נפעל בשיתוף עם ארגון לתת לעידוד והסרת חסמים בנושא הצלת מזון

איציק תמיר, יו"ר איגוד תעשיות המזון ומנכ"ל קבוצת ישראל, קבוצת החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, היום ב"כנס לתת למאבק לעוני": "נפעל בשיתוף עם ארגון לתת,  להגדלת המודעות להצלת מזון, לעידוד והסרת חסמים להצלת מזון בקרב התעשייה  וכפועל יוצא, להגדלת כמות המזון שנתרמת לנזקקים. שאיפתנו היא לפעול לכך שבכל שנה מפעלים נוספים יצטרפו ליוזמה ויגדילו את תרומתם".

 

מסקר מדגמי של איגוד תעשיות המזון בו השתתפו עשרות יצרני מזון בישראל, עולה כי:

 

נתונים אלו מחזקים את החלטת האיגוד ומשקפים מציאות מעודדת ביחס לנקודת הפתיחה ליוזמה. 

 

בעוד שמדינות רבות בעולם מגבשות תכניות ממשלתיות בזבוז להגברת הצלת מזון, במסגרתן הן אומדות את כמויות המזון האובד ומציבות יעדים להפחתתן. בישראל לא נאמדו עד כה כמויות המזון האובד בשרשרת הספקת המזון והנושא בכללותו לא זכה להתייחסות משמעותית מטעם גופי השלטון. עם זאת, להערכת ארגון לתת, מושמד מדי שנה מזון בשווי 1.4 מיליארד שקלים. כמו כן, מבקר המדינה נדרש לנושא בדו"ח מיוחד:

"בעולם של משאבים הולכים ומתדלדלים ושל אוכלוסייה הולכת וגדלה, המשימה לספק מזון לכל בני האדם הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של האנושות. על פי הערכות שונות, 30%-50% מהמזון המיוצר בעולם אובד או מתבזבז מסיבות שונות תוך כדי שרשרת הספקת המזון... הצלת מזון היא פתרון מנצח לחברה, לסביבה ולכלכלה. במזון המוצל ניתן להאכיל נזקקים, ובה בעת להפחית את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע ומזיקות לסביבה, וכן להקטין את עלויות הפינוי וההטמנה ליצרני המזון ולמוכרי המזון למיניהם"  

 

איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, המייצג יותר מ-200 יצרני מזון קטנים וגדולים, החליט לפעול לעידוד, הסדרה והרחבת נושא הצלת מזון בישראל. בשלב ראשון, נפעל  בשיתוף עם ארגון לתת להגדלת המודעות להצלת מזון, לעידוד והסרת חסמים להצלת מזון בקרב התעשייה וכפועל יוצא, להגדלת כמות המזון שנתרמת לנזקקים. שאיפתנו היא לפעול לכך שבכל שנה מפעלים נוספים יצטרפו ליוזמה ויגדילו את תרומתם. 

 

כבר היום יצרניות מזון תורמות לקהילה בכלל ומזון בפרט באמצעות עמותות שונות - כל אחת כפי יכולתה - עד כה לא היה מאמץ משותף מאוחד וכולל ולא הוקמה תשתית אופרטיבית וארגונית שתרכז מאמצים אלו. 

 

תעשיית המזון הישראלית מעסיקה ומפרנסת כ-63,000 מועסקים באופן ישיר, 63,000 בתי אב בישראל, הינה חלק אינטגראלי מהמרקם החברתי הישראלי. זו תעשייה ערכית,  אחראית, הפועלת ותורמת לקהילה באופן עקבי , רואה חשיבות רבה בקידום הנושא. 

 

איגוד תעשיות המזון גאה להוביל ביחד עם ארגון לתת את המהלך וקורא מכאן לממשלה להניח את הנושא על סדר היום ולקדמו באמצעות הסברה, עידוד ותמריצים וכל זאת לטובת החברה, הסביבה והכלכלה.

 

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת: "אנו גאים בשיתוף הפעולה הנרקם עם איגוד המזון, שמטרתו לעודד את הצלת המזון ולהגביר את רמת המחויבות של כלל תעשיית המזון בישראל לנושא. לארגון לתת יש שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות המזון הגדולות במשק, אשר תורמות מזון בשווי עשרות מיליוני שקלים בשנה, אולם רתימה של כלל התעשייה, עשויה להגדיל באופן משמעותי את הכמות, האיכות והמגוון של המזון שניתן להציל וכך לסייע לעשרות אלפי משפחות שסובלות מאי ביטחון תזונתי חמור. הפתרון של הצלת מזון מייצר ערך לכל מחזיקי העניין ולכן יש לו היתכנות גבוהה: אחריות תאגידית וחיסכון תפעולי ליצרנים, שתורמים לקהילה ונמנעים מעלויות השמדה והטמנה, תרומה לקיימות ומניעת זיהום סביבתי כתוצאה מהטמנת מזון ותרומת מוצרי מזון לאוכלוסיות הנזקקות". 

 

ענת גבריאל מנכ"לית יוניליוור ישראל: "בחברות מזון תמיד יש מזון שיושמד, זה חלק מהתהליך התפעולי. 

צריך להבין כי מעבר לעזרה לנזקקים, הצלת מזון תורמת גם לסביבה. היא מפחיתה את פליטת גזי החממה בעולם הנובעת מהשמדת מזון. גם מבחינה עסקית הצלת מזון עושה הגיון: זול יותר לתרום מוצרים מאשר להשמיד אותם ועל כן יש כאן מצב של WIN WIN. כאשר מוצר מגיע למצב שהוא פג תוקף, אנחנו כיצרני מזון לא יכולים לתרום אותו והוא מועבר להשמדה.  יוניליוור לא מעוניינת להשמיד מוצרים שהם איכותיים ויש מי שיכול לצרוך אותם. יוניליוור תורמת כל מוצר עד שבועיים שלושה שבועות לפני שהוא פג תוקף. אפשר לבחון, יחד עם משרד הבריאות, להאריך את תוקף המוצרים הללו כשהם מיועדים לצריכה של נזקקים. 

הזדמנות נוספת יכולה להיות במזון שמיועד לייצוא, שמבחינה רגולטרית אסור למכור או לתרום אותו בישראל מאחר והאריזות אינן תואמות את הרגולציה המקומית. 

צריך לבחון האם ניתן לתרום את המזון הזה דרך עמותת לתת כשאנחנו בטוחים שהוא יגיע אל הנזקקים. מדובר במוצרים בשווי מיליוני שקלים".

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.