קופת גמל להשקעה >> מוצר חדש, תחרות חדשה, האם פוליסות החסכון הגיעו לסוף דרכן?

אם בעבר קרנות הנאמנות ותעודות הסל בישראל נלחמו האחד בשני על חסכונות המשקיעים, בשנים האחרונות הצטרפה למדף הצפוף פוליסת החסכון של חברות הביטוח. נכון לסוף מאי סך ההון שנוהל באפיק זה הגיע לכ־6.5 מיליארד שקל.

קצת כמו גמל וקצת כמו קרן נאמנות פוליסת החיסכון או כפי שהיא נקראת תחת פרסומים שונים כפוליסה פיננסית או חיסכון מנוהל, היא למעשה פוליסת פרט שמשווקת לחברות הביטוח. המוצר אינו מוצר פנסיוני ובשל כך החיסכון בו אינו כולל פטור ממס, אך הוא כולל הטבות אחרות. בדומה לקרנות נאמנות, הענף כולל מגוון רחב של מסלולי השקעה וניתן למשוך בו את הכספים בכל רגע נתון. בניגוד לקרנות הנאמנות בהן יש לשלם דמי ניהול ויש עדין מספר מועט של קרנות נאמנות בהן עדין מונהג שיעור הוספה בעת קניית הקרן, בפוליסת החיסכון אין עלויות נוספות מלבד דמי הניהול. לפוליסת החסכון יש יתרון מבחינת תשלום המס על רווחים שניתן לדחייה לסוף תקופה, כלומר מעבר ממסלול למסלול לא יחויב בתשלום מס. כמו כן ניתן לבצע הוראת קבע לקופה החוסכת. אלה היתרונות, אך יש גם חסרונות.

מול קרנות הנאמנות המנייתיות פוליסות חסכון מהוות אופציה השקעה אטרקטיבית באופן בולט יותר אל מול קרנות הנאמנות המנייתיות בלבד שדמי הניהול בהן נע בין 2%-3%,בעוד דמי הניהול של פוליסות החיסכון נמוכים יותר ומגיעים עד לכדי 2% .בשוק האג“ח, שם עיקר הנכס המנוהל בקרנות, ושם התחרות הרבה יותר חזקה, קרנות הנאמנות גובות דמי ניהול נמוכים יותר של קרוב יותר ל־1% ,פוליסות החיסכון מציעות דמי ניהול גבוהים יותר, ולכן ביחס אליהן האטרקטיביות נמוכה יותר. בנוסף לדמי הניהול, בפוליסות החסכון השקיפות עדיין בעייתית. ביצועי ההשקעה אינם מפורסמים באופן סדיר, השקיפות היא לרמת אפיק ההשקעה בלבד, והדבר מקשה על השוואה יעילה בין פוליסות חסכון מתחרות ובין תשואותיהן, מה עוד שאין סטנדרטיזציה או אחידות בין מסלולי ההשקעה המוצעים.

קופת גמל להשקעה אז פעם היתה קופת הגמל, שבאבחת תיקון 3 שנחקק בשנת 2008 ,הפסיקו להיות רלבנטיות, שכן התיקון חייב למשוך את הכספים רק כקצבה, ולא כסכום חד פעמי, ורק אחרי גיל 60 ,ורק אחרי קבלת מקדם קצבה מקרן פנסיה. כעת החליטו באוצר להחזיר חלק מהמוצר הישן, עם קופת גמל להשקעה. קופת הגמל דומה במהותה לפוליסת החסכון, כלומר מדובר במכשיר שמאפשר חסכון, שניתןלמשוך בכל עת, ולשלם בגין הרווחים שיצטברו בו מס רווחי הון. אין הטבות בהפקדה. אולם מי שיחסוך בקופת הגמל החדשה עד גיל פרישה, ייהנה מפטור ממס רווחי הון. משיכת הכספים מתבצעת יכולה להתבצע באחת משתי האפשרויות – 

כאמור מדובר כאן בכל היתרונות שקיימים היום בפוליסת החסכון, בתוספת ”אופציה“ לפטור ממס רווחי הון בפרישה. אולם במידה וזקוקים לכסף, ניתן למשוך אותו עוד קודם, ולשלם מגינו מס רווחי הון (ללא ה“קנס“ של  35% שהיה בקופת הגמל בעבר). בכך מקווה הפיקוח על שוק ההון לתמרץ את הציבור לחסוך לפנסיה, אולם מבלי לגרום להם להתחייב מראש שאכן הכסף יישאר סגור לגיל הפרישה.

תקרת ההפקדה ודמי הניהול נקודה ראשונה לפיה מוקדם להספיד את פוליסות החסכון, היא תקרת ההפקדה. לפי נוסח תזכיר הצעת החוק הנוכחי, קיימת תקרה להפקיד עד 70 א‘ שקלים במכשיר החדש. כלומר, עוד מוקדם להספיד את פוליסות החסכון הקיימות, שכן מי שמעוניין ויכול להפקיד סכומים גדולים יותר, ללא קשר לאפשרות לקבל פטור ממס רווחי הון, יוכל לעשות זאת באמצעות פוליסת החסכון. כלומר, אמנם קופת הגמל להשקע אטרקטיבית יותר מפוליסת החסכון, אולם ההגבלה הקיימת, משאירה גם את פוליסת החסכון על המדף.

נקודה שנייה היא דמי הניהול. דמי הניהול הן בפוליסות החסכון והן בקופות הגמל נתונות למשא ומתן בין הלקוח לבין החברה המנהלת, בד“כ באמצעות סוכן הביטוח. אולם בעוד שדמי הניהול בפוליסות החסכון התקבעו סביב ה־1% ,דמי הניהול המקסימליים בקופות הגמל עומדים על 4% מההפקדות ועד 1.5% מהצבירה. בדומה לדמי הניהול בקופות הגמל הרגילות. סביר להניח שכושר המיקוח של הלקוחות יוריד את דמי הניהול למטה, אולם כאן עדין חזון למועד.

אחד הדברים שהפיקוח על שוק ההון יאפשר הוא הצטרפות דיגיטלית לקופת הגמל להשקעה, מה שעשוי להגדיל את התחרות של אפיק זה דווקא מול קרנות הנאמנות, שנהנות ממשק מסחר ישיר של הלקוחות השונים, דרך מערכות המסחר של הבנקים ושל חברי הבורסה. הצטרפות דיגיטלית כזו לקופת הגמל להשקעה, תשים את מרכיב דמי הניהול, ואת איכות מנהל ההשקעות בקידמת הבמה, ותאפשר ממשקי השוואה, בדומה לאלה הקיימים כיום ב־ .

עוד לא נאמרה המילה האחרונה בסופו של יום, המגבלות על קופת הגמל לא מייתרת את פוליסת החסכון הקיימת. השחקן החדש כן יתן פייט רציני לעולם קרנות הנאמנות, לזה מודע גם יו“ר רשות ניירות ערך, שציין בדיון בועדת הכנסת, כי המוצר החדש עשוי להוביל להשמדה של תעשיית ניהול התיקים וקרנות הנאמנות – לא פחות. אם כך אומר יו“ר הרשות, ניתן לצפות באופן סביר כי המוצר בתצורתו הסופית לא יהא זה שיאושר בסוף התהליך, ויש סיכוי שאם בכל זאת זה יקרה, נראה גם שינוי בתנאים של קרנות הנאמנות, לפחות דחייה של אירוע המס כפי שקורה היום בפוליסות החסכון.

אפשר גם לחשוב טיפה אחרת, ולהקצות את הטבת המס לחשבון של הלקוח, לפי תעודת הזהות שלו, בדומה ל־K401 בארה“ב ושאנחנו הלקוחות נחליט מה אנחנו רוצים להכניס לתוך החשבון הזה – קרן נאמנות, תעודת סל, קרן מחקה, פוליסת חסכון או קופת גמל להשקעה.