תחזית הביקושים של איגוד הגז >> "הביקוש לגז בישראל עשוי להכפיל את עצמו בתוך עשור"

מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה  באיגוד תעשיות חיפושי הנפט הגז אמיר פוסטר: "אם המדינה תדע להשכיל לפעול להטמעת הגז בתעשייה, בתחבורה ובייצור החשמל נוכל להגיע בשנת 2025 לרמת צריכה שנתית של 21 BCM " 

"צריכת הגז במשק הישראלי יכולה להכפיל את עצמה ולהגיע עד ל-21 BCM בשנה אם המדינה תשכיל להטמיע את הגז בתעשייה, בתחבורה ובייצור החשמל", כך אמר היום אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז במסגרת וועידת אנרגיה ועסקים.  זוהי הפעם הראשונה שהאיגוד עורך תחזית שכזו, אשר מתבססת על עבודת מחקר מקיפה, ניתוח נתוני הביקוש לגז מהשנים האחרונות ושימת דגש על יעדים לאומיים שהוגדרו על ידי הממשלה. 

לדברי פוסטר, "צריכת הגז הטבעי במשק הישראלי צומחת באופן עקבי כבר למעלה מעשור מאז החלה הפקת הגז מפרויקט ים-תטיס בשנת 2004 (להוציא השנים שבהם לא הוזרם גז למשק 2011-2012), ועל פי ההערכות תעמוד צריכת הגז הכוללת לשנת 2016 על למעלה מ- 9.5 BCM כאשר בשנת 2014 לשם המחשה נצרכו כ- 7.5 BCM בלבד. על אף מגמת הגידול המרשימה בצריכת הגז, בבואנו להעריך את תחזית הביקוש לגז טבעי לעשור הקרוב אנו יוצאים מנקודת הנחה כי מדובר בשוק הנמצא עדיין בחיתוליו. פוטנציאל השימוש בגז טבעי במשק הישראלי רחוק ממיצוי – גם בחשמל, גם בתעשייה וגם בתחבורה". 

לדברי פוסטר, "הביקוש לגז טבעי שאינו תלוי במגבלות תשתית ומדיניות גבוה משמעותית מהיקף הצריכה בפועל כבר היום, זאת נוכח מגבלת ההיצע הקיימת כיום בשוק הגז הטבעי לאור ההישענות על מאגר תמר בלבד ועל מערכת אחת להפקת גז שיכולת הפקה וההולכה שלה מוגבלת. המשמעות היא שכיום יש לקוחות שלא יכולים לרכוש גז וממתינים להגדלת ההיצע שתתאפשר רק לאחר שיפותחו מאגרים נוספים, ומכאן נובע שהביקוש הריאלי הקיים כבר כיום לגז טבעי גבוה משמעותית מסך הצריכה השנתית אשר נגזרת מההיצע המוגבל הקיים כיום במשק עד שיפותחו מאגרים נוספים של גז טבעי. בנוסף, תשתית חלוקת הגז למפעלי תעשיה קטנים ובינוניים נמצאת עדיין רק בשלבים ראשונים של פריסה, והתשתיות הדרושות להטמעת הגז בסקטור התחבורה עדיין אינן קיימות".  

לדברי פוסטר, "אנו צופים כי כניסת מאגרים חדשים, שיפור בפריסת התשתיות ויישום המדיניות הממשלתית להגברת השימושים בגז טבעי יעלו דרמטית את היקף הביקושים לגז. במסגרת התחזית ניתן ביטוי למדיניות שהממשלה אימצה במספר החלטות שמטרתן לצמצם שימוש בדלקים מזהמים ולהגדיל את השימושים בגז טבעי - בראשן ההחלטה לצמצם את השימוש בפחם בייצור החשמל ולהשבית ארבעים אחוז מיחידות הייצור הפחמיות של חברת החשמל. לאלה יש להוסיף גם את המהלכים הממשלתיים אשר ייושמו בשנים הקרובות להגברת קצב פריסת תשתית החלוקה והטמעת השימוש בגז בסקטור התחבורה".

מנהל מחלקת המחקר והאסטרטגיה באיגוד הגז הסביר את המתודולוגיה של תחזית הביקושים והציג את התרחישים השונים. לדבריו, "בתחזית מוצגים שני תרחישים שונים הנבדלים זה מזה בעיקר בהיקף הגידול בצריכת החשמל במשק הישראלי. שני התרחישים מתבססים על התחזיות שניתנו במסגרת המלצות צוות ההיגוי בנושא רפורמה בחברת החשמל ובמשק הישראלי ("וועדת יוגב"). אנו מעריכים כי השינוי העיקרי יגיע ממשק החשמל שם השימוש בגז טבעי יעלה מכ-55% כיום עד ל-80%, ויוביל להורדה משמעותית של השימוש בפחם". 

o       תרחיש א': גידול בצריכת החשמל המתבסס על גידול בתמ"ג לנפש של 1.9%, בה יגיע היקף צריכת הגז במשק הישראלי ל-18 BCM.

o       תרחיש ב': גידול בצריכת החשמל המתבסס על גידול בתמ"ג לנפש של 2.3%, בה יגיע היקף צריכת הגז הטבעי ל-21 BCM  בשנה. 

 

לדברי פוסטר, "במסגרת התחזית אנו מניחים שהחל משנת 2020, בעקבות חיבורם למשק של מאגרי גז חדשים – לווייתן וגם כריש תנין-  הצמיחה בצריכת הגז הטבעי תגבר עקב הורדת חסם האספקה. ביסוס לעמדה זו אנו מקבלים מהכרזות משרד האנרגיה על הגדלת חלקו של הגז הטבעי לכ- 80% מסך תמהיל הדלקים לייצור חשמל. פיתוח מאגרי הגז הוא תנאי חשוב ביותר במסגרת הנחות הבסיס שלנו, אך לא התנאי היחיד. אנו מייחסים חשיבות רבה להרחבה משמעותית הן של צנרת ההולכה והן של תשתית החלוקה כמו גם ליצירת תשתית שתאפשר הטמעה של גז טבעי דחוס (CNG) בתחבורה הכבדה. הצהרות הממשלה ופעולותיה תומכים בפיתוח תשתתיות אלה ובמדיניות ברורה של צמצום השימוש בפחם".