פאנדר
02/10/2007
אייל קיציס שואל "האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו`?" ואילו אחד ממנהלי ההשקעות מהמוערכים ביותר בעולם עונה לו: "אם אתה שולט במתמטיקה של כיתה ה` זה מספיק כדי להצליח בבורסה"
זו כמובן אחת מאמירותיו הידועות של פיטר לינץ`, מנהל קרנות הנאמנות המוערך בעולם ב-13 השנים שבהן ניהל את קרן הנאמנות "מגלן". בזמן שניהל את "מגלן" רשם מדד סטנדרד אנד פורס תשואה יפה מאוד - כ-16% בממוצע בשנה כאשר קרן "מגלן" שבניהולו עולה בממוצע 29% כל שנה במשך 13 שנה. מדהים!
אז מי הוא פיטר לינץ` ומה הסוד שלו?
ההתחלה
לינץ` נולד ב-1944 וגדל בבוסטון, שבה הוא מתגורר עד היום. בגיל 11 החל לעבוד כנושא מקלות גולף במועדון יוקרתי. על מדשאות מגרשי הגולף נבטה התעניינותו הראשונה בשוק המניות.
בראיון לתוכנית הטלוויזיה "פרונטליין", סיפר פעם לינץ` כי שמע מנכ"לים שהיו חברים במועדון משוחחים על מניות מומלצות. כשבדק אותן בעיתון חודש ושנה לאחר מכן, שם לב שמחירן עלה.
במהלך לימודיו לתואר ראשון בבוסטון קולג`, השקיע לינץ` בפעם הראשונה בחייו אלף דולר במניה של חברת מטוסי מטען בשם פליינג טייגר. ההשקעה באה לאחר מחקר עצמאי שביצע, שבסופו הגיע למסקנה כי מטוסי מטען הם הדבר החם הבא.
המזל האיר לו פנים. ....
מניית פליינג טייגר אכן זינקה, אבל מסיבה אחרת לגמרי - בגלל מלחמת וייאטנם, שבמהלכה הגביר הצבא האמריקאי את השימוש במטוסי מטען להטסת חיילים לאזורי הקרבות. מניית פליינג טייגר הכפילה את מחירה פי 10 וההשקעה הקטנה מימנה ללינץ` את לימודיו. מהקולג` המשיך לינץ` ללימודי מינהל עסקים בבית הספר היוקרתי וורטון של אוניברסיטת פנסילווניה.
ב-1977 מונה לינץ` למנהל קרן מגלן, הקרויה על שם מגלה הארצות הפורטוגזי המפורסם. בין 1977ל-1982 מיעט הציבור האמריקאי להתעניין בוול-סטריט. אלה היו השנים של משבר הנפט, האינפלציה נסקה לשחקים, ושוק המניות האמריקאי דישדש במקום. ב-1982 החל העניין בבורסה להתגבר, אבל ההתעניינות נגעה בעיקר למניות בודדות ולא לתחום קרנות הנאמנות. עד סוף שנות ה-80 העיתונים הכלכליים כמעט ולא סיקרו את תחום קרנות הנאמנות, לרבות העיתון הכלכלי המוביל - "וול סטריט ג`ורנל".
ב-77` קיבל פיטר לינץ`, אז בן 33, את ניהולה של קרן נאמנות קטנה ואלמונית בשם מגלן. הקרן, שפעלה כחלק מחברת ניהול הקרנות האמריקאית פידליטי, ניהלה אז נכסים בשווי 20 מיליון דולר. ב-13 השנים שבהן ניהל לינץ` את מגלן רשם מדד סטנדרד אנד פורס תשואה יפה מאוד - כ-16% בממוצע בשנה.
תחת ניהולו רשמה מגלן תשואה שנתית ממוצעת של 29%. כאשר פרש ממנה, ב-1990, כבר ניהלה מגלן נכסים בשווי של 14 מיליארד דולר. הקפיצה העצומה בנכסי הקרן והתשואות המרשימות שהשיגה, הפכו את לינץ` לאחד ממנהלי ההשקעות המצליחים והמוערכים ביותר בעולם.
One Up on Wall Street
ב-1989, זמן קצר לפני פרישתו, חשף לינץ` את אסטרטגיית בחירת המניות שלו בספר שהפך לרב מכר - One Up on Wall Street.
אסטרטגיית בחירת המניות של לינץ`, כמו של רוב המשקיעים המצליחים, פשוטה למדי ולא מצריכה נוסחאות מתימטיות מסובכות. זה כנראה גם מה שעזר לו למכור את הספרים. לינץ` מצטיין בניסוח כללי השקעה פשוטים וקליטים. אחת האמירות המפורסמות שלו היא: "אין צורך להיות גאון כדי להצליח בבורסה. אם אתם שולטים במתימטיקה של כיתה ה`, זה מספיק".
העקרונות של לינץ`
1. "אם אתם מוצאים מניה ללא אחזקות מוסדיות בכלל, או עם מעט אחזקות מוסדיות, מצאתם מנצחת פוטנציאלית"
2. "השקע רק במה שאתה מבין"
3."מוטב להשקיע בחברה שכל אידיוט יכול לנהל אותה. במוקדם או במאוחר אידיוט כלשהו אכן ינהל אותה" בעניין זה לינץ` שונה מבאפט שבעבורו איכות ההנהלה של חברה היא חשובה ביותר.
4. להעדיף מגזרים משעממים על פני מגזרים חמים. הוא נמנע ממניות זוהר וחיפש פנינים בקרב חברות שזוכות להתעלמות מצד השוק. טאקו בל, אחת המניות הראשונות שבהן השקיע, היתה פנינה שחיכתה מחוץ לאור הזרקורים. "אנשים לא התייחסו אז לחברת מסעדנות קטנה", אמר לינץ`. "מי שרוצה לנצח חייב להפוך הרבה סלעים".
5. כשלינץ` מזהה חברה פוטנציאלית, הוא פותח במחקר מעמיק ויסודי של העסקים שלה ושל התעשייה שבה היא פועלת. הוא מתמקד בהיסטוריית הרווחים שלה, ולא בתחזיות הרווח.
6. לינץ` טוען כי את ההשקעות הטובות ביותר מצא כשהיה מחוץ למשרד: בטיולים עם המשפחה, בקניון או בבית הקפה. הוא לרגע לא חדל להביט סביב ולחפש מניות טובות. באופן זה זיהה את דנקן דונאטס וטאקו בל, שאותן הכיר בראשונה כלקוח מרוצה. הוא השקיע בהן בשלב מוקדם של הצמיחה שלהן, וקצר רווחים גדולים.
כאשר אשתו של לינץ` החלה להתלהב מגרבונים איכותיים שהחלו להימכר במרכול השכונתי, החליט לינץ` להשקיע ביצרנית ההלבשה התחתונה היינס. הגרבונים - L`Eggs - נהפכו ללהיט, והיינס נהפכה לאחזקה הגדולה ביותר של לינץ`.
7. עיקרון חשוב נוסף שאותו מדגיש לינץ` הוא סבלנות ויכולת לעמוד בתקופות לא טובות. "אם אתה לא מבין שתקופת האטה תגיע, סימן שאתה לא מוכן לבורסה", אמר.
8. על המשקיע הנבון להתאזר בסבלנות גם כשנדמה לו שמצא את הזדמנות חייו: חברה בלי הכנסות אבל עם "עתיד מבטיח". הוא מייעץ למשקיע המתאהב בחברה מסוג זה לרשום את שמה, ולבדוק כעבור 12-6 חודשים אם היא עדיין נראית לו. גם אם צדק, ומחירה קפץ כבר, עדיין ייוותר לו זמן רב ליהנות מהקפיצות הבאות במחירה.
לעומת זאת, אם מניה נראית אטרקטיווית, כדאי לרכוש אותה ולא לחכות שתגיע לתחתית, משום שלא ניתן לדעת מתי זה יקרה. "קניתי מניות ב-12 דולר שהגיעו ל-2 דולרים, אבל אז הן עלו ליותר מ-30 דולר", אמר.
9. כלל נוסף של לינץ` מנוסח כך: "אם השקעתם 13 דקות ביום בניסיון לנבא את הכלכלה, ביזבזתם 10 דקות". לינץ` טוען כי אין טעם לנסות ולנבא את עתיד הכלכלה, שיעור הריבית ושוק המניות. במקום זאת, יש להתמקד בהווה, בעובדות הקיימות. "אם אתם מחזיקים בחברות אלומיניום, עליכם להתעניין במה שקרה למלאי האלומיניום. אם יש לכם מניות של מלונות, עליכם להתעניין במספר האנשים שבונים מלונות. אלה העובדות".
10. מאפיינים נוספים של חברות שאותם מחשיב לינץ` לחיוביים: חברה עם שם משעמם; חברה העוסקת בתחום משעמם או מדכא; חברה שרצות עליה שמועות שליליות; חברה עם צמיחה מהירה הפועלת בתעשייה בעלת צמיחה אטית; חברת נישה השולטת בפלח של השוק; חברה שפוצלה מחברה אחרת (ספין-אוף); חברה שיכולה להפיק תועלת מהתפתחויות טכנולוגיות, אך אינה מייצרת טכנולוגיה בעצמה; חברה שאינה זוכה לסיקור רב של אנליסטים; חברה שרוכשת מחדש מניות (Buy-back); חברה שבעלי העניין בה רוכשים את מניותיה.
