התגובות בשוק להודעת הריבית » אין סיבה להעלות ואין סיבה להוריד

עומר רגב

28/12/2015

התגובות בשוק להודעת הריבית:

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - אין סיבה להעלות ואין סיבה להוריד

הפד' למעשה סיפק לבנק ישראל "גלגל הצלה". בעוד בנק ישראל והעומדת בראשו, קרנית פלוג, מתקשים למצוא פתרונות למצב הנוכחי, ובהיעדר מספיק כלים בהם הבנק יכול להשתמש, עליית הריבית בעולם צפויה במקביל לחזק את הדולר אל מול מרבית המטבעות בעולם. התחזקות הדולר בעולם אל מול השקל עשויה לספק לבנק ישראל קרקע נוחה לתכנן את מהלכיו הבאים וזאת מבלי לדאוג להתחזקות השקל יתר על המידה. זאת מכיוון שעבור הספקולנטים בשוק המט"ח האלטרנטיבה של השקל ביחס לדולר מאבדת את היתרון שלה כאשר הריבית על הדולר גבוהה יותר. בנק ישראל יכול להותיר את הריבית הנוכחית על כנה זמן ממושך עד שיראה סימנים מובהקים בהם כלכלת ישראל מוכנה להעלאת ריבית ושוב, מבלי לדאוג יתר על המידה לשקל החזק וההשלכות שלו על היצואנים במשק. באשר ללחצים פוליטים ואחרים חשוב לציין כי העלאת ריבית איננה רצויה ועלולה לגרור את מצב המשק הישראלי למקום לא נוח. מצד שני הורדת ריבית נוספת עקב חשש מדפלציה גם הוא לא במקום וזאת מכיוון שהאינפלציה השלילית מקורה ברפורמות ממשלתיות, הורדות מחיר חד פעמיות ומחיר הנפט בעולם. אין בישראל אינפלציה שלילית הנובעת מירידה בביקושים הפנימיים. אנו ממשיכים להחזיק בהערכה כי סביבת הריבית בישראל תיוותר ללא שינוי עמוק אל תוך שנת 2016.

אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי - בנק ישראל ממשיך לתמוך במדיניות מרחיבה אך מבין שהורדת הריבית לא תתרום לצמיחה. תוואי של העלאות ריבית נוספות בארה"ב צפוי לתמוך בהיחלשות השקל, בייצוא ובפעילות העסקית

"בנק ישראל ממשיך לתמוך במדיניות מוניטרית מרחיבה אך עם זאת הוא מבין כי כלי הריבית כבר מזמן איבד מיכולת ההשפעה שלו על השוק. נתונים שהתפרסמו לאחרונה כמו- צמיחה נוספת בצריכה הפרטית ויציבות ברמת האבטלה תומכים בהחלטת בנק ישראל שלא להפחית את הריבית על אף ההרעה בתחזיות הצמיחה ל-2015-16 ונתוני האינפלציה הנמוכים מהיעד. בנוסף, הפחתת ריבית נוספת תתמוך בהמשך עליית המחירים בשוק הנדל"ן – תוצאה בלתי רצויה בתקופה הנוכחית. כמובן שמעבר לשיקולים אלו, העלאת הריבית בארה"ב ותוואי של עליות נוספות בשנה הקרובה מאפשרת לבנק ישראל לדחות קבלת החלטה לתמיכה בייצוא ובפעילות העסקית עד לאחר בחינת ההשפעות של המהלך. בכך בנק ישראל משאיר לעצמו "כדור אחרון במחסנית" לפני שיעלה הצורך במהלכים אחרים כגון הרחבה כמותית".

עידן אזולאי מנהל השקעות ראשי באפסילון:

"המודלים של בנק ישראל "מיישרים קו" עם המציאות ותחזיות הצמיחה והאינפלציה מונמכות לעומת התחזית הקודמת. תחזית הצמיחה ל 2016 הונמכה בחצי אחוז (!) לעומת התחזית הקודמת מה שמשקף סביבה כלכלית ממותנת מאוד שתותיר את הריבית ברמתה הנוכחית ואולי אף למטה מזה עוד זמן רב"

רו"ח בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות "טופ אלפא":

"גם החודש החליט בנק ישראל להשאיר את הריבית המוצהרת במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%. למרות העלאת הריבית בארה"ב, והנטייה ההיסטורית של בנק ישראל להיצמד להחלטות הפד, נראה כי הועדה המוניטרית של בנק ישראל ראתה מולה את החסרונות ואי הטעם אשר מגולמים בהתחלת תהליך של העלאת ריבית בתקופה הזו במשק, למרות הלחצים הפוליטיים לקירור שוק הנדל"ן, כאשר התכנסה להחליט על הריבית לחודש ינואר.

מדד המחירים לחודש נובמבר, אשר הפתיע לרעה, הביא לכך ששיעור השינוי במדד המחירים ב-12 החודשים האחרונים עומד על שיעור שלילי של 0.9%. גם אם נצא מנקודת הנחה כי הדפלציה במשק בשנה האחרונה נובעת בעיקרה מגורמים חד פעמיים, ומירידת מחירי הסחורות בתקופה זו, היצור והיצוא במשק עדיין חלשים והצמיחה במשק עדיין נתמכת בעיקרה ע"י הביקוש בשוק הדיור, אשר התחיל להתאזן בעקבות תוכנית "מחיר למשתכן", והצמיחה הפרטית. להערכתנו, נתונים אלו מהווים משענת קנה רצוץ להתחלת תהליך העלאת ריבית במשק, וניתן להניח כי הם היו חלק משיקולי הבנק בהחלטתו הנוכחית. כמו כן, החלטת הפד לפני שבועיים משרתת את בנק ישראל מבלי שיצטרך לעשות דבר, לא מן הנמנע כי פער הריביות שנפתח בין השוק האמריקאי לישראלי יתמוך ברצון הבנק בפיחות השקל מול דולר האמריקאי ובחיזוק היצוא במשק. אנו מעריכים כי החלטתה זו אינה מפתיעה את השווקים ולא נראה תנודות מהותיות בשוק אגרות החוב".

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר:

הבנק המרכזי בארה"ב העלה את הריבית והעלה את מרווח התמרון של בנק ישראל, אך האופציה של העלאת ריבית עדין לא על השולחן. מרבית העולם לא נראה קרוב אפילו להתחלתו של הצמצום המוניטרי. עובדה זו חשובה במיוחד למשק כדוגמת המשק הישראלי, שחלק גדול מהתוצר שלו מבוסס על יצוא ועל כן מושפע מאוד מעצמתו של המטבע המקומי. נכון לתנאים הכלכליים הנוכחיים ולשיעורי הצמיחה המתונים יחסית בשנים האחרונות, בנק ישראל לא יכול להרשות לעצמו לאפשר התחזקות משמעותית של השקל. עד היום, הטענה המרכזית בשוק המקומי לאי הורדת הריבית הייתה החשש מהבועה שתתפתח בשוק הנדל"ן. אבל לאחר מספר צעדים שהממשלה הטילה על משקיעי הנדל"ן, נראה כי הביקוש לדירות מצד המשקיעים אכן התמתן מעט. בנק ישראל מתעלם ממחירי הנדל״ן וימשיך לטפל ביעדיו המרכזיים- החזרת האינפלציה לתחום היעד והעלאת שיעור הצמיחה, מטרה שניתן להשיג רק ע"י המשך פעולות מוניטריות מרחיבות והחלשת השקל. אם עד עכשיו האופציות שעמדו מול בנק ישראל היו הורדת ריבית נוספת או ביצוע של הרחבה כמותית, לאחר העלאת הריבית בארה"ב ישנה גם האפשרות של המתנה ותקווה כי קצב העלאת הריבית יהיה גבוה ויחזק את הדולר, אך האפשרות להעלאת ריבית לא נראה באופק.

מחלקת המחקר של פריים ברוקר:

בבנק ישראל מאותתים היום כי אינם נגררים אחרי הפדרל ריזרב שהחל בתהליך העלאת ריבית בארה"ב. המשק שלנו עדיין צומח בקצב נמוך, ונתוני האינפלציה החלשים עדיין תומכים בהותרת הריבית על כנה. בבנק ישראל מעדכנים היום כי הריבית במשק צפויה להישאר על כנה לפחות עד הרבעון השלישי של השנה ולעלות בהדרגה רק מהרבעון הרביעי. החלטה זו תומכת בשער החליפין ובהתחזקות הדולר – וכך מסייעת ליצואנים ומעודדת את הצמיחה".

ברק גרשוני, מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות:

" ההודעה של בנק ישראל מקבעת למעשה את הריבית בישראל ברמה של 0.1% בשנת 2016. ההחלטה להותיר את הריבית על כנה, נובעת בעיקר בשל ההרעה בתנאי הרקע הכלכליים בישראל, כפי שהציגה מחלקת המחקר בבנק ישראל, אשר הפחיתה את תחזית הצמיחה מ-3.3% ל-2.8% והעריכה כי החזרה לתחתית יעד האינפלציה, שעומד על 1%, עשויה להגיע רק בשנת 2017. החלטת הריבית והתחזית שפרסם בנק ישראל מכניסים ודאות לשוק ההון בכלל ולשוק האג"ח בפרט".

גיא יהודה, כלכלן בכיר במערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות להחלטת בנק ישראל בנוגע לריבית:

"החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה הייתה צפויה לחלוטין ולהערכתנו זו גם תישאר ברמתה עוד תקופה ארוכה.

השאלה כעת היא עד כמה ארוכה תהיה תקופה זו?

האינפלציה השלילית לא ממש מטרידה את מקבלי ההחלטות בבנק ישראל שכן זו אינה באה מצד הביקוש, מה גם שהפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב בקצב מתון. עם זאת, סביבת המחירים הנמוכה צפויה להיוותר נמוכה עוד זמן רב ולהישאר נמוכה משמעותית מגבולו התחתון של יעד האינפלציה של בנק ישראל. בסביבה כזו, ולאור צעדי הממשלה האחרונים אשר ימשיכו להכביד על סביבת המחירים, קשה לראות את בנק ישראל מעלה את הריבית בקרוב.

לכן, העלאת הריבית בישראל תתאפשר להערכתנו רק לקראת סוף 2016-תחילת 2017 כאשר סביבת המחירים תתקרב יותר ליעד המחירים של בנק ישראל. במצב כזה, בנק ישראל צפוי לאותת על כוונה זו כבר במחצית השנייה של שנה הבאה".

תמיר פישמן בתגובה להודעת ריבית בנק ישראל:

החלטה זו מגיעה על רקע סביבת האינפלציה הצפויה להיוותר אפסית במהלך השנה הקרובה. הגורמים לסביבת אינפלציה זו כוללים בין היתר את הוזלת תעריפי התחבורה הציבורית והמים בתחילת ינואר,רפורמות ממשלתיות בשוק הנדל"ן אשר עשויות לייצר רמות מחירים נמוכות מבעבר והצריכה הפרטית שככל הנראה תתמתן בעתיד הקרוב.

במקביל, המדד המשולב של בנק ישראל מצביע על קצב צמיחה איטי שהסתכם בחודש נובמבר בעלייה של 0.16%. השקל עדיין מגלה עוצמה ביחס לדולר ולאירו, דבר הנתפס כמשקולת על הייצואנים וזאת על אף שנתוני הייצוא האחרונים מעידים על שיפור מסויים.

אנו מעריכים כי מדיניות הריבית האפסית תישאר לאורך זמן וזאת בשל התמתנות הסחר העולמי, צפי לקצב צמיחה איטי בכל רחבי העולם,בעיקר בשווקים המתעוררים, ורמות אינפלציה נמוכות הנשענות בין היתר על מחירי אנרגיה נמוכים.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים:

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, בהתאם להערכתנו ובהתאם להערכות החזאים.

כפי שהערכנו, מחלקת המחקר של הבנק עדכנה כלפי מטה את תחזיות הצמיחה לשנת 2016 (מ- 3.3% ל-2.8%). תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ירדה בחדות ל- 0.6% (נמוך מהיעד של בנק ישראל) במקביל עודכנה כלפי מטה גם התחזית של מחלקת המחקר לריבית העתידית (מ-0.5% ל-0.25% בלבד בסוף 2016 ול-1.0% בסוף 2017). בהודעה הודגש שמשמעות התחזית היא שהריבית בארץ תיוותר לאורך זמן ברמה נמוכה מהריבית שהשווקים מצפים בארה"ב.

המשמעות:

בנק ישראל מתכוון לפתוח פערי ריבית מול ארה"ב על מנת לנסות ולהחליש את השקל, דבר שיעזור לו להשיג את יעד האינפלציה ב-2017 (לאור פעולות הממשלה בינואר השגת יעד האינפלציה בשנת 2016 כבר אבודה). מכאן להערכתנו, לא לוותר על החזקת מט"ח בתיקים.
לפי תחזית בנק ישראל העוגן של הריבית הקצרה יישאר נמוך לאורך זמן, דבר שיחד עם העקום המקומי שהינו מהתלולים בעולם – לא תומך בקיצור מח"מ בישראל למרות עליית הריבית בארה"ב.

תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל	תחזית לשנת 2016		תחזית לשנת 2017
	תחזית קודמת (ספטמבר)	תחזית נוכחית (דצמבר)	תחזית נוכחית (דצמבר)
התמ"ג	3.3%	2.8%	3.1%

היבוא האזרחי (ללא יהלומים, אוניות ומטוסים)	8.0%	6.8%	7.0%
הצריכה הפרטית	4.2%	3.5%	3.1%
השקעה בנכסים קבועים	6.9%	5.1%	5.1%
צריכה ציבורית (ללא יבוא ביטחוני)	3.2%	2.9%	1.4%
היצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק)	5.4%	4.0%	6.3%

שיעור האבטלה (ממוצע שנתי)	5.1%	5.3%	5.3%
האינפלציה (ממוצע רבעון אחרון)	1.4%	0.6%	1.6%
ריבית בנק ישראל (ממוצע רבעון אחרון)	0.50%	0.25%	1.00%

עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות על ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי: אותו פזמון כבר כמעט 8 שנים....

"בזמן שיד אחת של הממשלה מנסה להוריד את הנטל מהזוגות הצעירים ולחפש פתרונות להורדת מחירי הדירות, היד השניה, של בנק ישראל, ממשיכה להכביד על הרוכשים ולגרום להם להוציא אלפי שקלים מיותרים מדי שנה. מאז שנכנסו מגבלות בנק ישראל המאפשרים שליש בלבד מהמשכנתה בריבית פריים, הזוגות הצעירים ונוטלי המשכנתאות שילמו מאות אלפי שקלים מיותרים.

החלטת הריבית, ודברי הנגידה כי הריבית תישאר נמוכה, ממשיכים להוכיח כי בנק ישראל גורם לזוגות הצעירים לסבסד את יציבות הבנקים ולשלם סכומים מיותרים של עשרות ומאות אלפי שקלים בהחזר הכולל של המשכנתה. כבר כמעט 8 שנים אנחנו שומעים את הפזמון של 'מה יקרה לנוטלי המשכנתאות אם הריבית תעלה'. בזמן הזה עשרות ומאות אלפי זוגות צעירים הספיקו לשלם כמעט ממחצית המשכנתה תוך שהם נאלצים לשלם ריביות גבוהות וסכומים מיותרים על מנת לשמור על יציבות הבנקים. הגיע הזמן 'לשנות דיסקט' ולהפסיק את מסע ההפחדות ולהקל על יוקר המחיה של הזוגות הצעירים ולאפשר להם ליהנות מהריביות הזולות. על בנק ישראל לשקול את הרחבת רכיב הפריים לכ-50%. כך גם תישמר היציבות וגם הזוגות הצעירים יוכלו ליהנות מהריביות הנמוכות".

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב להחלטת הריבית: "למרות הלחץ הלא הגיוני מצד משרד האוצר להעלות את הריבית, ההחלטה הסבירה והנכונה התקבלה. הריבית בארה"ב עלתה ובאירופה ירדה ובנק ישראל מדבר על היפרדות הגופים ועל 'מזרח ריבית חדש' בו המשק במצב ייחודי כי איננו מתואם עם משק אחד יותר מהשני. בפועל אין כאן מצב חדש עבור ישראל. תוכניות העבודה של רבים מהיצואנים מכוונות לארה"ב ולמזרח הרחוק ופחות לאירופה בעקבות הדיבורים על חרם נגד מוצרים ישראלים והאווירה הלא-ידידותית מצד היבשת הישנה. כך גם המצב לגבי תנועות ההון של משקיעים משתי היבשות. לפיכך בנק ישראל ינצל את העלאות הריבית הצפויות בארה"ב בשנה הקרובה כדי ליצור פער בין הריבית לשקל, שתסייע להתחזקות הדולר וליצואנים. לגבי בנק ישראל ומשרד האוצר, הם משדרים בכיוונים שונים לחלוטין ואנחנו צריכים לקוות שהוויכוח ביניהם יהיה מקצועי נטו ולא יושפע על בסיס אישי כזה או אחר".

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.