הפתרון למצוקת הדיור בצפון הוא בהקמת עיר נוספת בין עפולה למגדל-העמק

נשקיע בדיור הציבורי בשנה הקרובה כ-200 מיליון שקל. לשיפוץ דירות, שיקום שכונות ונקנה דירות נוספות לדיור הציבורי

 

 
 

קרן מרדכי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
08/11/2015

" נשקיע בדיור הציבורי בשנה הקרובה כ-200 מיליון שקל. לשיפוץ דירות, שיקום שכונות ונקנה דירות נוספות לדיור הציבורי. בנושא הקיבוצים יש לי עניין מובהק כאדם שמבין את הנושא, לפעול כך שהקיבוצים, בעיקר בפריפריה, יהיו חזקים יותר וגדולים יותר

שר הבינוי, יואב גלנט הגיע היום בבוקר לכנס הנהגות הקיבוצים, על מנת לשטוח את חזונו לטיפול בבעיית הדיור בישראל, ולהציג את פעילות משרדו בנוגע למצוקת הבניה בפריפריה. ברקע הדברים עומד קושי של הקיבוצים להתפתח בגידול טבעי כשבמקביל, מאז כניסתו של הבינוי החדש לתפקידו, מנשבות רוחות חדשות וחיוביות, ובמגעים המתנהלים בין כל הגורמים המעורבים בנושא, וישנה הבנה כי זו העת להפסיק לדבר ולהתחיל לבנות, כאשר התנועה הקיבוצית תהיה צד שותף ויוזם למהלכים שיוקדמו עוד השנה.

את דבריו פתח שר הבינוי עם התייחסות תוכנית מחיר למשתכן: "אנו מתמקדים באלו שאין להם דירה. אנחנו משווקים את כל אדמות המדינה בשנה הזאת והבאה ואף  בהמשך. סדר גודל של 70 אלף יחידות דיור. הכללים להיכנס הם פשוטים- אין לך דירה ואתה זוג נשוי. לא משנה עם זה ערבי, יהודי, עם ילדים, או בלי. בעבר, מנהל מקרקעי ישראל ואגף התקציבים בנו מערכת למקסום רווחים מהקרקע. זה הביא להערכת יתר של עלויות הקרקע. אנחנו הורדנו את מחירי הקרקע לקבלנים, וסופגים את זה עלינו. היום אנחנו היזם והקבלן הוא המבצע. וכתוצאה מזה הוא יכול להוריד את הרווח והאזרח נהנה מהתוצר".

מכאן עבר השר גלנט על נושא ההתיישבות: "מדאיג אותי הוא נושא ההתיישבות. מבחינה היסטורית ב-50 השנים שטרם קום המדינה תנועות ההתיישבות הקימו את המדינה וקבעו את הגבולות. המפעל הזה שירת את המדינה והוא צריך עתה לעבור טרנספורמציה. אתם וההורים שלכם הקמתם את המדינה ונלחמתם למענה, אל תצפו שיכירו לכם תודה על זה. כמאמר הצנחן יואל פלגי ׳אם תצא ולא תחזור - גיבור תהיה. אם תצא ותחזור - תישפט. אם תשב ולא תעשה – תשפוט". לנצח מי שלא עושה דבר ישפוט את העושים - את זה אני אומר מניסיון״. 

בהמשך ביקש שר הבינוי לקחת את העיר באר שבע כמודל מוצלח שניתן ליישום גם בחלקים אחרים בארץ, כפתרון דיור כולל: "ראיתי את באר שבע לאורך שנים ואני רואה את השינוי שהיא עברה בעשור האחרון. השינוי הוא בזכות השקעה בתשתיות, כביש 6,  אוניברסיטה, העברת בסיסי צה"ל לדרום, ואני צופה שיהיו בבאר שבע למעלה חצי מיליון תושבים בתוך עשור. המרקם ההתיישבותי שנמצא מסביב לערים גדולות נהנה מהשגשוג של העיר- משמע גם תנועת ההתיישבות בדרום תהנה מהפיתוח של באר שבע וזהו דגם שאפשר ליישם גם בשאר חלקי הארץ. להבנתי ניתן להקים עיר בצפון, בין מגדל העמק לעפולה שתעשה מה שעשתה באר שבע לכל האזור הצפוני".

את סוף דבריו הקדשי השר גלנט ישירות לנושא הדיור בקיבוצים: "אנחנו נשקיע בדיור הציבורי בשנה הקרובה כ-200 מיליון שקל. בנושא הקיבוצים יש לי עניין מובהק כאדם שמבין את הנושא, לפעול כך שהקיבוצים, בעיקר בפריפריה, יהיו חזקים יותר וגדולים יותר. הסיבה לזה היא לא רק פתרונות הדיור. אני רוצה שהצעירים יעבדו בקיבוץ ויעבדו ויתפסו את השטח החקלאי. בשביל שזה יקרה צריך לתת להם תנאים. נקים מרכזים אורבניים ונדאג לכך שבמקומות האלו יהיה טוב יותר לחיות והקיבוצים והמושבים יהיו חזקים יותר, שימשיכו להיאחז בקרקע. זה נכון למדינה ישראל וזה מה שהיא צריכה".

בכנס הנהגות הקיבוצית שהחל אתמול (3-5 בנובמבר), במלון יערים של קיבוץ מעלה החמישה, משתתפים 500 ממלאי התפקידים הבכירים ביותר מ-200 קיבוצים מכל קצות הארץ. בנוסף אליהם נוטלים חלק גם בכירי התעשייה והתאגידים הכלכליים הקיבוצים. במהלך שלושת ימי הכנס, ישתתפו בכנס אישים בכירים שיבקשו לדון בדמותו ומקומו של הקיבוץ בימינו. 

הקיבוץ במספרים והשיטה הקואופרטיבית:
  • בישראל 274 קיבוצים. 257 קיבוצים במסגרת התנועה הקיבוצית, 17 בתנועת הקיבוץ הדתי. 75% מהקיבוצים- בנגב ובגליל. 125 עלו על הקרקע עוד לפני הקמת המדינה.

  • אוכלוסיית הקיבוצים זינקה ב- 12 שנים האחרונות בכ-40%: מ-115,000 ל-165,000 נפשות. 25% מהאוכלוסייה הם ילדים ונוער. 

  • כ-10,000 יחידות הדיור חסרות כיום בקיבוצים, בשל משבר הבנייה. מחסור זה מהווה אבן נגף לצמיחתם של קיבוצים רבים וביסוסם כישובים רב- דורים.

  • התק"צ הינו המעסיק הגדול ביותר בכל אזורי הפריפריה- למעלה מ- 50000 מועסקים. 

  • התעשייה מהווה את מקור ההכנסה העיקרי של הקיבוצים, (כשני שליש בקירוב). ההכנסות מחקלאות מהוות כשליש מסך הכנסות הקיבוצים וחלק משמעותי בעודף המשקי, בעיקר בקיבוצים שמצבם הכלכלי פחות טוב. יתר ההכנסות מגיעות מתיירות, עסקים קטנים ועבודת החברים.   

  • הייצור החקלאי בקיבוצים מהווה כ-45% מסך התפוקה החקלאית בארץ. הקיבוצים מעבדים למעלה מ-2 מיליון דונם קרקע חקלאית, מרביתה לגידולי שדה, מרעה, ומטעים. בשנים הארונות ניכרת עליה במחירי התוצרת לצרכן וירידה במחירי התפוקה ליצרן, כלומר עליה ניכרת בפער התיווך החקלאי. 

  • קואופרציה: בשני העשורים האחרונים עברו מרבית קיבוצי התנועה שינוי בסיווגם והם מוגדרים "קיבוץ מתחדש" - שכולל שכר מדורג ושיוך נכסים. עם זאת, באותם קיבוצים שומרים על מרכיבי יסוד קיבוציים, שעוגנו בדין, ובראשם הערבות ההדדית. קיים בהם רכוש משותף, ומתקיימים מנגנונים קהילתיים מתפקדים עם תקציב משותף וקבלת החלטות דמוקרטית. קיבוצים אלה הם קואופרטיבים משוכללים לכל דבר ועניין. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x