טור דעה >> רפורמה ללא הפסקה

באוגוסט האחרון צוין עשור לרפורמת בכר (בהובלת ד”ר יוסי בכר, יו”ר בנק דיסקונט בהווה ומנכ”ל משרד האוצר ב־2005 ובנימין נתניהו, ראש הממשלה (שר האוצר דאז), בה המוטיב העיקרי היה הוצאת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים ומכירתן לחברות הביטוח ובתי ההשקעות.

פועל יוצא עיקרי למהלך זה היה עליית שיעור דמי הניהול ברוב המוצרים הפנסיוניים (לעומת השיעור שהיה נהוג כשמוצרים אלה נוהלו בבנקים). הנהנים העיקריים מהמהלך היו חברות הביטוח, בתי ההשקעות, וסוכנויות ההסדר – שרבות מהן הן בשליטת אותן חברות הביטוח ובתי ההשקעות.

לא במקרה בשנה האחרונה, דורית סלינגר – המפקחת על הביטוח, שמה לה למטרה את טובת הציבור החוסך לפנסיה, ופועלת נמרצות להפחית את שיעור דמי הניהול המשולמים על־ידי החוסכים על פני שנים רבות. בין היתר, באמצעות ניתוק הקשר בין עמלות הסוכנים לשיעור דמי הניהול הנגבים מהציבור החוסך לפנסיה.

ב־31 ביולי השנה, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים, המאפשרת לסוכן לקבל תגמול רק מגוף אחד: הלקוח או הגוף המוסדי והוא כולל איסור על סוכנויות ההסדר לתת שירותי תפעול ושיווק לאותו מעסיק. חוק זה במידה ויאושר צפוי לאפשר לעובד את זכות הבחירה בסוכן שיטפל בחיסכון הפנסיוני שלו.

עוד מהלך שעשוי להגביר את התחרות בענף הביטוח, הוא האפשרות לאפשר לבנקים למכור ביטוחים. הבנקים כבר היום מוכרים ביטוחי משכנתא (חיים ומבנה), באמצעות סוכנויות ביטוח שהן חברות בנות של הבנקים. אולם התבטאות ראשונה בעניין נרשמה מצד הד”ר חדוה בר – המפקחת על הבנקים הנכנסת, בוועידת כלכליסט (שהתקיימה ב־1 בספטמבר). בר, שנכנסה רשמית לתפקידה בתחילת חודש אוקטובר, סבורה שכניסתם של הבנקים - באמצעות שימוש בפלטפורמת הסניפים הרחבה שלהם, תוביל לירידת מחירי הביטוח לטובת הצרכנים הפרטיים. היא מדגישה עוד שלמעשה מהלך זה יהווה השלמה ליישום וועדת בכר ואמרה שתפעל לקדום העניין יחד עם המפקחת על הביטוח.

כל זמן שלא ברור באיזה אופן תתבצע הפצת הביטוח על ידי הבנקים, הם לא יצאו בהצהרות. אולם, גורמים לא רשמיים במערכת הבנקאית מסרו כי המהלך יאפשר לבנקים להפוך לגורם משמעותי במערכת הייעוץ הפנסיוני.

אף על פי כן, לאור המציאות, עשור אחרי וועדת בכר, ספק שאכן מהלך זה ייטיב עם הציבור. שלא לדבר על החשש מההיפך הגמור. כך גם סבורים ראשי לשכת סוכני הביטוח והעומד בראשה, אריה אברמוביץ, נשיא הלשכה. אברמוביץ סבור כי: “כל העברת כוח לבנקים תפגע בתחרותיות, תייקר את הפרמיה לציבור המבוטחים ותחזק את ידי הטייקונים. ההיסטוריה מלמדת כי הבנקים נכשלו בתחום הייעוץ הפנסיוני, כשהחל מ־2009 נמצאים בירידה מתמדת כתולדה מחוסר אמון הציבור והעדפת סוכני הביטוח. לכן אין זה מפתיע שגישת הפיקוח על הבנקים עומדת בניגוד לתפישת משרד האוצר”. עוד מוסיף אברמוביץ כי פתיחת שוק מוצרי הביטוח בפני הבנקים תחזיר לבנק את היכולת ללחוץ על האזרח הקטן ולמכור לו מוצרי ביטוח שאינם בהכרח צורך קיים. הוא מדגיש כי “השיקול אם לאפשר לבנק להיכנס לענף הביטוח, נוגע לא רק בסוגיית מכירת הפוליסה אלא בעיקר בטיפול בלקוח – באזרח הקטן ‘ברגע האמת’”.

תגובת הפיקוח על הביטוח להתבטאות המפקחת על הבנקים: “נושא זה לא נמצא על סדר היום של אגף שוק ההון”.

הקמת מאגר נתוני אשראי והפרדת ישראכרט ולאומי קארד משני הבנקים המנהלים אותם

הצעה נוספת, שעברה בראשית החודש בועדת השרים, היא הצעת חוק נתוני אשראי של איילת שקד, שרת המשפטים, בשיתוף עם משה כחלון שר האוצר. במשרד האוצר סבורים כי הצעת החוק מהווה נדבך נוסף ומשלים לחוק אשראי הוגן, אשר עבר במליאה ראשונה בכנסת, במטרה לפתוח את שוק האשראי הריכוזי ולצמצם פנייתם של לווים לשוק האפור. הצעת החוק היא פרי המלצותיה של הועדה לשיפור המערכת לשיתוף בנתוני אשראי אשר מצאה כי הנפגעים העיקריים כיום, מהיעדר מערכת אפקטיבית לשיתוף בנתוני אשראי, הם משקי בית ועסקים קטנים – המגזר הקמעונאי. בהתאם להצעת חוק זו, יובילו בבנק ישראל, בראשות ד”ר בר, את הקמת מאגר נתוני האשראי לשימוש כל המערכת הפיננסית.

מהלך מהותי נוסף שאמור לפעול להפחתת הריכוזיות בענף הבנקאות הוא הפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים השולטים בהן – שמשקלם בתחום האשראי הקמעונאי עולה על 20%.

בר אומרת שתדרוש מפועלים ולאומי למכור כאמור את הבעלות על חברות כרטיסי האשראי שלהם, הם יהיו מנועים מלעסוק בתפעול וסליקה של כרטיסי אשראי, אולם יוכלו להמשיך ולהנפיק כרטיסי אשראי. עוד מדגישה המפקחת כי תתמוך בכך שהחברות המופרדות יוכלו לגייס אג”ח למימון פעילותן, שכן הן מפוקחות על־ידי הפיקוח על הבנקים. המהלך האמור – לדעת המפקחת, צפוי להגביר את התחרות בשני ממדים – בתחרות החוץ בנקאית, שתחוזק על־ידי שני הגופים הפיננסיים שיופרדו מהבנקים, וכן בתחרות בתוך המערכת, בכך שיחזק באופן יחסי את הבנקים הבינוניים שמחזיקים בחברת כרטיסי אשראי ולא יידרשו למכור אותה. בפיקוח על הבנקים מצפים כי ישראכרט ולאומי קארד ירחיבו את היצע האשראי הקמעונאי והאשראי לעסקים קטנים, ויתרמו לתחרות בתחומים אלו ובתחומי התשלומים והסליקה.

מהלך זה אמור לצבור תאוצה בתקופה הקרובה עם פרסום מסקנות וועדת שטרום (להגברת התחרות במערכת הבנקאית). כמו כן, גופי אשראי חוץ בנקאי יוכלו לגייס אג”ח מהמוסדיים, דבר שלדעת הפיקוח על הבנקים יגדיל את התחרות – באמצעות הגדלת היצע האשראי. מהלך זה צפוי להוביל להורדת מחירי האשראי למשקי הבית והעסקים הקטנים.

גורמים לא רשמיים במערכת הבנקאית סבורים כי מהלך זה יתרום לשינוי מבנה המערכת הבנקאית ויחזק את התחרות של הבנקים הבינוניים והקטנים מול השניים הגדולים. הוא מגיע לאחר קדימות בכניסה לייעוץ הפנסיוני שניתנה לבנקים הקטנים והבינוניים בעקבות רפורמת בכר, שלא צבר מספיק נפח פעילות נכון להיום. יחד עם זאת, עדיין קיים ספק מי יוכל להשתלט על ישראכרט ולאומי קארד והאם מהלך זה אכן יוביל להורדת מחירי האשראי – כפי שמצופה, ושלא יוביל דווקא לתוצאה ההפוכה בדיוק כמו רפורמת בכר.

לביא שומרוני הכותב הוא סוכן פנסיוני בעל תואר M.B.A