רם דגן - דה מרקר
09/09/2007
בשנה שעברה רכשו בתי ההשקעות וחברות הביטוח מהבנקים קופות גמל וקרנות נאמנות שמנהלות 400 מיליארד שקל. אבל התיאבון של הרוכשים לא נגמר. עכשיו הם מכוונים לבטן הרכה של מערכת הבנקאות: 730 מיליארד השקלים השוכבים בפיקדונות בתנאים גרועים ובריבית עלובה ומשפרים את הרווחיות של הבנקים.
בשבועות הקרובים צפויה ועדת הכספים של הכנסת לאשר את תיקון תקנות ההשקעה בקרנות, כך שיאפשרו לבתי ההשקעות לשווק קרנות נאמנות חדשות שנקראות "קרנות כספיות".
בבתי ההשקעות ממתינים בדריכות. התשקיפים כבר מוכנים, כך שמיד לאחר תיקון התקנות יונפקו קרנות חדשות שיאפשרו למשקי הבית לקבל ריבית גבוהה יותר מזו שנותנים הפיקדונות הבנקאיים.
הרעיון של קרנות כספיות אינו חדש. טיוטת תיקון התקנות הראשונה נוסחה על ידי רשות ניירות ערך כבר ב-2002, אבל הטיפול בנושא נדחק בשנים האחרונות לשוליים. בחודשים האחרונים הוא חזר למרכז, כשהוא זוכה לדחיפה מצד יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, והמשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין.
קרנות כספיות הן קרנות שמשקיעות את רוב הכסף שלהן בפיקדונות בנקאים. מה שמעניק להן יתרון על פני פיקדונות שמפקיד הציבור הוא היקף הכספים העצום, שמאפשר לקבל מהבנקים ריבית גבוהה יחסית.
בשוק ההון מעריכים שבאמצעות הקרנות האלה יוכלו משקי הבית לקבל את ריבית הג`מבו שמקבלות החברות הגדולות במשק. כיום נוהגים הבנקים לשלם למשקי הבית ריבית נמוכה ביותר (פריים פחות 3%-4%), וההנחה היא שבקרנות הכספיות תשולם ריבית גבוהה יותר, של פריים פחות 1.5%-1.7%. יתרון נוסף של הקרנות הוא הנזילות. בעוד שבפיקדונות הבנקאיים צריכים הלקוחות לסגור את הכסף לתקופות ארוכות כדי לשפר את גובה הריבית, את הקרנות הכספיות ניתן יהיה לפדות בכל יום בבורסה.
מלחמה על הר של 730 מיליארד שקל
תקנות ההשקעה הנוכחיות של קרנות הנאמנות מחייבות את מנהלי הקרנות שלא להחזיק יותר מ-50% מהכסף במזומן, ולכן הקרנות הכספיות אינן יכולות להתקיים. לאחר התיקון יוכלו המנהלים להחזיק אפילו 100% מהכסף במזומן למשך תקופה של חצי שנה. קרן שתנקוט אסטרטגיית השקעות כזו תיקרא קרן כספית טהורה, ולמעשה כל התרומה שלה למשקיע תהיה בכך שהוא יצטרף למשקיעים אחרים כדי לרכוש מהבנקים פיקדונות בתנאים משופרים. דמי הניהול בקרנות הכספיות יהיו נמוכים וינועו בין 0.5% ל-0.7%, תלוי בתמהיל ההשקעות של מנהל הקרן.
בחו"ל מכנים את הקרנות הכספיות בשם Money Market Funds והן נחשבות למוצר פופולרי. הראשון שהנפיק קרנות כאלה בארה"ב היה בנק ההשקעות מריל לינץ`, באמצע שנות ה-70. הקרנות מייצרות לבתי ההשקעות תזרים דמי ניהול נוסף, אבל החשיבות האמיתית שלהן היא הקשר ללקוח. בארה"ב ובאירופה לקחו את הקרנות האלה צעד אחד קדימה, ובנוסף לשיפור תנאי הריבית איפשרו ללקוחות להשתמש בהן כתחליף לשירותי התשלומים של חשבון העו"ש הבנקאי.
לדוגמה, בחו"ל מעניקות הקרנות הכספיות למשקיעים פנקסי צ`קים וכרטיסי אשראי. הלקוח משלם באמצעות הצ`ק או כרטיס האשראי, ובמקום שהכסף יירד מחשבון העו"ש שלו, הוא מופחת מיתרת האחזקות שיש לו בקרן.
בסביבה הבנקאית של ישראל יש לחשבונות האלה יתרון משמעותי. בעוד שהבנקים גובים מהלקוחות עמלות ניהול חשבון ועמלות שורה על כל תשלום, בקרנות הכספיות לא ייגבה שום תשלום מעבר לדמי הניהול. השירות הזה סייע, למשל, למריל לינץ` לפתוח תוך שלוש שנים מיליוני חשבונות תשלומים ללקוחות, ודרך החשבונות האלה הוא שיווק להם מוצרים פיננסיים נוספים.
