דיווח למפקח על תעריפים בתכניות לביטוח חיים

בתוקף סמכותי לפי סעיף 40 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 וסעיף 42 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981 ולפי תקנות 1, 8, 10(ב)(4), 11(ב)(2), 12(א) ו-(ג), 13(ב), 15, 16(א), 23 ו-43(א)(5) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012, להלן הוראותי:

1 .כללי

בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012 (להלן: "התקנות") נקבעה מסגרת אחידה לכללי השקעה החלים על כל הגופים המוסדיים, לרבות כספי נוסטרו. במסגרת זו בוטלו הבחנות בין כללי השקעה החלים על נכסי קופות גמל וקרנות פנסיה לבין אלו החלים על כספי פוליסות שמשתתפות ברווחים וכן שונו חלק מכללי ההשקעה. מטרת שינויים אלו להתאים את דרכי השקעת גופים מוסדיים לשינויים שחלו בעשור האחרון, הן בשוק ההון והן בחיסכון הפנסיוני, שהשפיעו על הרכב תיק ההשקעות של גופים מוסדיים ודרך ניהולו.

במקביל לתיקון התקנות, הוסמך הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: "הממונה") לקבוע הוראות בעניינים שונים, כדי לאפשר התאמת חלק מהמגבלות החלות על גופים מוסדיים לתנאי שוק משתנים.

2 .מטרה

מטרת חוזר זה היא לקבוע הוראות מפורטות בנושאים הבאים:

א.חריגה משיעורי השקעה;

ב.מינוי דירקטור בתאגיד מכוח החזקת אמצעי שליטה של גוף מוסדי בתאגיד;

ג.מסלול השקעה מתמחה;

ד.מסלול השקעה מתמחה מחקה מדד; 

ה.השקעה בשותפות ובזכות במקרקעין באמצעות תאגיד שאינו שותפות; 

ו.מתן הלוואות, השאלת ניירות ערך והשקעה בנכסי חוב לא סחירים;

ז.עסקה עם צד קשור או באמצעותו; 

ח.השקעה בצד קשור ובבעל עניין;

ט.שליטה והחזקת אמצעי שליטה על ידי מבטח.

3 .חריגה משיעורי השקעה

א.משקיע מוסדי יתקן חריגה מהוראות שנקבעו בתקנות או בחוזר זה בהתאם לנוהל שיקבע המשקיע המוסדי לעניין זה. 

ב.נוהל כאמור יתייחס, בין היתר, לכל אלה: 

1)דיווחים נדרשים לגורמים רלבנטיים אודות חריגה, לרבות התייחסות לסיבה שבגינה נוצרה, לסוג הנכס בגינו נוצרה, להיקפה ולגבי משך הזמן הדרוש לתיקונה.

2)מדיניות לגבי הזמן הדרוש לתיקון חריגה, שלא יעלה על הקבוע בסעיף קטן ג. להלן.

ג.משקיע מוסדי יתקן חריגה מהוראות שנקבעו בתקנות או בחוזר זה, כמפורט להלן:

1)חריגה בשל השקעה חדשה (להלן: "חריגה אקטיבית") - בתוך תקופה של חמישה ימי עסקים מהמועד בו התגלתה החריגה; לעניין חוזר זה, "יום עסקים" - כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק השקעות משותפות בנאמנות"), למעט יום שישי.

2)חריגה שאינה בשל השקעה חדשה (להלן: "חריגה פאסיבית") -

(א)בפיקדון, בהלוואה לא סחירה או באיגרת חוב לא סחירה - עד מועד הפדיון, אלא אם קבעה אחרת וועדת ההשקעות; 

(ב)בניירות ערך סחירים של צדדים קשורים - בתוך תקופה שאינה עולה על שלושה חודשים מהמועד שבו נוצרה החריגה;

(ג)בהשקעה אחרת שאינה מנויה בפסקאות (א) ו-(ב) לעיל - בתוך תקופה שאישרה ועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי. 

ד.משקיע מוסדי יתעד את כל סוגי החריגות (אקטיבית או פאסיבית) וישמור תיעוד זה לתקופה של שבע שנים; התיעוד יכלול לכל הפחות את המידע הנדרש לפי סעיף קטן ה.2) להלן.

ה.דיווח לממונה

1)משקיע מוסדי ידווח לממונה על חריגה אקטיבית או חריגה פאסיבית מהותית בתוך עשרה ימי עסקים מהמועד שבו התגלתה החריגה לראשונה; לעניין חוזר זה, "חריגה פאסיבית מהותית" - כפי שהוגדרה על ידי וועדת השקעות של המשקיע המוסדי. 

2)הדיווח יתייחס, בין היתר, לכל אלה: 

(א)סוג החריגה - אקטיבית או פאסיבית מהותית;

(ב)סוג הנכס שבגינו נוצרה החריגה;

(ג)תיאור החריגה לרבות הפנייה לתקנה בתקנות שבגינה נוצרה החריגה;

(ד)היקף החריגה;

(ה)הסיבה לחריגה;

(ו)מועד היווצרות החריגה ומועד תיקונה;

(ז)סכום דמי הניהול שלא נגבו, לפי העניין, ממבוטחים או מעמיתים לפי הוראות סעיף קטן ו. להלן;

(ח)סכום כספי שהוחזר למבוטחים או לעמיתים לפי הוראות סעיף קטן ז. להלן.

ו.החזר דמי ניהול 

1)לגבי חריגה פאסיבית - לא תוקנה חריגה מהוראות שנקבעו בתקנות בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן ג.2 לעיל, לא ייגבו דמי ניהול ממבוטחים או מעמיתים בעד הימים שמתום התקופה שנקבעה בסעיף קטן ג.2 ועד למועד שבו תוקנה החריגה, בגין האחזקות החורגות של המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, בנכס שבו נוצרה החריגה; נגבו דמי ניהול כאמור, יוחזרו דמי הניהול לנכסי המשקיע המוסדי. 

2)לגבי חריגה אקטיבית - לא תוקנה החריגה תוך 5 ימי עסקים מהמועד בו נוצרה החריגה, לא ייגבו דמי ניהול ממבוטחים או מעמיתים בעד הימים שמתום התקופה של 5 ימי עסקים מהמועד בו נוצרה החריגה ועד למועד שבו תוקנה החריגה, בגין האחזקות החורגות של המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, בנכס שבו נוצרה החריגה; נגבו דמי ניהול כאמור, יוחזרו דמי הניהול לנכסי המשקיע המוסדי. 

3)על אף האמור בפסקאות 1) ו- 2) לעיל, חברה מנהלת של קופת גמל ענפית תהיה רשאית לגבות דמי ניהול אך לא תצרף אליה עמיתים חדשים עד למועד שבו תוקנה החריגה.

ז.החזר כספי בעד הפסד 

נוצר למשקיע מוסדי הפסד בשל חריגה אקטיבית – תחזיר החברה המנהלת לנכסי קופות הגמל שבניהולה או המבטח לנכסים המוחזקים על ידו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה, לפי העניין, את סכום ההפסד הנומינלי בגין הנכס שיצר את החריגה כאשר חישוב הסכום בגין ההחזקות החורגות ייעשה החל מהמועד שבו נוצרה החריגה ועד למועד שבו תוקנה. סעיף זה לא יחול על קופת גמל ענפית. 

ח.נכסים בהם השקיע מבטח כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה שההשקעה בהם חורגת משיעורי ההשקעה וממגבלות ההשקעה המותרים לפי התקנות, ייחשבו כנכסים בלתי מוכרים כהגדרתם בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח-1998.

4 .מינוי דירקטור בתאגיד מכוח החזקת אמצעי שליטה של גוף מוסדי בתאגיד

א.גוף מוסדי רשאי למנות דירקטור בתאגיד מסוים מכוח החזקת אמצעי שליטה בו (להלן: "דירקטור מטעם הגוף המוסדי"), לאחר שהמינוי אושר על ידי ועדת ההשקעות הרלוונטית של הגוף המוסדי.

ב.שכר וכל טובת הנאה אחרת אשר הדירקטור מטעם הגוף המוסדי זכאי לקבל, הועברו לגוף המוסדי או למשקיע המוסדי ונוספו לנכסי הגוף המוסדי או לנכסי המשקיע המוסדי, לפי העניין; ואולם, מגבלה זו לא תחול לגבי דירקטור שאינו עובד הגוף המוסדי או נושא משרה בו או בתאגיד שהוא צד קשור לגוף המוסדי.

ג.גוף מוסדי רשאי להמליץ על זהות דירקטור שימונה על ידי בעל שליטה בתאגיד מסוים, מכוח הסכם הצבעה להגנת זכויות מיעוט גרידא. דהיינו, הסכם הצבעה חד צדדי שבו התחייב בעל שליטה לתמוך במועמד לדירקטוריון שיומלץ על ידי גוף מוסדי, ללא התחייבות מקבילה מצד הגוף המוסדי להצביע בעד דירקטורים שיומלצו על ידי בעל השליטה, לא ייחשב כשלעצמו כיוצר שליטה של גוף מוסדי בתאגיד.

5 .מסלול השקעה מתמחה 

במסלול השקעה מתמחה, רשאי משקיע מוסדי להחזיק בניירות ערך של תאגיד מסוים, להפקיד פיקדונות באותו תאגיד או להעניק לו הלוואות עד 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול ורשאי הוא להחזיק בניירות ערך של קבוצת תאגידים, להפקיד פיקדונות באותה קבוצה או להעניק לה הלוואות עד 15 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול. 

6 .מסלול השקעה מתמחה מחקה מדד 

א.משקיע מוסדי רשאי להשקיע כספי מבוטחים או עמיתים במסלול השקעה מתמחה מחקה מדד (להלן בסעיף זה: "מסלול ההשקעה") בהתקיים כל אלה:

1)ועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי אישרה מראש את התנאים על פיהם יושקעו כספי המבוטחים או העמיתים במסלול ההשקעה.

2)החזקה בניירות ערך של תאגיד מסוים, אינה עולה על חלקו של התאגיד במדד.

3)החזקה בניירות ערך של קבוצת תאגידים, אינה עולה על חלקה של קבוצת התאגידים במדד. 

4)החזקה בתעודות סל שהונפקו על ידי תאגיד מסוים, תאגידים הנשלטים על ידו, בעל שליטה בו ותאגידים הנשלטים על ידי בעל השליטה, אינו עולה על 25 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול.

5)החזקה ביחידות בקרן מסוימת או בקרן חוץ מסוימת אינה עולה על 15 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול ובלבד שסך כל ההשקעה בכל היחידות של מנהל קרנות מסוים כמשמעותו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות או בקרנות חוץ של מנהל השקעות קרנות חוץ מסוים או של תאגיד שהנפיק את קרנות החוץ, אינו עולה 25 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול.

6)החזקה במזומנים ובשווה מזומנים בשיעור שלא יעלה על 40 אחוזים מסך כל נכסיו המשוערכים של המסלול ובלבד שיופקדו בבנק בישראל שמדורג בדירוג AA- לפחות.

7)המדד המהווה בסיס למעקב (להלן: "מדד הייחוס") הוא מדד פומבי המפורסם על ידי הבורסה, בורסת חוץ, שוק מוסדר, מערכת מידע אלקטרונית "בלומברג" או "רויטרס" או מערכת מידע מוכרת אחרת המפרסמת שערי מדדים אשר הנכסים הכלולים בהם נסחרים בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר. 

8)מדד הייחוס אינו כולל ניירות ערך שהונפקו על ידי המשקיע המוסדי עצמו או על ידי קבוצת המשקיעים שבה נכלל המשקיע המוסדי, אם ניירות הערך כאמור מהווים יותר מ-20 אחוזים מהרכב המדד.

9)השקעת הכספים היא בהתאם להרכב המדד. השקעות בניירות ערך של צדדים קשורים למשקיע המוסדי הכלולים במדד הייחוס יבוצעו רק במסגרת בורסה, בורסת חוץ או שוק מוסדר.

ב.על אף האמור בסעיפים 10.ב.1) עד 3) להלן, משקיע מוסדי רשאי להשקיע את כספי מסלול ההשקעה בניירות ערך הכלולים במדד הייחוס שהונפקו על ידי תאגיד המנוי להלן: 

1)השולט או המחזיק ב- 20 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במשקיע המוסדי.

2)המנהל את השקעותיו של המשקיע המוסדי.

3)השולט או המחזיק ב- 20 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה באדם המנהל את השקעותיו של המשקיע המוסדי.

ג.השקיע משקיע מוסדי בנייר ערך כאמור בסעיפים קטנים א.8) או ב. לעיל, לא יהיה רשאי המשקיע המוסדי להשתתף באסיפת בעלי מניות ומחזיקי אג"ח של תאגיד שבו למשקיע המוסדי קיימת זכות הצבעה מכוח החזקת נייר ערך זה.

ד.הוראות סעיפים 10.א ו-10.ג להלן לא יחולו על מסלול השקעה מתמחה מחקה מדד.

7 .השקעה בשותפות ובזכות במקרקעין באמצעות תאגיד שאינו שותפות

א.גוף מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להשקיע בשותפות בשיעור העולה על 20 אחוזים מהזכויות בשותפות ועד שיעור של 49 אחוזים מהזכויות בשותפות וכן רשאים להחזיק בזכויות במקרקעין או לנהל את הזכויות במקרקעין המוחזק על ידי הגוף המוסדי באמצעות תאגיד שאינו שותפות (להלן: "תאגיד נדל"ן") בשיעור העולה על 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד נדל"ן ועד שיעור של 49 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד נדל"ן, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים: 

1)השווי המשוערך הכולל של ההשקעות בשותפויות ובתאגידי נדל"ן אינו עולה, לפי העניין, במצטבר על 4 6 אחוזים, מאחד מאלה:

(א)השווי המשוערך של נכסי משקיע מוסדי.

(ב)הכספים המוחזקים כנגד כל סוג התחייבות 10, 40 או 70 בנפרד.

(ג)ההון העצמי המזערי הנדרש של חברה מנהלת.

2)התקיים אחד מאלה:

(א)לגבי תאגיד נדל"ן – 

1)הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים אינם שולטים בתאגיד הנדל"ן. 

2)הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים רשאים – 

(א)לקבל החלטות הקשורות להגנה על זכויותיהם;

(ב)להטיל וטו לגבי החלטות עסקיות מהותיות הנוגעות לתאגיד הנדל"ן.

(ב)לגבי שותפות – 

1)השותפים המוגבלים אינם חייבים בחובות השותפות או השותפויות שנשלטות על ידי השותפות, מעבר לסכום שהתחייבו להשקיע בשותפות והסכומים שקיבלו מהשותפות.

2)הגוף המוסדי הוא שותף מוגבל בשותפות והוא אינו שותף בקבלת החלטות ההשקעה של השותפות ואינו שותף בניהולה, למעט החלטות שעניינן הוא הגנה על זכויות הגוף המוסדי בשותפות ולמעט הטלת וטו לגבי החלטות עסקיות מהותיות הנוגעות לשותפות.

3)הגוף המוסדי אינו מחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בשותף הכללי שהוא תאגיד, ואולם רשאי הגוף המוסדי להחזיק בזכות להשתתף ברווחי השותף הכללי או בזכות לקבל מיתרת נכסי השותף הכללי בעת פירוק.

ב.גוף מוסדי רשאי לבצע השקעה החורגת מהשיעור האמור בסעיף קטן א.1) לעיל ובלבד שיראו את ההשקעות שעשתה השותפות או תאגיד הנדל"ן כאמור, לעניין התקנות והוראות חוזר זה כאילו נעשו במישרין בידי הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין . יובהר כי גוף מוסדי רשאי לקבוע כי יראו בהשקעה מסוימת כאמור בסעיף קטן א. לעיל כאילו נעשתה במישרין בידי הגוף המוסדי והשקעה כאמור לא תיכלל במגבלת 4 6 אחוזים שנקבעה בסעיף קטן א.1) לעיל.