טור דעה >> סביבת האינפלציה נותרה נמוכה מאוד גם לאחר מדד אוקטובר

אומדן ראשון של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי ברביע השלישי של השנה מלמד כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשיעור של 2.5%, לעומת הרביע הקודם (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). התוצר העסקי, שלא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתמ"ג, וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, צמח ב-2.7%. 

מדובר בשיעורי צמיחה גבוהים בהשוואה לשני הרביעים הקודמים (בהם צמח התוצר ב-0.2% וב-2%, בהתאמה), אולם עדיין נמוכים מהממוצע ארוך הטווח. נתונים אלה, מדגישים את ההתמתנות בקצב צמיחת המשק בשנים האחרונות (ראה/י תרשים). בהקשר זה, נדגיש כי יש להתייחס לנתונים הרבעוניים בזהירות רבה מכיוון שמדובר באומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להתעדכן בחודשים הבאים, כפי שקרה בעבר. 

עוד עולה מהנתונים, כי ברכיב השימושים במקורות, שהוא מדד מקיף יותר לפעילות במשק (הכוללים את הפעילות המשקית מבוססת היבוא ולא רק זו המבוססת על התוצר המקומי), נרשמה צמיחה של 2% (לעומת הרביע הקודם, במונחים שנתיים), שבאה לאחר נסיגה ברביע הקודם. עם זאת, מדובר עדיין בשיעור נמוך ביחס לרביעים קודמים ואף ביחס לממוצע ארוך הטווח, כך שעדיין מוקדם לומר כי מדובר בשיפור של ממש בפעילות הכלכלית במשק.

הרכב הצמיחה ברביע השלישי של השנה היה מאוזן יותר בהשוואה לרביעים קודמים

בשנים האחרונות, הצריכה הפרטית (המהווה כ-60% מהתמ"ג) תפסה את מקומו של היצוא (המהווה כשליש מהתמ"ג) כמנוע הצמיחה העיקרי של המשק. 

תהליך זה, התרחש עקב שחיקה בכושר התחרות של היצואנים הישראלים, אשר באה בין היתר, על רקע התחזקות השקל מול סל המטבעות; וכן מהתמתנות בקצב צמיחת הסחר העולמי וחולשה בפעילות הכלכלית בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל. זאת, במקביל לירידת שיעור האבטלה לשפל היסטורי לצד עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה; סביבה של ריביות נמוכות; ירידה מתמשכת במחירי רכיבי צריכה שונים; עלייה בשכר הריאלי בשל הירידה המתמשכת בשיעור האינפלציה; וכן הודות לעלייה במחירי הנכסים שבידי הציבור. במקביל, פעילות ההשקעות בנכסים קבועים נותרה מתונה ביחס לעבר, ותלויה בעיקר בפרוייקטים בהיקפים גדולים בדומה, לדוגמא, לאלה שמבצעת חברת אינטל כל מספר שנים. 

כתוצאה מכך, הרכיב המרכזי שתרם לצמיחת התוצר ברביעים האחרונים הינו הצריכה הפרטית, בעוד ששני הרכיבים אשר בלטו לשלילה הם היצוא וההשקעות (פרט להשקעות בבנייה למגורים). כך, מאז ראשית 2011 ועד הרביע השלישי של 2015, צמחה הצריכה הפרטית בכ-16%, לעומת צמיחה של כ-8% בהשקעות וקיפאון של ממש ביצוא .

  

עם זאת, בחינת רכיבי התוצר ברביע השלישי של השנה מעידה על התרחבות מתונה בכל רכיבי התוצר, בהובלת הצריכה הפרטית והיצוא. על אף שיעורי צמיחה מתונים יחסית, מדובר בהתפתחות חיובית שמצביעה על איזון מסוים בהרכב הצמיחה, זאת בשונה מהרביעים הקודמים. כך, נמשכה הצמיחה בצריכה הפרטית, אם כי בקצב מתון יותר ביחס לעבר (2.4% ביחס לרביע הקודם), הודות לצמיחה מהירה של 6.4% בצריכה השוטפת (המהווה כ-85% מסך הצריכה הפרטית). במקביל, התחדשה הצמיחה ברכיבי היצוא וההשקעות (בבנייה למגורים וגם בכלל ענפי המשק) לאחר שני רביעים של נסיגות חדות. 

צמיחה מחודשת ביצוא ברביע השלישי של השנה; עם זאת, ישנן אינדיקציות ראשוניות להאטה ביצוא ברביע הרביעי יצוא הסחורות והשירותים צמח ברביע השלישי של השנה ב-4.4% (במונחים שקליים ריאליים), על רקע עליות בכל רכיבי היצוא העיקריים. זאת, בהובלת היצוא התעשייתי ויצוא שירותים אחרים (למשל שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת), כאשר גם יצוא שירותי התיירות תרם לצמיחה. בנטרול השפעת חברות הזנק ויהלומים (רכיבי פעילות קטנים יחסית אך תנודתיים מאד המהווים יחדיו רק כ-6.5% מסך פעילות היצוא), צמח היצוא בכ-9.7% (במונחים שנתיים) במהלך הרביע השלישי – זו הצמיחה המהירה ביותר מאז הרביע הרביעי של 2013. 

אולם, עדיין מוקדם לומר כי מדובר בשינוי מגמה. נתוני סחר החוץ לחודש אוקטובר, המהווים אינדיקציה ראשונית לפעילות היצוא ברביע הרביעי של השנה, מצביעים על המשך ההאטה מחודש ספטמבר. בחודשים ספטמבר-אוקטובר נסוג יצוא הסחורות בכ-8% לעומת יולי-אוגוסט, על כן ייתכן והצמיחה המחודשת ביצוא ברביע השלישי של השנה, לא תימשך או לכל הפחות תתמתן, ברביע הבא. ההתפתחויות העתידיות ביצוא יושפעו מחד, מהמשך מגמת ההתאוששות בכלכלה העולמית אשר צפויה לתמוך בעליית נפח הסחר העולמי, ומאידך, מהמגמה של תיסוף בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות. על פי אומדני הלמ"ס, צפויה נסיגה של 3.7% (במונחים שקליים ריאליים) בשנת 2015 ביצוא הסחורות והשירותים.

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה בשיעור מתון של 0.1%. אולם, מתחילת השנה (ינואר-אוקטובר) ירד המדד ב-0.5% וב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.7% (אוקטובר 2015 בהשוואה לאוקטובר 2014). בנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר (1.6%). במבט כולל, נראה כי "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המדד בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה מאוד. 

ירידות המחירים המשמעותיות בחודש אוקטובר חלו ברכיבים הבאים: תחבורה ותקשורת – בעיקר על רקע ירידות במחירי הדלק; ושירותי דיור בבעלות דייריהם (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים). כתוצאה מהירידה ברכיב זה, חלה האטה בקצב השנתי של העלייה במחירי השכירות (מ-2.6% ל-1.9%). מנגד, חלה עלייה בסעיף המזון, למרות כניסתה לתוקף של ההפחתה בשיעור המע"מ ל-17%, אשר הייתה אמורה להוביל לירידות מחירים. 

לסיכום, שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת ראשית 2016. העלייה במחירי סעיף הדיור צפויה להוסיף ולתמוך בעליית המדדים הבאים. מנגד, הירידות הצפויות (רובן בעלות אופי חד-פעמי) במחירי הדלק וביטוח החובה; לצד הפחתה אפשרית של מחירי התחבורה הציבורית, ישפיעו בכיוון ההפוך. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית. 

ד"ר גיל בפמן ראש גף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי