ההאטה בייצוא >> ועדת הכלכלה דנה במצב, פתרונות?

עדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) עסקה היום בירידה הדרמטית בקצב גידול הייצוא במשק. הדיון התקיים לבקשת ח"כ רועי פולקמן (כולנו), לנוכח דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיו בחודשים אפריל-יוני ירד יצוא הסחורות של ישראל ב-17%. היו"ר כבל אמר כי המחויבות של ועדת הכלכלה לדורותיה לתעשייה היא רבה.

ח"כ פולקמן ציין כי יש שתי אסטרטגיות להתמודד עם הירידה ביצוא: "הגישה הרפובליקנית הייתה הטבות מס אדירות כדי להביא חברות, אבל הייתה גישה אחרת שהוכיחה את עצמה – לסייע ליצואנים הקטנים והגדולים לגדול ולפרוץ לשווקים חדשים". הוא קרא לעודד את השיטה השנייה ואמר כי "יש שווקים בדרום אמריקה ובמזרח אסיה שעוד לא התחלנו לגרד את פוטנציאל הייצוא אליהם. אם יש רגולציה שצריך לטפל בה - גם זו מטרה".

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי אפשר להסתכל רק על המספרים ולהגיד שהירידה מחזורית, ואפשר להסתכל על הנתונים בדאגה. "אני מצטרף לדאגה אבל דווקא מהנושא הפחות מודגש – מצבנו הבינלאומי ולא יכול להיות שהוא לא משפיע על היצוא. אסור שלא להזכיר זאת, כי זאת אחת הסיבות העיקריות לירידה ביצוא", אמר. היו"ר כבל הוסיף כי צריך לבדוק האם למצב המדיני יש השפעה משמעותית, שניתן להצביע עליה, בירידה ביצוא. ח"כ פולקמן ציין לדוגמה את הסינים שלא רצו לשלוח לישראל פועלים לענף הבנייה, מאחר שיש להם כנראה אינטרסים אדירים במדינות ערב והם חוששים שיפגעו. מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, אמר כי מדובר במה שנקרא "החרם האפור" ולחוקרים אין יכולת לאפיין או לכמת אותו.

המשנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, אמר כי הפריון בישראל נמוך והתעשייה מייצרת בחות מהעולם המערבי בעיקר בגלל פערים בחינוך הטכנולוגי ובהשקעות במכונות ובציוד. הוא הוסיף כי בעולם נוקטים במדיניות אגרסיבית כדי לחזק ת התעשייה, וקרא גם לישראל לעשות זאת. מנכ"ל מכון היצוא הישראלי, עופר זקס, אמר כי הרגולציה ממשיכה להיות חסם משמעות. הוא ציין את הבעיות ביבוא ציוד לצרכי מחקר ופיתוח שנתקע במכון התקנים, והוסיף כי חברות קטנות מתקשות גם לגייס מימון לאחר שלב המחקר והפיתוח. עוד אמר זקס כי צריך לגרום לגורמים בינלאומיים להגיע לישראל ולהכיר את הפעילות כאן.

ח"כ עיסאוי פריג' אמר: "בואו נקרא לילד בשמו, אנחנו חלק מהכלכלה העולמית ויש משבר עולמי זה משפיע. אך השאלה היא האם לא הגענו לכושר יצור מקסימלי, כאשר יש לנו 20% מאזרחי המדינה שמודרים. כל המחקרים מראים שבעוד 10 שנים 50% מהילדים במערכת החינוך יהיו ערבים וחרדים – ואם לא ניתן להם כלים ונשקיע בהם תהייה צמיחה שלילית". זקס אף הוסיף כי המגזר הערבי, שהוא כאמור כ-20% מהאוכלוסייה, תורם לייצוא פחות מאחוז והחרדים עוד פחות. לדבריו, מאגר המוחות של השנים הבאות נמצא במגזרים הלללו.

רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים באוצר, אמיר רשף, אמר כי באוצר מודאגים מהירידה ביצוא ועוקבים אחר הנתונים. "שר האוצר הנחה לגבש תוכנית שכולל הגדלת סיוע משמעותי מצד אחד, וטיפול בבעיות שורש של החסמים הרגולטוריים כמו למשל הליכי תכנון ובנייה שמקשים על התעשייה", אמר. הוא הוסיף כי המשרד מייצר עלי ייעודי לעידוד יצואנים מהאוכלוסייה הערבית. עוד אמר רשף: "אנחנו פועלים לעודד את היצוא הן מלמטה תוך דגש על יצואנים קטנים והן מלמעלה להביא לישראל חברות גדולות נוספות", אמר. עוד הוסיף רשף כי יש כוונה לתקן את חוק עידוד השקעות הון, כדי למשוך חברות גדולות מחו"ל". ח"כ פרי הקשה על רשף ושאל האם נעשתה בדיקה אם ההטבות לאינטל השתלמו, ורשף השיב כי נעשתה בדיקה של התועלות המשקיות. "ללא ספק המענק היה כדאי למשק, לא היינו נותנים אותו בלי לעשות בדיקה כזאת", אמר רשף. ח"כ פולקמן שב וציין כי "יש שורה של מדינות בעולם שהבינו שזה לא עובד".

מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, נועז בר ניר, אמר כי "להעסיק היום חדרן באילת עולה יותר מלהעסיק חדרן בגרמניה". הוא הציג את הבעיות של המלונאים ואמר כי "התעשייה סובלת ממחסור חמור בעובדים, עלויות מזון גבוהות ועלויות ארנונה גבוהות". לדבריו, המצב הוביל לכך שישראלים בנו יותר מלונות בחו"ל ממה שקיים בארץ. יו"ר הוועדה הכלכלית של לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (לה"ב), רובי נתנזון, אמר כי העסקים הקטנים מהווים פחות מ-10% מסך הייצוא של המשק, וקרא למצוא כלים לעידוד השתתפות עסקים קטנים במכרזים בינלאומיים. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי אחת הבעיות הכי גדולות שיצואנים נתקלים בהן היא ביטוח הסיכונים בסחר החוץ, וקראה למדינה לסייע להם בכך.

סגן מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, יוני הדר, אמר כי המשרד "יצא בבליץ של הסכמי סחר חופשיים בעולם, שנותנים בסיס לחברה ישראלית לייצא לחו"ל". הוא הוסיף כי המשרד מסייע לחברות שרוצות לשווק בחו"ל, ומשתתף ב-50% מהסיכון בעלויות השיווק. "הבעיה שאין לנו קליינטים מהמגזר הערבי. המטרה שהצבנו לעצמנו זה גיוון היצוא והגדלת מספר היצואנים ולעודד יצואנים קטנים חדשים", אמר.

ח"כ פולקמן אמר כי האחריות היא על משרד הכלכלה, וכי צריך שתהייה תוכנית מעשית עם יעדים שניתן למדוד אותם. עוד הציע פולקמן שהוועדה תסייר במפעלים מוטי יצוא ותעמוד מקרוב על החסמים והרגולציה אתם הם מתמודדים ולקיים דיון מעקב בנושא. ח"כ פרי הוסיף כי צריך לעודד עסקים קטנים להשתתף במכרזים בינלאומיים וכן צריך לפעול לכך שהחינוך במגזרים הערבי והחרדי יקנה להם מקצועות שיהפכו אותם לאוכלוסיות יצרניות.