחה. זאת, גם על רקע נסיגה צפויה ביבוא סחורות ושירותים ב-2015 הנכלל במקורות המשק. במבט כולל, מדובר בנתונים החלשים ביותר מאז שנת 2009.

בחינת אומדני הצמיחה של רכיבי התוצר בשנת 2015 מלמדת על האטה במרבית רכיבי התוצר ונסיגה של ממש ביצוא ובהשקעות בענפי המשק. מנגד, צפויה האצה בקצב צמיחת הצריכה הפרטית. 

ביצוא הסחורות והשירותים (השקול לכשליש מהתמ"ג) צפויה נסיגה של 3.7% בשנת 2015 (במונחים שקליים ריאליים), לראשונה מאז 2009. זאת, על רקע ירידות חדות בכל רכיבי היצוא העיקריים, ובראשם יצוא הסחורות. נציין כי נסיגה זו באה לאחר שלוש שנים של צמיחה מתונה ביותר, דבר המדגיש את החולשה המתמשכת ביצוא הישראלי (ראה/י הרחבה בפיסקה על היצוא). 

בהשקעה בנכסים קבועים צפויה ב-2015 גם כן נסיגה, אם כי, בשיעור מתון יותר ביחס ל-2014 (0.8%- לעומת 2%-). זאת, הודות לצמיחה מהירה יחסית בבנייה למגורים (3.5% לעומת 0.5%- אשתקד), שחלה על רקע רמת שיא בביקושים לרכישת דירות מראשית השנה ועלייה בהתחלות הבנייה. מנגד, הנסיגה בהשקעות בענפי המשק (המהוות כשני שליש מסך ההשקעה בנכסים קבועים) צפויה להימשך, זאת בדומה ל-2014. נסיגה מדאיגה זו, ניכרת במרבית הרכיבים: מכונות וציוד, כלי תחבורה עסקיים וקניין רוחני. חולשה זו, נובעת ברובה מירידה בהשקעות הסקטור העסקי, זאת, בין היתר, בשל אי וודאות רבה וסביבה עסקית לא תומכת (על פי מדדEase of doing business  של הבנק העולמי) וצורך בתמריצי השקעה טובים יותר מצד הממשלה מאשר הקיימים כיום. לאור האמור, להערכתנו, נדרשת פעילות ממשלתית לקידום רפורמות בקרב גורמים מעודדי צמיחה כמו תשתיות, נמלים ותעשיית האנרגיה והגז, לצד מתן תמריצי השקעה (כגון פחת מואץ על מכונות וציוד), במטרה להגדיל את מלאי ההון של המשק וזאת לטובת המשק בהווה ובעתיד.