המרוץ אחרי מנהלי התיקים החל

הרשות לניירות ערך מבהירה בחוזר למנהלי קרנות נאמנות ולמנהלי תיקי השקעות כי היא איננה רואה בתשלום עמלת שיווק של מנהלי קרן למנהל תיקי השקעות בגין רכישת קרנות של אותו מנהל קרן בידי מנהל תיקי השקעות ללקוחותיו, כעבירה על חוק הקרנות. כלומר מנהלי תיקי השקעות אשר קונים קרנות נאמנות ללקוחותיהם יכולים לקבל על כך תשלום ממנהל הקרן אותה הם רוכשים. עם זאת מבהירה הרשות כי על מנהלי התיקים לעמוד בחוק הייעוץ על פיו הם מחוייבים לחובת האמון המורה לבעלי הרישיון לפעול לטובת לקוחותיהם בלבד, ולחובה להתאים את השיווק לצרכי הלקוח והנחיותיו. בנוסף מחויבים מנהלי התיקים בחובות גילוי מפורטות לגבי ניגוד העניינים.

יש לציין כי כיום פועלים בישראל כ 250 מנהלי תיקי השקעות אשר חלקם מנהל קרנות נאמנות בשיטת ה"הוסטינג" וחלקם קשורים לבית השקעות אשר הינו בעל חברה לניהול קרנות נאמנות. לעומת זאת רובם, בעיקר קטנים ובינוניים (למעט חברת "אינפיניטי" שהינה גדולה יחסית והחליטה שלא להיכנס לתחום קרנות הנאמנות כאסטרטגיה שיווקית), אינם קשורים לקרנות הנאמנות וצפוי שמנהלי הקרנות יחלו להיתחרות על ליבם. 

להלן חוזר הרשות במלואו:

עמדת סגל הרשות
בדבר תשלום עמלת שיווק על ידי מנהל קרן
למנהל תיקים בשל רכישת קרנות לתיק מנוהל 

רקע
נשאלנו על ידי מנהל קרן מסוים האם הוא רשאי, לפי סעיף 82 (א)( 4) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד 1994- (חוק הקרנות), להתקשר עם חברה בעלת רישיון לניהול תיקים (להלן – בעל הרישיון), בהסכם לפיו יתגמל מנהל הקרן את בעל הרישיון בגין רכישת יחידות ו/או עבור החזקת יחידות של קרנות בניהול מנהל הקרן, עבור לקוחותיו. מנהלי קרנות אחרים התקשרו בהסכמים כאמור ונתנו לכך גילוי בתשקיפי קרנות.

דיון
העלאת שאלה לגבי פרשנות סעיף 82 (א)( 4) בלבד, והתקשרות בהסכמים כאמור על ידי מנהלי קרנות אחרים, מלמדת על ההנחה העומדת בבסיס התקשרות כאמור, שתגמול בעל הרישיון נעשה בנסיבות בהן לא חל עליו איסור מכוח חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995- (להלן – חוק הייעוץ) לקבל תגמול כאמור. אין ספק כי חוק הייעוץ מתיר לבעל רישיון מנהל תיקים לעסוק גם בשיווק השקעות, במקביל, ולקבל עמלות. אך השאלה אם הוא רשאי לקבל עמלות שיווק מקום בו אינו פועל כמשווק אלא במסגרת פעילותו כמנהל תיקים, בגין רכישת קרנות מיזמתו לתיק מנוהל, שאלה היא, הדורשת דיון. מכל מקום, ההיתר שמעניק חוק הייעוץ לבעל הרישיון לקבל עמלת שיווק ממנהל קרן, ולשם קבלתו – להעדיף נכס פיננסי שאליו יש לו זיקה, כפוף לחובת האמון הקבועה בסעיף 11 לחוק, המורה לבעל הרישיון לפעול לטובת לקוחו בלבד, ולחובה לפי סעיף 12 לחוק זה להתאים את השיווק לצרכי הלקוח והנחיותיו. הדברים עולים גם מהוראות סעיף 16 א לחוק הייעוץ, הקובע חובות מיוחדות לפעילותם של משווקים, ביניהן, חובות גילוי מפורטות לגבי ניגוד העניינים.

עמדת סגל הרשות
עמדת סגל הרשות היא כי ניתן לראות את בעל הרישיון כמי שמועסק על ידי מנהל קרן, לעניין סעיף 82 (א)( 4) לחוק הקרנות, והוא רשאי לקבל ממנהל הקרן תגמול בגין רכישת הקרנות לתיק המנוהל על ידו, גם בנסיבות בהן הוא פועל בו זמנית כמנהל תיק עבור לקוח, ובלבד שהוא מבצע את כפל התפקידים, הן מתן שירות ניהול תיק עבור לקוח, והן ייזום הרכישה מכוח הסכם שהוא קשור בו עם מנהל הקרן, בהתאם להוראות חוק הייעוץ החלות לגבי פעילות זו על שתי פניה.

למעלה מן הצורך יצוין כי מנהל קרן רשאי לשלם למפיץ, היינו חבר בורסה אשר היחידות הנרכשות לחשבון הלקוח מוחזקות באמצעותו, שהינו גם בעל רישיון, עמלת הפצה כמשמעותה בסעיף 82 (א)( 2) לחוק הקרנות, וזאת בתמורה לשירותו כמפיץ יחידות הקרן.

עמדתנו זו, על שני חלקיה, אינה מבחינה בין בעל רישיון הקשור בקשרי בעלות למנהל הקרן לבין בעל רישיון שאינו כזה.