רשות ניירות ערך >> פרסום שאלות ותשובות בנושאים: בעלי שליטה ,מיזוגים , רישום כפול

101א.11 שאלה: לפי סעיף 36ד(ד)(5) לתקנות דוחות תקופתיים ומידיים חברה נדרשת לפרסם לציבור, בין השאר "קשרים נוספים למיטב ידיעת החברה, בין מצביע ובין החברה, בעל השליטה או נושא משרה בכירה בה ויפורטו טיב הקשרים", וזאת לגבי מצביעים שהם בעלי עניין, נושאי משרה בכירה, גופים מוסדיים או מנהלי קרנות.

(1) האם במסגרת סעיף זה על החברה לדווח על קשרים גם עם מצביעים אותם סיווגה החברה כבעלי עניין אישי באישור ההחלטה?

(2) האם במסגרת סעיף זה על החברה לדווח על כל קשר, לרבות קשרים זניחים?

(3) האם החברה צריכה לערוך בירור יזום עם כל בעלי המניות על מנת להשיג את המידע הנדרש.

(1) לא. על החברה לפרט את הקשרים רק לגבי מצביעים שסווגו ככאלה שאינם בעלי עניין אישי באישור ההחלטה.

(2) לא. החברה אינה נדרשת לתת פירוט לגבי קשרים זניחים .

(3) לא, החברה אינה מחויבת לערוך בירור יזום לגבי קשרים עם בעלי המניות הרלוונטיים, ועליה לדווח את המידע למיטב ידיעתה. אין בכך כדי לגרוע מחובתה של החברה לבצע בירור בדבר מהות הקשרים וטיבם מקום שהיא מודעת לקיומם של אלה.

שאלה: האם חובת החברה לפרסם בדיווח על תוצאות אסיפה את הפרטים המפורטים בתקנה 36ד(ד) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים חלה לגבי כל החלטה שהתקבלה באסיפה כללית?

תשובה: לא. החובה חלה רק לגבי החלטות באסיפות כמפורט ברישא של תקנה 36ד(ב) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים.  

101א.9 שאלה: האם לאור ביטול תקנה 1ג לתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין) עדיין צריך לדווח על "זכותם של בעלי מניות להתנגד למתן הקלה כמפורט בתקנה 1ג לתקנות ההקלות", כנדרש בתקנה 37א(5)(3) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים?

תשובה: לא.

שאלה: האם אדם כשיר להתמנות כדירקטור חיצוני בחברה ציבורית, במקרה שבו קרובו מכהן כמנכ"ל או כיושב ראש דירקטוריון בחברה אחרת שמקיימת קשרים עסקיים עם החברה הציבורית?

תשובה: בהתאם לעמדת סגל משפטית 101-17 "זיקה של דירקטור חיצוני לחברה"[1], רואים את קרובו של המועמד כמי שמקיים את הקשרים העסקיים עם החברה הציבורית מתוקף היותו מנכ"ל או יושב ראש דירקטוריון בחברה האחרת.

על אף האמור, במקרה שבו הקשרים העסקיים הינם זניחים בראיית החברה האחרת אזי לא מתקיימים הרציונלים של עמדת הסגל ולכן אין מקום לייחס את הקשרים האלה למנכ"ל או ליושב ראש הדירקטוריון של החברה האחרת. התוצאה היא שאין בעצם קיומם של קשרים זניחים שכאלה כדי ליצור זיקה למועמד שהוא קרוב של מנכ"ל או של יושב ראש הדירקטריון של החברה האחרת.

שאלה: מהו מועד הקיבול האחרון במקרה של הצעת רכש חליפין של תעודות התחייבות (לא המירות)?

תשובה: סגל הרשות לא יתערב ככל שהתאגיד יקבע כי מועד הקיבול האחרון יהיה בחלוף 5 ימי עסקים לפחות ממועד פרסום תשקיף/דוח הצעת המדף. יצוין בהקשר זה כי בהצעת רכש חליפין של מניות מועד הקיבול האחרון ייקבע לא מוקדם מארבעה עשר ימים מתאריך המפרט (בהתאם לתקנה 6(א) לתקנות הצעת רכש).

בנוסף, ובהתאם לאמור בפניות המקדמיות [1], במסגרת הצעת רכש חליפין לאגרות חוב, על החברה לאפשר לניצעים שלא נענו להצעה, למסור לה הודעות קיבול מאוחרות במהלך תקופה של 3 ימי עסקים לפחות (חלף 7 ימים שנקבעו באותן פניות מקדמיות), שתחל ממועד פרסום תוצאות הצעת הרכש.

103.10 שאלה: האם מכח תקנה 26(ד) לתקנות פרטי תשקיף יש לפרט בתשקיף הסדרים מתקנון החברה (שלא על דרך ההפניה), גם אם אלו אינם מתנים על ההסדרים המפורטים בחוק החברות?  

תשובה: לא. יש לפרט בתשקיף את סעיפי התקנון (שלא על דרך ההפניה) רק במקרים בהם תקנון החברה מתנה על ברירת המחדל של חוק החברות. משכך, ככל ותקנון החברה אינו מתנה על הוראות חוק החברות אין צורך לפרט בתשקיף את הוראות תקנון החברה. 

103.9 שאלה: האם תאגיד יכול להציע ניירות ערך על-פי תשקיף לשני ניצעים בלבד, בדרך של הצעה לא אחידה?

תשובה: לא. הצעה לא אחידה הינה בגדר הצעה לציבור ולפיכך הצעה למספר מצומצם ביותר של ניצעים (לדוגמא לשני ניצעים) אינה בגדר הצעה לציבור, הדרך לביצועה היא במסגרת הצעה פרטית לצד החלת הוראות החסימה בהתאם להוראות 15 ו-15ג לחוק ניירות ערך. עם זאת, בנסיבות בהן במסגרת ההצעה הלא אחידה מוצעים ניירות הערך גם לציבור בהתאם לתקנה 11(א)(1)(ב)לתקנות אופן ההצעה, ניתן לראות במהלך כולו כהצעה לציבור, גם אם ההצעה הלא אחידה נעשתה למספר מצומצם של ניצעים.

האמור לעיל יחול גם לעניין שחרור מחסימה של ניירות ערך שהוקצו בהצעה פרטית בהתאם לעמדת סגל משפטית מספר 106-3 למספר מצומצם של ניצעים.

103.8 שאלה: האם ניתן לבצע שינויים בנוסח שטר נאמנות שצורף לתשקיף חסר (לגביו תפורסם הודעה משלימה) ושקיבל את היתר הרשות? ככל שכן, כיצד יבוצע התיקון?

תשובה: כן, ובלבד שלא מדובר בשינויים מהותיים של תנאי שטר הנאמנות (כך למשל יראו בהוספת בטוחות כשינוי מהותי בתנאי שטר נאמנות). שינויים כאמור יפורסמו לציבור טרם ההנפקה באמצעות צירוף שטר הנאמנות המתוקן להודעה המשלימה.

שאלה: האם מציע הכולל במפרט הצעת הרכש התייחסות לתוצאות או מסקנות העולות מהערכת שווי עליה נסמכת ההצעה, נדרש לכלול במפרט גם את הנחות עליהן הסתמך מעריך השווי?

תשובה: כן. במקרים בהם כולל המפרט התייחסות לתוצאות הערכת השווי או לתוצאות ביניים חלקיות הנובעות ממנה, כגון שווי חברת המטרה הנגזר מההערכה וכיוב', יש מקום לכלול במפרט גם התייחסות להנחות שעמדו בבסיסה של הערכה זו. זאת לאור החשיבות שיש להבנת ההנחות ששימשו את מעריך השווי ליכולתו של מחזיק סביר השוקל היענות להצעה להעריך את המידע הנגזר מהערכת השווי, ובהתאם לקבל החלטה בקשר עם הצעת הרכש העומדת על הפרק. וזאת בשים לב להוראות לתקנות אלה: תקנה 9 לתקנות הצעת רכש הקובעת כי המפרט יכלול כל פרט המצוי בידיעת המציע והעשוי להיות חשוב למחזיק סביר השוקל היענות להצעה על פיו. תקנה 16א לתקנות הצעת רכש הקובעת כי אם צירף מציע הערכת שווי למפרט, תיערך הערכת השווי בהתאם לדרישות תקנה 8ב לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים.

שאלה: חברה ציבורית המדווחת לפי הוראות פרק ו' לחוק, מבקשת לבצע רישום כפול של מניותיה למסחר בבורסה זרה המנויה בתוספת השנייה או השלישית לחוק. החברה מגישה טיוטות של מסמך רישום ובשלב מסוים ניתן פומבי לטיוטות אלה בבורסה הזרה בלבד. במסגרת הטיוטות, כוללת החברה מידע מהותי (ובכלל זה נתונים כספיים עדכניים) אשר למועד הגשת הטיוטות, טרם פורסמו לציבור המשקיעים בישראל באמצעות מערכת המגנ"א. (א) האם על החברה לפרסם נתונים אלה, במקביל, גם במערכת המגנ"א? (ב) ככל וכן, האם ניתן להסתפק בפרסום של קישורית למסמך הרלבנטי שפורסם בחו"ל?

(א). כן. כאשר חברה נמצאת בהליך של רישום למסחר בבורסה זרה, החברה הינה עדיין "תאגיד מדווח" הכפוף להוראות פרק ו' לחוק וזאת עד להשלמת תהליך הרישום (גם לאחר קבלת אישור האסיפה הכללית בהתאם לסעיף 35לב(ג) לחוק). לאור האמור על החברה לפרסם את המידע לציבור בישראל, לכל המאוחר, בד בבד עם פרסומו בחו"ל.

(ב) לא. על החברה לפרסם את המידע במסגרת דו"ח מיידי נפרד;

111.1 שאלה: חברה ציבורית המדווחת על פי הוראות פרק ו', אשר לה תשקיף מדף בתוקף מבצעת רישום כפול של מניותיה למסחר בבורסת הנאסד"ק בארה"ב. האם החברה יכולה להמשיך ולעשות שימוש בתשקיף המדף האמור גם לאחר השלמת הרישום הכפול והמעבר למתכונת דיווח לפי פרק ה'3 לחוק ניירות ערך?

תשובה: לא. ההיתר לפרסום תשקיף המדף ניתן לחברה בהתבסס על הגילוי הניתן על ידה בהתאם להוראות פרק ו' לחוק ניירות ערך ולתקנות. מקום בו החברה עוברת לדווח על פי פרק ה'3 לחוק, הרי שבהתאם לאמור בסעיף 23א(ה) לחוק, לא ניתן עוד לומר לגביה כי היא עומדת בחובת הדיווח לפי חוק זה. לפיכך, במועד המעבר לדיווח לפי פרק ה'3 לחוק פוקע תוקפו של תשקיף המדף.

יולי 2016