כמעט עשור עבר מאז הפעם האחרונה שבה הפד האמריקאי העלה ריבית, ונראה שחודש דצמבר יהיה חלון ההזדמנויות האחרון שיאפשר זאת, לפחות בטווח הזמן הנראה לעין
בשביל להבין למה מדובר בחלון הזדמנויות צר, צריך לבחון את המדיניות המוניטארית של ארבעת הכלכלות הגדולות בעולם נכון להיום. האמריקאים היו הראשונים שהחלו בהרחבה כמותית שההשפעה העיקרית שלה הייתה יצירת פיחות חד בדולר האמריקאי. מאז גם הבנקים המרכזיים של יפן, גוש האירו ולאחרונה גם סין החלו במדיניות מוניטארית מרחיבה, שכוללת הורדת ריביות לרמות אפסיות - שליליות ורכישות נכסים מסוגים שונים.
למעט סין שגם בחודשים האחרונים ממשיכה להעמיק את המדיניות המרחיבה שלה בשווקים, באירופה ויפן הנגידים מסתפקים ברמזים על הרחבה, כשלמעשה מהרבעון השני של השנה אין בפועל שינוי במדיניות. הסיבה שהבנקים המרכזיים של יפן, אירופה ואפילו ישראל לא הפעילו כלים מרחיבים יותר, הייתה הציפייה שלהם להעלאת ריבית בארה”ב שההשפעה שלה על המטבעות שלהן, זהה להרחבה מוניטארית, ולכן הבנקים חששו מהפעלת כלים מעודדים יותר כשהריבית בארה”ב עולה, דבר שעלול לייצר עבורן תגובה קיצונית יותר בשוק המט”ח, דבר שהם חששו ממנו. בסין התמונה שונה ואגע בזה בהמשך.
כאמור, לפני כל החלטת ריבית השנה בארה”ב, היה צפי (באחוזים גבוהים) כי הפעם הריבית תעלה, דבר שהוביל את שאר הבנקים המרכזיים לחכות עם הפעולות העתידיות שלהם. נראה שאם בדצמבר הריבית לא תעלה, הבנקים ביפן ואירופה יפסיקו לחכות ויחלו לפעול, כפי שמריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי, רמז בישיבת הריבית האחרונה, וכפי שהבנק המרכזי של יפן רמז לשווקים.
הדולר החל להתחזק בחדות מסוף שנת 2014, על בסיס הציפיות כי הריבית תתחיל לעלות בקרוב ובגלל הפעולות של הבנקים באירופה ויפן. הייסוף של הדולר פגע בכלכלה האמריקאית וניתן לראות השנה ירידה ברווחי החברות (וסטגנציה בשוק המניות), אחרי רצף של 7 שנים של עליית הרווחיות, כשעיקר ההאטה מיוחסת לדולר החזק, דבר שמעודד את הצריכה של האמריקאים ואת הייבוא, אך פוגע בחברות היצואניות. ההשפעה ההרסנית של הדולר החזק על הכלכלה האמריקאית היא לדעתי הסיבה העיקרית שלא ראינו העלאת ריבית עד עכשיו, מכיוון שמבחינת מצב הכלכלה ובעיקר שוק העבודה, המצב אפשר העלאת ריבית כבר לפני יותר משנה.
כאמור, במידה והריבית בארה”ב לא תעלה בדצמבר, יש סיכוי בסבירות גבוהה שנראה את הבנקים המרכזיים של אירופה ויפן מעמיקים את המדיניות המרחיבה שלהם, דבר שיחזק את הדולר מול היורו והין, ובעצם “יעלה את המחיר” של העלאת ריבית עבור הפד (מכיוון ששילוב של העלאת ריבית בארה”ב עם מדיניות מרחיבה של יפן ואירופה יחזק את הדולר באופן חד). ולכן הסבירות שהעלאת ריבית בארה”ב תתרחש לאחר שהבנקים של יפן ואירופה יעמיקו את ההרחבות הינה פחותה, משום כך החלטת הריבית של דצמבר היא גורלית מאוד לכיוון השווקים.
בסין המצב הפוך מזה של אירופה ויפן. בגלל שהיואן הסיני צמוד לדולר האמריקאי, הוא גם כן עבר פיחות חד כשהפד הפעיל מדיניות מרחיבה, למרות שהנתונים של הכלכלה הסינית באותו זמן, בעיקר הריבית הגבוהה ומאזן הסחר החיובי היו אמורים ליצור ייסוף ביואן. הפיחות ה”פיקטיבי” ביואן עודד מאוד את הכלכלה הסינית שצמחה בשיעורים חדים גם ששאר הכלכלות הגדולות חוו משבר. עכשיו המצב התהפך, כשהדולר (והיואן שצמוד לו) מתחזקים, בזמן שהריביות בסין יורדות, מאזן הסחר נפגע והפעילות הכלכלית נחלשת ובעצם התחזקות היואן מעצימה את הפגיעה בכלכלה הסינית.
הגדלת רצועת הניוד בין היואן לדולר, דבר שהחל את גל המימוש של אוגוסט־ספטמבר, נועד כדי לתת מענה להתחזקות היואן, אך אין ספק כי זה לא מספיק. לכן במקרה של סין, סביר להניח שגם נראה המשך מדיניות מרחיבה, ובעיקר אם הריבית בארה”ב תעלה, בניגוד לאירופה ויפן שסביר שיפעילו מדיניות מרחיבה יותר במידה והריבית בארה”ב לא תעלה.
כאמור, לפני כל החלטת ריבית השנה בארה"ב, היה צפי (באחוזים גבוהים) כי הפעם הריבית תעלה, דבר שהוביל את שאר הבנקים המרכזיים לחכות עם הפעולות העתידיות שלהם. נראה שאם בדצמבר הריבית לא תעלה, הבנקים ביפן ואירופה יפסיקו לחכות ויחלו לפעול, כפי שדראגי רמז בישיבת הריבית האחרונה, וכפי שהבנק המרכזי של יפן רמז לשווקים
הכותב הינו עובד של קבוצת מיטב-דש הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.