המועצה הציבורית להגנת הפרטיות על הצעת חוק נתוני אשראי

הרשות למשפט וטכנולוגיה: העברת הפיקוח על לשכות האשראי מהרשות לבנק ישראל נעשתה על דעתנו ובהסכמתנו; פרופ' לוי פאור ממכון ואן ליר: העובדה שרמו"ט מוסרת כל כך בקלות את האחריות על הגנת הפרטיות וההגנה על כבוד האדם לבנק ישראל זו תעודת עניות למשרד המשפטים

ועדת הכלכלה של הכנסת, המשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי, שנועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים. בפתח הדיון היום ציין ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) שמילא את מקום היו"ר, כי הוועדה ממשיכה לקבל חוות דעת באשר להצעה וביקש התייחסות של הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים ושל המועצה הציבורית להגנת הפרטיות. "המטרה היא הרחבת הנגישות לאשראי והגברת התחרות בין נותני האשראי, אבל מקבל האשראי וההגנה על פרטיותו לא פחות חשובים", אמר.

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "החוק מונחה מתפיסה טוטליטארית מסוכנת מבחינת איסוף המידע על האזרח. ההשלכות על זכויות הפרט יהיו מידיות והחלשים יהיו שקופים בפני החזקים. אמנם יש את הזכות לסרב, אבל הזכות הופכת לתיאורטית למי שצריך אשראי", אמר. הוא הוסיף כי כל מאגרי המידע שהוקמו עד היום נפרצו בסופו של דבר, והזהיר כי כך יקרה גם הפעם. הוא הוסיף: "זה חוק של אח גדול ומהלך חברתי מסוכן, כי הוא מעודד תרבות של צריכה ושל חובות אשראי ולא של חיסכון. זו גם מתנה ענקית לשוק האפור – סוגרים בפני העניים את הדלק בקבלת אשראי מוסדי ושולחים אותם לשוק האפור".

עו"ד דן אור חוף, החבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות (גוף המייעץ למשרד המשפטים בהגנה על הציבור מבחינת שמירה על הפרטיות) אמר כי עמדת המועצה היא ש"החוק הוא סוג של ניסוי, שמבוסס על הנחות ומחקרים, שנועד לתכלית ראויה – רק שהתכלית היא עתידית והפגיעה בפרטיות היא מידית". לדבריו, ההצעה נעדרת מנגנוני בקרה על הפגיעה בפרטיות. הוא הוסיף כי צריך לקבוע ממונה הגנת פרטיות בבנק ישראל, שזה יהיה תפקידו היומיומי.

מנהלת מחלקת רישוי ופיקוח ברשות למשפט וטכנולוגיה (רמו"ט), לימור שמרלינג, התייחסה לפיקוח על שתי לשכות האשראי הפועלות כיום. לדבריה, רמו"ט מנהלת 10 תיקי פיקוח בשנה ומטפלת בכ-60 תלונות ציבור בשנה. כמחצית מהתלונות נוגעות למסורבי אשראי שמופתעים לגלות שנאסף מידע עליהם, והמחצית השנייה נוגעת לתלונות באשר למידע לא תקין. היא הוסיפה כי לרמו"ט אין סמכות לבדוק אם המידע שדווח הוא נכון או לא, והיא רק מאפשרת גישה למוסר המידע כדי שיבדוק אותו ויתקן במקרה הצורך. שמרלינג התייחסה גם לחקירת הפרשה בה חשוד עובד חברת BDI במחיקת מידע שלילי על לקוחות תמורת תשלום, ואמרה כי החברה דיווחה על האירוע בזמן אמת. באשר להעברת הפיקוח על הלשכות מרמו"ט לבנק ישראל אמרה שמרלינג: "זה נעשה על דעתנו ובהסכמתנו". ראש בית הספר למדיניות ציבורית במכון ואן ליר, פרופ' דוד לוי פאור, אמר מנגד כי ראש הרשות לשעבר ומי שהקים אותה, יורם הכהן, שלח מכתב לוועדה בעניין ההצעה, והיו"ר הנוכחי של הרשות לא הגיע לדיון. לטענת לוי פאור, "העובדה שרמו"ט מוסרת כל כך בקלות את האחריות על הגנת הפרטיות וההגנה על כבוד האדם לבנק ישראל זו תעודת עניות למשרד המשפטים".

מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, התייחס לנושא הפיקוח ואמר כי הרגולטור על החוק יהיה גוף נפרד מהמפקח על הבנקים, ותהייה תשומת לב גדולה לפניות הציבור. ח"כ חנין התייחס לכך ואמר כי "לא מדובר בשאלה של יכולות מקצועיות. הוא הסביר כי המשימות של בנק ישראל הן מאקרו כלכליות, בעוד שהעיסוק בחוק הוא כל כולו בשאלות מיקרו של אשראי לאזרחי ישראל. לכן הרגולטור צריך להיות עם אוריינטציה אזרחית". הוא הזהיר כי ההצעה פועלת לטובת נותני האשראי הגדולים, יקבלו הגנה ברורה מהמערכת.