הוקמה ועדת משנה לקידום חוק לעסקים קטנים ובינוניים

א.שם החוק המוצע

חוק עסקים קטנים ובינוניים בישראל, התשע"ה - 2015

ב.מטרת החוק המוצע והצורך בו

ביום 3.7.2011 התקבלה החלטת ממשלה מס' 3409 - עידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל (להלן: "החלטת הממשלה") ולפיה על משרד הכלכלה (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה דאז)  לגבש הצעת חוק לעידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים. 

הממשלה רואה חשיבות עליונה בגיבוש מדיניות כוללת מוגדרת וקבועה לעידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים כמגזר המניע צמיחה כלכלית וכמקור ליצירת מקומות תעסוקה חדשים במשק, כל זאת בהתאם לעקרונות של "Think Small First" הנהוגים במדינות ה-OECD. מגזר זה מהווה מעל 99% מהעסקים בישראל ומעסיק כ-55% מהעובדים במשק.

כיום פועלים בישראל כ-450 אלף עסקים המוגדרים כעסקים זעירים, קטנים ובינוניים. ברור לפיכך כי מצבו של סקטור עסקים זה משפיע מהותית ביותר על כלל הפרמטרים הכלכליים במדינה.
 

פעילות עסקים קטנים ובינוניים בישראל מאופיינת בחסמים רבים במגוון תחומים הנוגעים ישירות לפעילות היומיומית, לשרידות העסק, להתפתחותו ולמיצוי פוטנציאל שלו, כמו גם לפתיחת עסקים חדשים. 

בכלל זה בולטים במיוחד החסמים הבאים:

עיון בדוח מבקר המדינה 61ב (מאי 2011) מעלה חסמים דומים, ביניהם מחסור באשראי, ביורוקרטיה (סרבול בהליך קבלת רישיון עסק), קשיי ניהול וחסרון בשל קטנותם.

על אף שמדינת ישראל משקיעה משאבים בקידום עסקים קטנים ובינוניים, הטיפול אינו ניתן על בסיס מדיניות מוגדרת, קוהרנטית, ארוכת טווח, או מתואמת בין כל הגופים העוסקים בתחום. הסיבה העיקרית לכך הינה כי התחום איננו מרוכז בידי גוף אחד בעל היכרות עם מגזר זה, סמכויות בכלל ההיבטים הנוגעים לטיפול במגזר זה ואשר מופקד באופן רשמי על גיבוש ומימוש המדיניות. 

ביזור הסמכויות כאמור, כמו גם היעדר חוק לעסקים קטנים ובינוניים, מבדילה את ישראל מהותית ממרבית המדינות המפותחות.

כדי להבטיח עדיפות לקידום הפעילות של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ומיסוד חשיבות קידום האינטרסים של מגזר זה בכלל המערכת הממשלתית, בהתאם לעקרונות של "Think Small First" הנהוגים במדינות ה-OECD, מבקשת הממשלה לחוקק חוק מרכזי ייעודי בתחום. 

כמו כן, בדו"ח מבקר המדינה 61ב (מאי 2011) נקבע כי "על מנת לייעל את הסיוע הניתן לעסקים קטנים, על הסוכנות לרכז את כל הפעילות הממשלתית בנושא". עוד נקבע, בין השאר, כי "על הסוכנות לבדוק את יעילותן של תכניות הסיוע, את נחיצותן ולפעול לשיתוף פעולה ביניהן, ליצור מערכת ממוחשבת לניהול מידע על כל העסקים הקטנים המקבלים סיוע ממשלתי ולהקים אתר אינטרנט אחד שבו יהיה כל המידע הרלוונטי בתחום זה". 

בנוסף, בדיון שהתקיים בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ביום 2.11.2011 בנושא: סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, חזר יו"ר הוועדה, חה"כ רוני בראון, על חשיבות היותה של הסוכנות גורם ממשלתי מתכלל של כלל המשרדים הממשלתיים העוסקים בתחום העסקים הקטנים והבינוניים וקרא לכל הגורמים המעורבים בקידום הצעת חוק זו (משרד המשפטים, משרד האוצר וכו') לקדם את הגשת ההצעה לדיון בכנסת עד סוף מושב החורף (דאז).      

מכאן הצעת חוק זו.   

מטרת החוק הינה לעודד ולפתח את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים על מנת לייצר צמיחה כלכלית מוגברת במשק הישראלי ולייצר מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי.

לצורך מימוש מטרות אלו, מקנה הצעת החוק לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל (להלן: "הסוכנות") תפקידים וסמכויות אשר יאפשרו לה ליישם את מדיניות הממשלה לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. 

סמכויות ותפקידי הסוכנות המוצעים בהצעת חוק זו עניינם בריכוז הפעילות הממשלתית בתחום העסקים בידי גורם ממשלתי אחד שיהיה אמון  על גיבוש המדיניות הממשלתית ותיאום בין הגופים הממשלתיים הפועלים בתחום מחד ומאידך בעל יכולת לייצג את האינטרסים של העסקים הקטנים והבינוניים בממשלה, בכנסת ומול גופים ציבוריים נוספים הרלוונטיים לנושא ולפעול לקידומם. 

הצעת חוק זו (בשמה דאז - הצעת חוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, התשע"ב-2012) אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק של הממשלה ה-32, ביום 25.7.2012 אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה בכנסת ה-18, בממשלה ה-33 החילה וועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק דין רציפות על הצעת החוק וביום 1.7.2013 מליאת הכנסת אישרה את הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת החוק. נוסח הצעת חוק זו, שמפורסמת כעת, זהה לנוסח שאושר כאמור, זולת תיקון קל בכותרתו. 

ג.השפעת החוק המוצע על החוק הקיים אין

ד.השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

תוספת תקנים ותקציב שיידרשו לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה ייקבעו בהמשך

ה.נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

הצעת חוק מטעם הממשלה: 

הצעת חוק עסקים קטנים ובינוניים בישראל, התשע"ה-2015

פרק א': מטרות החוק

מטרות החוק1.מטרות חוק זה הן -

פרק ב': הגדרות

הגדרות

2.בחוק זה –

"אַסְדָּרָה" – מערכת של תקנות או כללים המסדירים את הפעילות במשק בתחום מסוים, שנקבעו לפי דין;

"חוק המע"מ" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 ; 

"חוק חופש המידע" - חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 ;

"חוק תאגידי מים וביוב" - חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 ;

"מחזור עסקאות שנתי" – "מחזור עסקאות של עוסק" כהגדרתו בחוק המע"מ; 

"המשרד" – משרד הכלכלה;

"הסוכנות" – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל שהוקמה בסעיף 3; 

"עסק קטן או בינוני" – כל אחד מאלה, ובלבד שהוא מעסיק לא יותר מ-100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים, ולמעט חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב:

"פעולות סיוע" - תוכניות סיוע לפיתוח ולעידוד מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, ובכלל זה תכניות למתן תמיכות, מענקים, ייעוץ ואשראי;

"רשות ציבורית" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק חופש המידע, וכן גוף אחר שיש בפעילותו כדי השפעה ממשית על עסקים קטנים ובינוניים, שקבע השר לבקשת הסוכנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

"השר" – שר הכלכלה.

פרק ג': הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

הסוכנות

3.מוקמת בזה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל.

מנהל הסוכנות

4.(א)הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, מנהל לסוכנות (להלן - המנהל). 

(ב)המנהל יהיה עובד המדינה. 

(ג)המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הסוכנות ועל יישום סמכויותיה לפי חוק זה ולפי כל דין.

(ד)הודעה על מינוי המנהל תפורסם ברשומות.

עובדי הסוכנות
5.עובדי הסוכנות יהיו עובדי המדינה ויפעלו לפי הוראות המנהל ובפיקוחו. 

תפקידי הסוכנות

6.(א)אלה תפקידי הסוכנות: 

(ב) הסוכנות תמלא את תפקידיה לפי החוק, בהתאם לסדרי עדיפויות שתקבע.

ייעוץ לגופים ציבוריים המקיימים פעילויות סיוע למגזר העסקים הקטנים והבינוניים

7.(א)הסוכנות תייעץ לגופים ציבוריים המקיימים פעולות סיוע למגזר העסקים הקטנים והבינוניים, לצורך תיאום וקידום עניינם של העסקים הקטנים והבינוניים, ובכלל זה בהתאם להוראות אלה:

(1)סבר גוף ציבורי הרשאי לקיים פעולות סיוע, כי פעולת סיוע מסוג חדש שהוא מבקש לקיים תשפיע השפעה מהותית על עסקים קטנים ובינוניים, יפנה להיוועצות עם הסוכנות לפני אישור פעולת הסיוע; לא מסרה הסוכנות את עמדתה בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה, יראו את חובת ההיוועצות כאילו קוימה; 

(2)סברה הסוכנות כי גוף ציבורי מקיים פעולת סיוע מסוג חדש המשפיעה השפעה מהותית על עסקים קטנים ובינוניים, רשאית היא להגיש חוות דעתה לאותו גוף ציבורי בדבר ההשלכות האפשריות של פעולת הסיוע על עסקים קטנים ובינוניים.

(ב)בסעיף זה, "גופים ציבוריים" - משרדי ממשלה וגופים שהוקמו לפי דין, וכן רשויות מקומיות המקיימות פעולות סיוע המתוקצבות על ידי המדינה.

נציבות פניות לעסקים קטנים ובינוניים

8.(א)הסוכנות תשמש נציבות פניות לעסקים קטנים ובינוניים, ובמסגרת זו תקבל פניות מעסקים קטנים ובינוניים בכל הנוגע לפעולות של רשויות ציבוריות שהן פעולות סיוע או פעולות בענייני אסדרה, אשר יש להן השלכה על עסקים קטנים ובינוניים.

(ב)סברה הסוכנות כי פעולת רשות ציבורית שנתקבלה לגביה פנייה לפי סעיף קטן (א), מכבידה על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים יתר על המידה, רשאית היא - 

(1)להעביר את הפנייה לבחינת הגורם המוסמך לקבוע את האסדרה או את פעולות הסיוע באותו תחום, אם הסכים לכך הפונה;

(2)להמליץ לגורם המוסמך לקבוע את האסדרה או את פעולות הסיוע באותו תחום, על דרכי פעולה חלופיות לטיפול במגזר העסקים הקטנים והבינוניים בהתייחס לפעולה נשוא הפנייה; הוראות פסקה זו יחולו לגבי פעולת סיוע שמקיימת רשות מקומית רק אם פעולת הסיוע מתוקצבת על ידי המדינה.  

(ג)במסגרת הדיווח השנתי לממשלה לפי סעיף 13, תדווח הסוכנות לממשלה על פניות אשר התקבלו בסוכנות לגבי פעולות רשויות ציבוריות כאמור בסעיף זה.

בחינת מידת ההכבדה של אסדרה על עסקים קטנים ובינוניים

9.(א)הסוכנות תבחן את מידת ההכבדה על עסקים קטנים ובינוניים, של אסדרה המשפיעה על פעילותם אשר הייתה קיימת ערב תחילתו של חוק זה וכפי שתעודכן מזמן לזמן.

(ב)סברה הסוכנות כי אסדרה מסוימת מכבידה על העסקים הקטנים והבינוניים יתר על המידה, תמליץ לממשלה, בהתייעצות עם הגורמים הממשלתיים הנוגעים לעניין לפי דין, על דרכים לצמצום ההכבדה האמורה בהתחשב באינטרס הציבורי שבמטרת אותה אסדרה.

קידום זכויותיהם של העסקים הקטנים והבינוניים10.

(א)הסוכנות תפעל לקידום זכויותיהם של העסקים הקטנים והבינוניים, בין השאר, באמצעות הכנת חוות דעת בעניין הצעות להחלטות ממשלה והצעות לתיקוני חקיקה שנמצאות על סדר יומה של הממשלה או שיוזם אותן שר משרי הממשלה, ובלבד שהן בעלות היבטים הנוגעים לפעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים.

(ב)סבר גורם המוסמך לקבוע אסדרה, אשר מבקש לקדם הצעות כאמור בסעיף קטן (א), כי הן עשויות להכביד יתר על המידה על עסקים קטנים ובינוניים בשל מאפייניהם ככאלה, לעומת כלל העסקים המושפעים מאסדרה זו (בסעיף זה – אסדרה מכבידה), יודיע על כך לסוכנות אשר תהיה רשאית להגיש את חוות דעתה לגורם האמור בדבר חלופות להפחתת ההשפעה על העסקים הקטנים והבינוניים; הסוכנות תמסור את חוות דעתה עד למועד הדיון בממשלה או בוועדה של הכנסת באותה הצעה, או בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה האמורה, לפי המוקדם. 

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), סבר גורם כאמור באותה פסקה, אשר מבקש לקבוע תקנות שאינן טעונות אישור מאת ועדה של הכנסת או הוראות מינהל בעלות תחולה כללית, כי הן מהוות אסדרה מכבידה, רשאי הוא להיוועץ בסוכנות בדבר חלופות להפחתת ההשפעה על העסקים הקטנים והבינוניים. 

(ד)סברה הסוכנות כי הצעה כאמור בסעיף קטן (ב) או תקנות או הוראות מוצעות כאמור בסעיף קטן (ג), מהוות אסדרה מכבידה, רשאית היא להגיש חוות דעת לגורם האמור באותם סעיפים קטנים בדבר חלופות להפחתת ההשפעה על העסקים הקטנים והבינוניים.

(ה)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם קיימת דחיפות של ממש לקביעת האסדרה המכבידה בתוך שבעה ימי עבודה או פחות, ובלבד שהיא תיקבע בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור. 

קבלת מידע מרשויות ציבוריות

11.(א)הסוכנות רשאית לדרוש מרשות ציבורית מידע ומסמכים (בסעיף זה – מידע) הדרושים לסוכנות לצורך ביצוע תפקידיה, ואולם, לא יימסר מידע כאמור אלא אם כן הוא מידע מצטבר שאין בו כדי לזהות למי הוא נוגע, במישרין או בעקיפין. 

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן למסור מידע הדרוש לסוכנות לצורך מילוי תפקידה לפי סעיף 6(א)(2), אף אם הוא מכיל פרטי זיהוי של הפונה, אם הסכים לכך הפונה.

(ג)לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בשלומו של אדם, או אם מסירתו אסורה לפי כל דין.

(ד)רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע - 

(1)אם התקיים לגביו האמור בסעיף 8 לחוק חופש המידע.

(2)אם התקיים לגביו האמור בסעיף 9(ב)(2), (4), (7) או (8) לחוק חופש המידע.

(ה)היה המידע המבוקש מידע אשר רשות ציבורית חייבת שלא למוסרו כאמור בסעיף קטן (ג) או רשאית שלא למסרו כאמור בסעיף קטן (ד)(2), וניתן לגלות את המידע בלא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולת הרשות הציבורית, תוך השמטת פרטים או עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו, תמסור הרשות הציבורית את המידע בהשמטות, בשינויים או בתנאים המחויבים, לפי העניין; נעשו השמטות או שינויים כאמור, תציין זאת הרשות הציבורית, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע. 

(ו)החלטת רשות ציבורית כאמור בסעיף קטן (ד) תימסר לסוכנות על ידי ראש הרשות הציבורית או המנהל שלה, בכתב ובצירוף נימוקים.

מאגר נתונים על מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים

12.(א)הסוכנות תקים ותנהל מאגר נתונים פומבי אשר יספק מידע על מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים, תוך התייחסות, בין השאר, לנתונים אלה: 

(ב)בסעיף זה, "מידע" – מידע מצטבר שאין בו כדי לזהות למי הוא נוגע, במישרין או בעקיפין.

דיווח שנתי לממשלה

13.הסוכנות תדווח לממשלה, אחת לשנה לפחות, על נושאים הקשורים למגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

פרק ד': שונות

התקשרות בעסקאות

14.לצורך ביצוע הוראות חוק זה, לרבות תפקידי הסוכנות, מורשה המנהל, יחד עם חשב המשרד, לייצג את הממשלה בעשיית הסכמים עם נותני שירותים ובכל עסקה אחרת כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951 , למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים להסכמים ולעסקאות כאמור.

הוראות מינהל

15.המנהל רשאי לתת הוראות מינהל בכל הנוגע ליישומו של חוק זה, ובכלל זה –

(1)הוראות בדבר הקמה וניהול המאגר לפי סעיף 12;

(2)הוראות בדבר מנגנון הטיפול בפניות עסקים קטנים ובינוניים לפי סעיף 8. 

ביצוע ותקנות
16.(א)השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. 

(ב)השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הגדרות שונות לסוגי עסקים קטנים ובינוניים בהתאם למאפייניהם, ובכלל זה גודלם ותחומי פעילותם, והכל לצורך מילוי תפקידי הסוכנות. 

תחולה 

17.(א)השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי בהתייחס לחוק זה, כולו או חלקו, יראו כעסק קטן או בינוני, מי שמנוי בהגדרה "עסק קטן או בינוני" אף אם הוא מעסיק יותר מ-100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים, וזאת בהתחשב בכשלי שוק בתחום הידע, האשראי וההתמודדות עם אסדרה, המושפעים מגודלו של העסק.

(ב)הוראות סעיפים 6(א)(1), (2), (3) ו-10(ב) לא יחולו לעניין סמכויות רשות ניירות ערך לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 .

(ג)הוראות סעיף 10(ב) לא יחולו לגבי רשויות מקומיות. 

הוראות מעבר

18.(א)הסוכנות לניהול עסקים קטנים ובינוניים שהייתה קיימת ערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יראו אותה כסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה לפי סעיף 3 לחוק זה, והסמכויות והתפקידים שהיו נתונים לה ערב יום התחילה, ובכלל זה מכוח החלטות ממשלה, ימשיכו לעמוד בתוקפם.

(ב)על אף האמור בסעיף 4, מנהל הסוכנות לניהול עסקים קטנים ובינוניים שכיהן ערב יום התחילה, ימשיך לכהן בתפקידו ויראו אותו כאילו מונה למנהל לפי הסעיף האמור.

דברי הסבר

כלליבישראל פועלים כיום כ-450 אלף עסקים המוגדרים כעסקים זעירים, קטנים ובינוניים, ומגזר זה מהווה למעלה מ-99% מהעסקים בישראל ומעסיק כ-55% מהעובדים במשק. כך שמצבו של מגזר עסקים זה משפיע בצורה מהותית ביותר על כלל הפרמטרים הכלכליים במדינה.

הממשלה רואה חשיבות עליונה בגיבוש מדיניות כוללת מוגדרת וקבועה לעידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים, כמגזר המניע צמיחה כלכלית וכמקור ליצירת מקומות תעסוקה חדשים במשק. כל זאת בהתאם לעקרונות של התאמת האסדרה (הרגולציה) ליכולות ולמגבלות של העסקים הקטנים והבינוניים הנהוגים במדינות ה-OECD.

פעילות עסקים קטנים ובינוניים בישראל מאופיינת בחסמים רבים במגוון תחומים הנוגעים ישירות לפעילות היומיומית, לשרידות העסק, להתפתחותו ולמיצוי פוטנציאל שלו, כמו גם לפתיחת עסקים חדשים. בכלל זה בולטים במיוחד החסמים הבאים: היעדר ידע ומידע בתחומים שונים; קשיי מימון ואשראי - היעדר פתרונות מספקים מצד המערכת הבנקאית, היעדר מערך אשראי חוץ בנקאי נאות, בעיות תזרים בעקבות דרישות מיסוי; אי-מימוש פוטנציאל הפריון, החדשנות והיצוא; אסדרה ממשלתית אשר אינה מתאימה ליכולת ולצרכים של העסקים הקטנים והבינוניים. 

בנוסף לחסמים אלו מתמודדים העסקים גם מול הקשיים הבאים: ביזור סמכויות והיעדר מידע מרוכז החיוני לקידום פעילותם של העסקים; עודף אסדרה ותהליכים בירוקרטיים; השתתפות נמוכה ברכש ממשלתי; היעדר "רשת ביטחון" סוציאלית ליזם במקרה של כישלון. 

על אף שמדינת ישראל משקיעה משאבים בקידום עסקים קטנים ובינוניים, הטיפול אינו ניתן על בסיס מדיניות מוגדרת, קוהרנטית, ארוכת טווח, המתואמת בין כל הגופים העוסקים בתחום. הסיבה העיקרית לכך היא שהתחום איננו מרוכז בידי גוף אחד שהוא בעל היכרות עם מגזר זה, בעל סמכויות בכלל ההיבטים הנוגעים לטיפול במגזר זה ומופקד באופן רשמי על גיבוש ומימוש המדיניות. 

ביזור הסמכויות כאמור, כמו גם היעדר חוק לעסקים קטנים ובינוניים, מבדילים את ישראל מהותית ממרבית המדינות המפותחות.

כדי להבטיח עדיפות לקידום הפעילות של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ומיסוד חשיבות קידום האינטרסים של מגזר זה בכלל המערכת הממשלתית, בהתאם לעקרונות התאמת הרגולציה ליכולות העסקים הקטנים והבינוניים הנהוגים במדינות ה-OECD, מבקשת הממשלה לחוקק את החוק הייעודי המוצע. 

מטרת החוק המוצע היא לקדם את עניינו של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ולשפר את תנאי עשיית העסקים והיזמות בישראל, כדי לייצר צמיחה כלכלית מוגברת במשק הישראלי ולייצר מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי.

לצורך מימוש מטרות אלו, מקנה הצעת החוק לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל (להלן - הסוכנות) תפקידים וסמכויות אשר יאפשרו לה ליישם את מדיניות הממשלה לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. 

סעיף 1 -בסעיף זה מוצע לעגן את מטרות החוק המוצע: קידום עניינו של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, שיפור תנאי עשיית העסקים והיזמות בישראל והגדלת התועלת הכלכלית למשק באמצעות שיפור במצבם של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. 

סעיף 2 -מוצע להגדיר מונחים שונים שנעשה בהם שימוש במסגרת החוק המוצע ובהם המונח "עסק קטן או בינוני" - ההגדרה של העסקים שעליהם יחול החוק המוצע - בהתייחס למספר המועסקים בעסק או בגובה מחזור העסקאות השנתי. 

הגדרת העסקים הקטנים והבינוניים נדרשת כדי להגביר את הישימות, האפקטיביות והיעילות של הטיפול בעניינם של העסקים הקטנים והבינוניים. במצב הקיים ישנן הגדרות שונות ומגוונות לעסקים קטנים ובינוניים וכפועל יוצא מכך - מתקיימים כלי סיוע לעסקים שונים ללא התאמה מדויקת לחסמים של כל קבוצת עסקים, קיימים פערי ידע בקרב העסקים בדבר זכויותיהם לסיוע ממשלתי ולהקלות (כגון הקלות מס) וכיוצא באלה. בהיעדר הגדרה אחידה קיים קושי ממשי בקביעת מדיניות טיפול וסיוע מושכלים, לרבות קושי בקביעת מדדים לבחינת אפקטיביות הפעילות הממשלתית בתחום. הגדרות דומות להגדרות המוצעות קיימות בחקיקה לקידום עסקים קטנים ובינוניים ברוב המדינות המפותחות, כאשר ההגדרה מבוססת כאמור על מספר המועסקים בעסק או על מחזור העסקאות השנתי, בהתאם לניתוח החסמים העומדים בפני עסקים אלו. 

מוצע להחריג את תאגידי המים והביוב מהגדרת "עסקים קטנים ובינוניים" בשל היותם תאגידים הממלאים תפקיד על פי דין.  

סעיף 3-מוצע להקים סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אשר תהא אמונה על כלל הנושאים הנוגעים למגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל באמצעות תפקידיה וסמכויותיה לפי חוק זה. 

סעיף 4-מוצע כי הממשלה תמנה את מנהל הסוכנות לפי המלצת שר הכלכלה, וכי המנהל יהא ממונה על ביצוע תפקידי הסוכנות ועל יישום סמכויותיה לפי החוק המוצע ולפי כל דין. 

סעיף 5-מוצע כי עובדי הסוכנות יהיו עובדי המדינה ויפעלו לפי הוראות המנהל ובפיקוחו. 

סעיף 6 -מוצע כי תפקידי הסוכנות יהיו כמפורט להלן, וכי הסוכנות תמלא את תפקידיה בהתאם לסדרי עדיפויות שתקבע:

(1)לייעץ לגופים ציבוריים כאמור בסעיף 7(ב) המוצע, המקיימים פעולות סיוע למגזר העסקים הקטנים והבינוניים, לצורך תיאום וקידום עניינם של העסקים הקטנים והבינוניים, בהתאם להוראות סעיף 7 המוצע; 

(2)לשמש נציבות פניות לעסקים קטנים ובינוניים בכל הנוגע לפעולות של רשות ציבורית, בהתאם להוראות סעיף 8 המוצע;

(3)לבחון את מידת ההכבדה של אסדרה על פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים, בהתאם להוראות סעיף 9 המוצע; 

(4)להפעיל מאגר נתונים פומבי על מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים, בהתאם להוראות סעיף 12 המוצע;

(5)לערוך מחקרים בתחום העסקים הקטנים והבינוניים לצורך שיפור כלי המדיניות הממשלתיים בנושא; 

(6)להמליץ לשר על תיקוני חקיקה נדרשים בתחום העסקים הקטנים והבינוניים, ככל שהם מצויים בתחומי סמכותו, ועל הצעות להחלטות ממשלה בתחום העסקים הקטנים והבינוניים;

(7)להמליץ לשר בעניין קביעתו לפי סעיפים 16(ב) ו-17(א) המוצעים;

(8)לייצג את הממשלה בארגונים בין-לאומיים בתחום העסקים הקטנים והבינוניים;

(9)לייעץ ולסייע בגיבוש מדיניות ממשלתית רב-שנתית בתחום העסקים הקטנים והבינוניים.

סעיף 7 גופים ציבוריים שונים מקיימים תוכניות סיוע לפיתוח ולעידוד מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, ובכלל זה תכניות למתן תמיכות, מענקים, ייעוץ ואשראי (להלן – פעולות סיוע). מוצע כי הסוכנות תייעץ לגופים ציבוריים המקיימים פעולות סיוע כאמור, שהם משרדי ממשלה וגופים שהוקמו לפי דין, וכן רשויות מקומיות המקיימות פעולות סיוע המתוקצבות על ידי המדינה (להלן – גופים ציבוריים), לצורך תיאום וקידום עניינם של העסקים הקטנים והבינוניים. זאת בהתאם להחלטת הממשלה מס' 3409, מיום א' בתמוז התשע"א (3 ביולי 2011), (להלן – החלטת הממשלה), לדברי מבקר המדינה בדו"ח המבקר השנתי 61ב' (מאי 2011) ולמדיניות המדינות המתפתחות בעולם בעניין ריכוז הטיפול במגזר העסקים הקטנים והבינוניים בידי גורם ממשלתי אחד. 

כדי למנוע כפילויות בכלי הסיוע וכדי לייצר סיוע אפקטיבי ככל שניתן, מוצע כי תבוצע התייעצות עם הסוכנות קודם לאישור פעילות סיוע לעסקים. לפי המנגנון המוצע אם סבר גוף ציבורי הרשאי לקיים פעולות סיוע, כי פעולת סיוע מסוג חדש שהוא מבקש לקיים תשפיע השפעה מהותית על עסקים קטנים ובינוניים, הוא יפנה להיוועצות עם הסוכנות לפני אישור פעולת הסיוע. אם הסוכנות לא מסרה את עמדתה בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה, יראו את חובת ההיוועצות כאילו קוימה.

 

כמו כן מוצע כי אם סברה הסוכנות שגוף ציבורי מקיים פעולת סיוע מסוג חדש המשפיעה השפעה מהותית על עסקים קטנים ובינוניים, רשאית היא להגיש חוות דעתה לאותו גוף ציבורי בדבר ההשלכות האפשריות של פעולת הסיוע על עסקים קטנים ובינוניים.

סעיף 8-מוצע כי כדי לטפל במגזר העסקים הקטנים והבינוניים כנדרש, תשמש הסוכנות נציבות פניות ציבור עבור העסקים הקטנים והבינוניים ובמסגרת זו תקבל פניות מעסקים קטנים ובינוניים בכל הנוגע לפעולות של רשויות ציבוריות, כהגדרתן בסעיף 2 המוצע, שהן פעולות סיוע או פעולות בענייני אסדרה. מוצע כי לסוכנות כנציבות פניות יהיו התפקידים הבאים: 

(1)הפניית פנייה לגורם המוסמך לקבוע את האסדרה או את פעולות הסיוע בתחום נושא הפנייה, אם הסכים לכך הפונה. 

(2)להמליץ לגורם המוסמך לקבוע את האסדרה או את פעולות הסיוע בתחום נושא הפנייה, על דרכי פעולה חלופיות. 

(3)במסגרת הדיווח השנתי לממשלה, כאמור בסעיף 13 המוצע, לדווח לממשלה על פניות אשר התקבלו בסוכנות לגבי פעולות של רשויות ציבוריות כאמור. 

סעיף 9בהתאם להחלטת הממשלה ולעבודת מטה אשר בוצעה על ידי הסוכנות, נמצא כי אחד החסמים המרכזיים בפעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל היא ההכבדה הנובעת מאסדרה. לפיכך מוצע לקבוע בחוק כי הסוכנות תבחן את האסדרה הנוגעת לפעילותם של עסקים קטנים ובינוניים כפי שהיא קיימת ערב תחילתו של החוק המוצע וכפי שתתעדכן מזמן לזמן. מוצע כי בהתאם לבחינת האסדרה כאמור, תמליץ הסוכנות לממשלה, בתיאום עם הגורמים הממשלתיים הנוגעים לעניין לפי דין, על אפשרויות מוצעות להקטנת ההכבדה האמורה, אם היא מכבידה על העסקים הקטנים והבינוניים יתר על המידה. לפני הממשלה יובאו העמדות השונות בעניין.

סעיף 10-לסעיף קטן (א)מוצע לקבוע כי הסוכנות תוסמך לפעול לקידום זכויותיהם של העסקים הקטנים והבינוניים, בין השאר, באמצעות הכנת חוות דעת מקצועיות בעניין הצעות להחלטות ממשלה והצעות לתיקוני חקיקה נדרשים, בין בחקיקה ראשית ובין בחקיקת משנה, שיעמדו על סדר יומן של הממשלה או שיוזם אותן שר משרי הממשלה. כל זאת בהיבטים הנוגעים לפעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים.

לסעיף קטן (ב)

סבר גורם המוסמך לקבוע אסדרה, אשר מבקש לקדם הצעות כאמור בסעיף קטן (א) לעיל, כי הן עשויות להכביד יתר על המידה על עסקים קטנים ובינוניים בשל מאפייניהם ככאלה, לעומת כלל העסקים המושפעים מאסדרה זו (להלן זה – אסדרה מכבידה), יודיע על כך לסוכנות אשר תהיה רשאית להגיש את חוות דעתה לגורם האמור בדבר חלופות להפחתת ההשפעה על העסקים הקטנים והבינוניים; הסוכנות תמסור את חוות דעתה עד למועד הדיון בממשלה או בוועדה של הכנסת באותה הצעה, או בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה האמורה, לפי המוקדם.

לסעיף קטן (ג)

גורם המוסמך לקבוע אסדרה אשר מבקש לקבוע תקנות אשר אינן טעונות אישור מאת ועדה מועדות הכנסת או הוראות מינהל בעלות תחולה כללית, וסבור כי הן עשויות להוות אסדרה מכבידה, רשאי להיוועץ בסוכנות בדבר חלופות להפחתת ההשפעה על עסקים קטנים ובינוניים.

לסעיף קטן (ד)

סברה הסוכנות כי אסדרה מוצעת כלשהי עשויה להוות אסדרה מכבידה, רשאית היא להגיש חוות דעת לגורם כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג) לעיל, בדבר חלופות להפחתת ההשפעה על העסקים הקטנים והבינוניים.

לסעיף קטן (ה)

במקרה שבו קיימת דחיפות של ממש לקביעת האסדרה המכבידה בתוך שבעה ימי עבודה או פחות, הגורם האמור בסעיף קטן (ב) לעיל אינו חייב ליידע את הסוכנות לגבי האסדרה כנדרש באותו סעיף קטן, ובלבד שאסדרה זו תיקבע בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין. 

סעיף 11-מוצע לקבוע כי הסוכנות תוסמך לדרוש מרשויות ציבוריות, כהגדרתן בסעיף 2 המוצע, מידע בתחומי פעילות הסוכנות, וזאת, בין השאר, לצורך גיבוש תמונת מצב לגבי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. 

המידע אשר יימסר לסוכנות במסגרת סעיף זה לא יכלול פרטי זיהוי, אלא אם כן מדובר במסירת מידע לצורך יישום תפקיד הסוכנות לפי סעיף 6(א)(2) המוצע, ובלבד שהפונה הסכים לכך.

הרשות הציבורית חייבת שלא למסור מידע מהטעמים המפורטים בסעיף 11(ג) המוצע, ורשאית שלא למוסרו מהטעמים המפורטים בסעיף 11(ד) המוצע. ככל שניתן למסור את המידע בשינויים - תמסור הרשות הציבורית את המידע בשינויים הנדרשים. ככל שהחליטה הרשות הציבורית שלא למסור את המידע מהטעמים המפורטים בסעיף 11(ג) או (ד) המוצע – תימסר על כך הודעה לסוכנות על ידי ראש אותה רשות ציבורית או המנהל שלה.

  סעיף 12-בהתאם לדברי מבקר המדינה בדו"ח המבקר השנתי 61ב' (מאי 2011), ונוכח חיוניותה של מדידה תקופתית שוטפת של מצב העסקים הקטנים והבינוניים לצורך גיבוש ועדכון מדיניות הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים - קיים צורך ביצירת מערכת ממוחשבת (לרבות מערכת אינטרנטית) לניהול מידע על כל העסקים הקטנים והבינוניים, מערכת שתכלול, בין השאר, פרטים בדבר מספר העסקים בחתכים ענפיים, נתוני פתיחה וסגירה של עסקים כאמור ופרמטרים מרכזיים נוספים המשקפים את תמונת המצב של עסקים כאמור. המידע אשר יפורסם במאגר הפומבי יהיה מידע מצטבר שאין בו כדי לזהות למי הוא נוגע.

סעיף 13-מוצע לקבוע כי הסוכנות תדווח לממשלה, אחת לשנה לפחות, על נושאים הקשורים למגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

 סעיף 14-כדי לאפשר לסוכנות את הגמישות והיעילות הנדרשים לה במסגרת תפקידיה, מוצע לקבוע כי המנהל וחשב משרד הכלכלה יוסמכו לייצג את הממשלה בעשיית הסכמים עם נותני שירותים ובעסקאות אחרות לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, באמצעות חתימה על מסמכי הסכמים ועסקאות אלו.

 סעיף 15-כדי לאפשר יישום יעיל של הצעת החוק, מוצע להסמיך את מנהל הסוכנות לערוך ולפרסם הוראות מינהל  בכל הנוגע ליישומו של החוק, לרבות בקשר להקמה והפעלה של מאגר המידע כאמור בסעיף 6(א)(4) המוצע ובקשר לטיפול בפניות העסקים הקטנים והבינוניים כאמור בסעיף 6(א)(2) המוצע.

סעיף 16-מוצע לקבוע כי השר יהיה ממונה על ביצוע חוק זה, ויהיה רשאי להתקין תקנות לביצועו.

בנוסף לכך, כדי לאפשר טיפול יעיל ומקצועי במגזר העסקים הקטנים והבינוניים ולפעול ככל שניתן להאחדת המונחים הנוהגים בממשלה, ולאור צרכי המשק המשתנים, מוצע להסמיך את השר, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע הגדרות שונות לסוגי עסקים קטנים ובינוניים בהתאם למאפייניהם, ובכלל זה גודלם ותחומי פעילותם, והכל לצורך מילוי תפקידי הסוכנות. 

סעיף 17-לסעיף קטן (א)-מוצע להסמיך את השר, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע כי בהתייחס לחוק זה, יראו כעסק קטן או בינוני את כל מי שמנוי בהגדרה "עסק קטן או בינוני" בסעיף 2 המוצע, אף אם הוא מעסיק מעל 100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים, וזאת בהתחשב בכשלי שוק בתחום הידע, האשראי וההתמודדות עם אסדרה, המושפעים מגודלו של העסק.

לסעיף קטן (ב)

מוצע כי סעיפים 6(א)(1), (2), (3) ו-10(ב) המוצעים, לא יחולו על סמכויות הרשות לניירות ערך לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, נוכח היותה של האסדרה מכוח החוק האמור וולונטארית (אשר העסקים החילו על עצמם מבחירה ולא מכורח), כך שתחולת הסעיפים האמורים מתייתרת בעניינם.

לסעיף קטן (ג)

מוצע כי סעיף 10(ב) המוצע לא יחול על רשויות מקומיות, בהיותן מערכת שלטונית עצמאית אשר מנוהלת על ידי נבחרי ציבור ומערכת חקיקתית עצמאית. 

סעיף 18-כדי לאפשר רציפות והמשכיות בפעילות הסוכנות מחד ומאידך לאפשר פרק זמן סביר להיערכות הסוכנות ליישום ומימוש מלוא תפקידיה וסמכויותיה, מוצע כי הסוכנות לניהול עסקים קטנים ובינוניים שקיימת כבר כיום (להלן – סוכנות הניהול), תמשיך לפעול ויראו אותה כסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה לפי סעיף 3 המוצע, וכן שמנהלה הנוכחי של סוכנות הניהול ימשיך לכהן בתפקידו ויראו אותו כאילו מונה למנהל לפי סעיף 4 המוצע. כמו כן, מוצע לעגן בחוק המוצע את התפקידים והסמכויות שנתונות כיום לסוכנות הניהול לעסקים קטנים ובינוניים, לרבות מכוח החלטות ממשלה, כך שימשיכו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כסמכויות ותפקידים של הסוכנות שמוקמת בחוק המוצע.