חסכון לכל ילד >> השאלות וההזדמנות שהוחמצה

יש משהו בהשכלה פיננסית שגורם לאנשים להיפתח אליך, לשאול בעצתך. די דומה לרופא, רופא של הכסף. אבל בעוד שאנשים מבינים שאין מה לשאול אורתופד על צפצופים באוזן, לגבי יועץ השקעות, למשל אנשים לא עושים כל הבחנה וכל הבדל. אם אתה אומר להם שאתה יועץ השקעות שואלים אותך על חסכון פנסיוני, ולהיפך. לך תסביר להם שאתה לא מתמצא בכל ההיבטים הרגולטוריים השונים הקשורים לעולם הפנסיוני. מבחינתם אתה יועץ השקעות, ואתה אמור לדעת ולהתמצא בעניינים הפיננסיים. לא ממש משנה מהם אותם עניינים.

אז כששואלים אתכם באיזה אירוע, מה אתם עושים, וכשאתם עונים – יועצי השקעות. אתם בעצם לוקחים על עצמכם סיכון וסיכוי (איך אפשר האחד בלי השני). נתחיל בסיכוי – הסיכוי הוא שהשומע שמולכם יתלהב מעיסוקכם, ותמצאו פרטנר מעניין וראוי לשיחה, שיעביר את הזמן במפגש החברתי המשמים. הסיכון הוא שעיניו ייפתחו והוא יפגיז אתכם בשאלות מהעולם הפיננסי, שאלות שלא לכולם תהיינה לכם תשובות.

ולמה אני מדבר על העיסוק שלכם כיועצי השקעות, או יועצים פיננסיים? הנה לפני כשבועיים קיבלנו תרגיל מצד משרד האוצר. תרגיל מתקדם במימון – החיסכון לכל ילד. אל יקל הדבר בעיניכם. יש כאן לא מעט מה לדעת. רובכם בוודאי נאלצו לחפש את מחשבון ה־FC־100 שלהם ולשלוף אותו ממעמקי המגירה, לאור מבול השאלות שהם ניצבו בפניו, לנוכח תוכנית החסכון החדשה.

עצם העובדה שמישהו הוא יועץ השקעות, או יועץ פיננסיים, אין משמעותה שהוא יכול לשלוף מהראש באופן מיידי את החישוב של המסלול המשתלם ביותר. מה גם שמשרד האוצר לא ממש עשה לנו את החיים קלים. וכולם, פשוט כולם עוסקים ב"חסכון לכל ילד" הזה. אז גם אתם חייבים להתמצא בזה. לצורך כך, הבאנו טור של אודי אלוני, וכתבה שלי על המשמעויות של חסכון לכל ילד, ועל החישובים בהנחות מוצא מסויימות. אפילו מנכ”ל הבורסה בפועל, גל לנדאו יערי, מתייחסת לכך בראיון מיוחד לסוף השנה שנתנה ל־ ומובא בגליון זה (מן הסתם היא מדברת על אינספור דברים אחרים).

יש משהו נוסף ש”חסכון לכל ילד” מעלה והוא הצורך האדיר בהשכלה פיננסית. אין לציבור את הכלים להבין את המשמעויות שנמצאות מאחורי החסכון הזה. כיצד לחשב אותו, כיצד להתייחס לסיכון ולתשואה. איך משווים בין המסלולים השונים, והכי חשוב, איזה מסלול הכי מתאים בשבילי. הבורות הפיננסית, מעלה מן הסתם את השאלות והתהיות, שיועצים נאלצים להתמודד עימם. אבל היא מחדדת את הצורך העצום שיש בתיווך של יועצי השקעות, של עולם ההשקעות לקהל הרחב. שכן עד שלא תתקיים תוכנית מערכתית לחינוך פיננסי, מי שניצב כמעט באופן בלעדי מול הלקוחות המשתוממים, הם יועצי ההשקעות והיועצים הפנסיוניים.

דבר נוסף, ש”חסכון לכל ילד” העלה הוא האופן שבו באוצר לוקחים את העולם הזה, ואת רמת היכולת של הציבור להתמודד עם המידע הזה. את הכתבה שהכנו ב־, ראוי היה שבאוצר היו מכינים, עם מחשבונים ראויים, עם הגנה של הסכום מפני אינפלציה, ועוד. ראוי היה שבאוצר היו לוקחים את ההזדמנות הזו כקרדום לחפור בו, ומוסיפים רובד של ידע תיאורטי לציבורי, כדי לטייב את הליך קבלת ההחלטות שלו. אפשר היה למשל להציג מה קורה אם הילד משאיר את הכסף לפנסיה, וממשיך הפקדות לפנסיה. אפשר היה לעשות המון דברים. אבל לא בטוח ששם באוצר מבינים את רמת היעדר האוריינות הפיננסית של הציבור, בבואו להתמודד עם מכשירים שלכאורה נראים פשוטים.

אז למרות מבול השאלות ש”חסכון לכל ילד” מעלה, עדין עדיף להיות בצד של זה שנותן מענה לשאלות, לא?

* נכון למועד סגירת הגליון, נודע כי בכוונת משרד האוצר לפצל את התשלום של גיל 18 , לשני תשלומים, 250 שקל יועברו בגיל 3 ,ו־250 שקל יועברו בגיל 13 .לפי משרד האוצר כוונת הקדמת התשלומים הוא לאפשר צבירת תשואה בגין הסכומים, אולם עדין לא ברור מה יעלה בגורלם של אלה שעברו את הגילאים האמורים, האם הם יקבלו את התשלום המקורי, 500 שקל בגיל 18 . פנינו בעניין למשרד האוצר, יעדכן בהתפתחויות בנושא לכשיוודעו.