אורי גרינפלד
02/11/2015
הסינים יודעים מה הם עושים
במסגרת ההכנות ל-2016 אנו נוסעים ברחבי הארץ ומציגים לכל מי שמבקש את שני הסנטים שלנו בנוגע לכלכלה ולשווקים. "האם סין בדרך למשבר?" היא באופן טבעי אחת השאלות המרכזיות שעולות במפגשים אלו. למרות שבדרך כלל אנו מנסים לבסס את התשובות וההערכות שלנו על נתונים כלכליים ועובדות, בכל הנוגע לסין המצב הוא שונה. הדבר היחיד שמונע לדעתנו משבר בסין הוא היכולת של הממשלה המקומית לעשות ככל העולה על רוחה במשק. כמובן, ממשל כל יכול הוא לא ערובה להצלחה, מי כמונו יודע שממשלות יכולות לעשות גם שטויות לפעמים, אבל הממשל הסיני ממשיך להראות כי לא רק שהוא יכול לעשות מה שבא לו אלא שגם הוא יודע מה הוא עושה. לאחר הפחתת הריבית והתמיכה בבנקים, גם בשבוע שחלף הודיע הממשל הסיני שתי הודעות נוספות שמלמדות בעיקר על כוונתו של הממשל לייצר מבנה יציב יותר במשק הסיני בטווח הארוך.
התוכנית הראשונה היא ביטול מדיניות הילד היחיד, 36 שנים לאחר שזו החלה. המניע העיקרי מאחורי ההודעה הדרמטית הוא כמובן העלייה הצפויה ביחס התלות בסין, אותו יחס שבוחן כמה אנשים מחוץ למעגל העבודה (מבוגרים וילדים) יצטרך לסחוב על גבו כל אדם עובד. יחס זה הגיע בסין לשפל ב-2010 וצפוי לעלות בחדות בעתיד. על מנת להקדים תרופה למכה הסינים מעודדים כבר עכשיו ילודה אל מנת שבעוד 30-20 שנה כוח העבודה יהיה רחב יותר. כמובן שלהחלטה אין השפעה ישירה על המשק הסיני. לא נמהר להניח שבעוד 9 חודשים נראה תמונות של תורים אינסופיים לחדרי הלידה בסין ותינוקות מאפסנים בארונות מטבח מפאת חוסר מקום אבל זו בדיוק הנקודה. בניגוד להכרזות חסרות התוכן של היפנים או האירופאים, הממשל הסיני מראה כי הוא מסתכל לטווח ארוך מאוד וכי בזכות היציבות הפוליטית הוא יכול גם להוציא לפועל רפורמות כאלו.
התוכנית השנייה עליה הכריזו בשבוע שעבר בסין היא תוכנית ניסיונית שבמסגרתה יאפשר הבנק המרכזי שורה של הקלות במגבלות על תנועות ההון במחוז ביג'ין (מחוז שהוכרז כבר על ידי הממשל כאזור סחר חופשי ניסיוני). ההקלה במגבלות תאפשר לאזרחים הסינים להשקיע יותר בחו"ל ולזרים להשקיע יותר בסין עצמה. על פניו, הודעה כזו לפני חודשיים הייתה יכולה לעורר פחד בשווקים מכיוון שהמשקיעים התמקדו בשאלה אם יש או אין משבר מטבעי בסין אך היא התקבלה דווקא באופן חיובי כאשר היואן התחזק בעקבותיה ב-0.6% מול הדולר, התיסוף החד ביותר במטבע הסיני (שמנוהל על ידי הממשל) בעשור האחרון. התיסוף ביואן בהחלט מלמד על כך שחששות השווקים לגבי סין פחתו וכי צעדי הממשל לכיוון הסכם עם ה-IMF משכנעים. לפי ההערכות, כאשר ה-IMF יסכים להכניס את היואן לסל מטבעות הרזרבה, הביקושים למטבע הסיני עשויים להסתכם ב-500 מיליארד דולר. כל צעד של סין להגמשת השווקים הפיננסיים הוא צעד נוסף לכיוון ההסכם ולכן הלחץ לתיסוף המטבע.
נתונים בינוניים בארה"ב – החלטת הפד תלויה רק במידת הנחישות של ילן
אוסף הנתונים האחרונים בארה"ב מצייר תמונה מעורבת של המשק האמריקאי ומקשה עוד יותר על החלטת הפד בדצמבר. מצד אחד, הנתונים לא מספיק טובים כדי לשכנע את חברי הפד שמתנגדים להעלאה שאסור לחכות עוד. מצד שני, הם לא מספיק גרועים על מנת לתת לפד סולם שיאפשר לו לרדת מהעץ בקלות. לכן, אם לא יהיו הפתעות גדולות (חיוביות או שליליות) בשני דו"חות התעסוקה הבאים, נראה שהחלטת הריבית בדצמבר תיפול בסופו של דבר על מידת הנחישות של ילן ועל יכולתה להשפיע על חברי הוועדה המוניטארית. כפי שאמרנו ביום חמישי בתגובה להודעת הריבית, אנחנו מעריכים את ההסתברות להעלאת הריבית ביותר מ-60%.
הנתונים מהשבוע האחרון:
-
התוצר צמח ברבעון השלישי ב-1.5% (מול רבעון קודם בקצב שנתי), זאת לעומת צפי לצמיחה של 1.7%. אמנם מדובר על האטה משמעותית לעומת הרבעון השני אך אחרי גידול כל כך מהיר (3.9%) קשה כמובן לשמור על אותו הקצב.
-
חלק משמעותי מההאטה נבע מירידה חדה במלאים שתרמה לבדה 1.44%- לצמיחה. סעיף המלאים הוא כידוע סעיף תנודתי וירידה חדה בו מלמדת על כך שפוטנציאל הצמיחה ברבעונים הבאים גבוה יותר.
-
עוד בצד החיובי, הצריכה הפרטית ממשיכה לגדול בקצב מהיר ועלתה ב-3.2%. גם השקעות הפירמות במכונות וציוד גדלו (ב-5.3%) ומאותת על סנטימנט חיובי בסקטור העסקי.
-
בצד השלילי, ההשקעות בענף הכרייה ממשיכות לרדת בקצב מהיר ונחתכו ב-46.9%, זאת לאחר ירידות של 68% ו-44.5% בשני הרבעונים הקודמים, בהתאמה. (נזכיר שמדובר על קצב שנתי).
-
בשורה התחתונה, מצב המשק האמריקאי בסדר גמור מלבד לסקטור האנרגיה שממשיך לדמם ולהשפעות הדולר על התעשייה. המכירות הסופיות לביקוש המקומי, אינדיקאטור שמלמד יותר על הפעילות המקומית כיוון שהוא מנטרל את המלאים ואת מרכיב סחר החוץ, ממשיך לצמוח בקצב מהיר וגדל ב-2.9%.
-
קצב הגידול השנתי במדד עלות העבודה נותר ללא שינוי זה רבעון שני ברציפות ועומד על 2%. למרות השיפור המתמשך בשוק העבודה ולמרות שאינדיקאטורים רבים מראים תמונה שונה, הלחצים לעליות מהירות בשכר עדיין לא מגיעים.
-
באותו עניין, ההכנסה הפרטית גדלה בספטמבר רק ב-0.1%. עם זאת, בניכוי האינפלציה השלילית מדובר על גידול של 0.2% בהכנסה הריאלית. יתרה מכך, ההכנסה הפנויה הריאלית גדלה ב-12 החודשים האחרונים ב-3.4%, קצב בהחלט מרשים.
-
מדד המחירים של ההוצאה הצרכנית (PCE) עלה רק ב-0.1% כך שקצב הגידול השנתי בו נותר נמוך ועומד על 1.3% בלבד, נמוך באופן משמעותי מיעד הפד. בנקודה זו חשוב לציין כי מדד זה הוא בד"כ המדד שמעניין את הפד בכל הנוגע לאינפלציה אבל לאחרונה שומעים מהפד יותר ויותר התייחסות דווקא למדד המחירים לצרכן (CPI). בין שני המדדים נוצר פער משמעותי (1.3% לעומת 1.9%) הנובע בעיקר ממדידה שונה של סעיף הדיור. ב-CPI מחשבים גם את העלות של בעלות על דירה כך שמשקלו של הסעיף עומד על יותר מ-30%, וכולל בין השאר הוצאות שנזקפות לדיור ולא הוצאות בפועל. לעומת זאת, ב-PCE באות לידי ביטוי רק ההוצאות על דיור בפועל ומכיוון שמי שבבעלותו דירה לא מוציא עליה כבר כסף, המשקל של הסעיף עומד על 15% בלבד. מחירי הדיור בארה"ב עולים בשנתיים האחרונות בקצב מהיר ולכן הפערים בין המדדים.
של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
