אין פתרונות קסם ליוקר המחייה

המהלך לאיחוד משרדים תחת אחד מזרזת את הביורוקרטיה

 

 
 

עידו אסייג
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
30/11/2015

לגבי צעדים להורדת יוקר המחייה: אין פתרונות קסם – אין מע"מ אפס שיפתור את כל הבעיה באופן קסום, לצערי – אלו סיסמאות . אנחנו מביאים פתרונות אמיתיים.

במדינת ישראל היום, מהרגע שמגישים תכנית עד לקבלת מפתח – בממוצע 13 שנה. אנחנו נביא למצב שבו המפתח יימסר תוך 5 שנים – כמו הממוצע ב oecd "כנס שדרות לחברה במכללת ספיר ובעיר שדרות" נפתח הבוקר יחד עם פתיחת יום המסחר בבורסה לניירות ערך כחלק מהכרזה על שיתוף פעולה ייחודי בין בית הספר לאמנות במכללה לבין הבורסה לניירות ערך – עיין ערך אמנות. 

מדבריו של באב"ד

תקציב הביטחון
בהיסטוריה של משרד האוצר והביטחון – כל פעם שמגיעים לתקציב יש מריבות וויכוחים. הביטחון דורש דרישות ומבקש מספר מסוים ותוספת, והאוצר אומר שאין מספיק תקציב ויש נושאים אחרי שלא קשורים לאיומים.  בלילה האחרון רהמ נאלץ צריך להכריע .  בכל השנים שהביטחון קיבל תוספת – לא נעשו רפורמות . לא הייתה שקיפות, נוצרו חיכוכים קשים. השנה מנהלים אחרת – שר האוצר החליט שהביטחון הוא לא אויב, השר אינו אויב והצבא לא אויב. יש נושאים שחייבים לטפל בהם ולכן חודשיים וחצי עמלנו יחד על הסכם על תקציב רב שנתי . במסגרת ההסכם, לראשונה מטופלים מגוון נושאים – החל מהפנסיות, דרך קיצור לשירות החובה, העלאה של שכר חיילי החובה כבר ממשכורת דצמבר. מי שקורא עיתונות כלכלית רואה – יש לבטים איך לבשר. אני יכול לבשר שהלילה ייחתם ההסכם בין האוצר לביטחון עם כל צעדי ההתייעלות

כידוע, הכנסת ברביעי האחרון העבירה את תקציב המדינה. שלושה מוקדים מרכזיים – ריכוזיות במשק. מי שראה את מגש הכסף מבין. המשק במדינת ישראל ריכוזי וזה משפיע על יוקר המחיה, החל מהריכוזיות בבנקאות, שוק המזון, בעבר שוק הסלולר וכמעט כל ענף אחר. קורנפלקס שמיוצר בישראל, נמכר בארץ ונמכר בחו"ל – מוצע לקהל בחו"ל במחיר זול יותר ב 40%. אני מכיר את עלויות השילוח של המוצרים, יודע כמה עולה הלוגיסטיקה הימית והיבשתית. מי שראה את הכסף רואה שיש שלוש-ארבע חברות שמכתיבות את המחירים בכל סקטור, ומה שניסינו לעשות בחוק ההסדרים זה לטפל בנקודות של ריכוזיות. אין פתרונות קסם – אין מע"מ אפס שיפתור את כל הבעיה באופן קסום, לצערי – אלו סיסמאות . אנחנו מביאים פתרונות אמיתיים. יש המון צעדים שניתן לעשות ואנחנו עושים כדי לפתוח את המשק לתחרותיות . החוק ההסדרים פתוח את השוק, מסיר חסמים של מכס, מאפשר ייבוא מקביל, ופותח את השוק. 

משנת 2008 עד שנת 2015 הדיור קפץ ריאלית קרוב ל 100% - עשרות אלפי צעירים בתחילת דרכם, לא מסוגלים, זה מצב בלתי נסבל. המשכנתאות כמעט הכפילו עצמן, ההון עצמי לא מספיק. כשנכנסנו למשרד האוצר ניסינו להבין מה קרה – איך מחיר הדיור קפץ ? גילינו תופעה – כשמסתכלים על שרשרת הייצור ובודקים מי אחראי, וגילינו חמישה גורמים שונים, כל אחד כפוף לגורם אחר עם קישור פוליטי אחר. מנהל מקרקעי ישראל, למשל שולט כמעט בכל הקרקעות ונמצא תחת השיכון . מנהל התכנון מאשר את כל תכניות הבנייה אבל כפוף למשרד הפנים. התקציב מגיע מהאוצר. מה קורה, אם יש בפנים ובשיכון ובאוצר שרים ממפלגות שונות ? במדינת ישראל היום, מהרגע שמגישים תכנית עד לקבלת מפתח – בממוצע 13 שנה. זה לא מתקבל על הדעת במדינות מתפתחות אפילו. כתוצאה, נוצר מצב של מחסור של למעלה ממאה אלף יחידות דיור. כך המדינה במו ידיה בגלל הבירוקרטיה העלתה מחיר. בנוסף – שיטת המכרזים, המדינה באה לשווק קרקעות ורוצה למקסם רווחים על הקרקע, באמצעות מכרז. מאה יחידות ראשונות במכרז יצאו ב 105 אש"ח ליחידת קרקע , ואז לאחר מכן, בשיטת המכרז המחירים עולים בסדרי גודל של  25% אחוז תוך שנה וחצי. גם כאן – אין פתרון קסם – שר האוצר החליט שכל השרשרת מרגע התכנון ועד לשיווק יהיה תחת כובע אחד, ולכן גם השיכון, גם מנהל מקרקעי ישראל  - כולם יושבים יחד. 

אנחנו רוצים למסור מפתח תוך 5 שנים. במקום לנסות למקסם את מחיר הקרקע, החלטנו לעשות הפוך – המדינה לראשונה לא מספסרת בקרקע – מוציאים מכרז והקבלן שזוכה הוא זה שנותן את המחיר המינימלי למשתכן.  הקרקעות שייכות לאזרחים ומגיעות להם – שלושה מכרזים יצאו כבר בהצלחה גדולה, וצפויים עוד, עם מחירים נמוכים בשלושים אחוז ממחירי השוק. 

לא נגיד שהמחירים ירדו עוד חודש או חצי שנה – אבל כל מי שייגש למכרז במחיר למשתכן, אוטומטית יוכל לקנות דירה בזול יותר. הורדנו את כל הקריטריונים – הקריטריון היחיד הוא שלא יהיה לקונה דירה. עשרות צעדים נעשים במקביל כדי להוריד בירוקרטיה, לשנות חסמים וייעול השרשרת.

נושא נוסף שנכנס לטיפולנו הוא נושא הבנקאות והמימון – עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית מקבלים ריביות גבוהות משמעותית ממה שקורה במדינות מקבילות, והנגישות לקבלת אשראי כמעט ולא קיימת. העסקים מגיעים למצב שהם מלווים בשוק השחור. רוב האשראי הולך לגדולים, אבל כשה מגיעים לחדלות פירעון – עושים להם מחיקת חוב. כשעסק קטן לא עומד בפירעון, לא מוחקים כלום – משלשים לו את הריבית, מתחילים הוצאה לפועל והעסק קורס. 

הקמנו ועדה לנושא הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, כך שהאשראי לא ייגע מהבנקים ולא יהיה ניגוד עניינים. התחרות תיפתח והנגישות לאשראי תיגדל.  תחום הבנקאות עובר ריוויזיה שלמה. 

שמערכת הביטחון צריכה לעשות.   

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x