המענה לטרור >> העצמת העולים על ידי חיזוקם במגזר העסקי

הבוקר נחשף בוועדת העלייה והקליטה כי שרידות עסקים של עולים גבוהה מאלו של ותיקים. יו"ר הוועדה אברהם נגוסה: יציבות כלכלית היא מתכון בטוח להתאקלמות והישארות בארץ. המענה לגל הטרור הנוכחי - הגברת העלייה והעצמת העולים

מידת הישרדות של עסקים אחרי חמש שנים, בקרב עולים ותושבים-חוזרים, גבוהה בהרבה (73%) מזו של אוכלוסייה ותיקה (50%). כך נחשף היום (שלישי) בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. זאת, בין היתר מהתובנה ששרידות העסק היא עוגן ההישארות של כל המשפחה בארץ. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי יציבות כלכלית היא מתכון בטוח להתאקלמות והישארות בארץ וכן לעידוד עלייה ושיבח את משרד הקליטה על הסיוע והייעוץ ליזמות לעולים. לדבריו, "המענה לגל הטרור הנוכחי צריך להיות הגברת העלייה והעצמת העולים שבישראל".

לדברי איריס הומינר, מנהלת אגף היזמות במשרד הקליטה, היזמות היא זרז בהחלטה לעלות לארץ, ומניע מרכזי בהתאקלמות בארץ. היא הדגישה כי המשרד ערך רפורמות בפתיחת עסקים בארץ ובהעתקת עסקים קיימים לארץ, תוך הענקת כלים מקצועיים. עוד לפני העלייה המשרד מעניק ייעוץ וליווי, בדיסקרטיות, באתר מקוון בן חמש שפות – תוך ללא מחויבות לעליה עצמה. היועצים מלווים את העולה בביקור בארץ, מפעילים קורסים וכנסים בחו"ל, ומעניקים מענק בן 50 אלף ₪ למי שמעביר את עסקיו לארץ. בימים אלו אף מוקמים שישה מרכזי-ייעוץ ברחבי הארץ, ובהם כ-120 יועצים לעולים, המסייעים בבניית מודל, תמחור ותכנית עסקית, ובנוסף מפעיל המשרד קרן הלוואות בתנאים נוחים וללא ערבים, המחלקת הלוואות של עד 250 אלף ₪, בהיקף של 50 מיליון ₪  מדי שנה. הוקם מרכז יזמות עסקים ייחודי לעולי אתיופיה ואיראן, וכן מרכז ייעוץ לתושבים-חוזרים. לדברי הומינר, בחמש השנים האחרונות סייע המשרד ל-10,000 עולים ותושבים חוזרים, וע"פ בדיקתם כי בקרב אוכלוסייה זו מידת הישרדות של העסק אחרי חמש שנים, גבוהה בהרבה (73%) מזה של עסק בבעלות אוכלוסייה ותיקה (50%). זאת, בין היתר מהתובנה ששרידות העסק היא עוגן ההישארות של כל המשפחה בארץ. 

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ציינה את הצורך בסיוע לעולים מחבר העמים, שכבר אינם מוגדרים כעולים כיוון שחלפו יותר מ-10 שנים מאז עלייתם, ואילו ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), לשעבר מנכ"ל משרד הקליטה, הדגיש כי ההקלות שמעניק המשרד צריכים להיות מופת גם לשאר משרדי הממשלה. 

יצחק אהרן ממרכז היזמות לעולי אתיופיה, ציין את ההעצמה האישית והחברתית המעניק עסק לבעליו, ולדבריו כ-1300 יוצאי אתיופיה הם בעלי עסקים, וכחמישים נוספים פונים למרכז מדי שנה. הוא הזהיר כי התכנית הממשלתית החדשה לשילוב יוצאי אתיופיה, עלולה לפגוע בעסקים אלו, והיא חייבת להיות מותאמת למצב בשטח. 

עודד פויר, מנהל היחידה לעידוד עליה בהסתדרות הציונית, סיפר על הנגשת מידע על עסקים בארץ, עריכת סמינרים, כנסים ומפגשים בחו"ל – וליווי תוך ביקור-בדיקה בארץ. זאת, תוך פגישות והיכרות עם בעלי עסקים דומים שעלו לארץ והקימו עסקים פעילים. מאידך הוא הזהיר כי לעיתים הקמת העסק צריכה להגיע לאחר למידת העברית והכרת התרבות העסקית והארגונית. 

גלדיס ברזובסקי, מנהלת קליטה ב"בית ברזיל" סיפרה על פניות רבות מאנשי עסקים יהודיים בברזיל המבקשים להעביר את עסקיהם לארץ, בגלל המצב הכלכלי הקשה במדינה זו. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.