פאנדר
19/12/2007
מדינת ישראל (פרקליטות מחוז ת"א – מיסוי וכלכלה)
נ ג ד
מונק דורון
גזר דין
הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, ב-8 עבירות של השפעה בדרכי תרמית, בניגוד לסע` 54 (א)(2) לחוק ניירות ערך וב-9 עבירות של קבלת דבר במרמה, בנסיבות חמורות, יחד עם העבירה של מרמה והפרת אמונים, עבירות בניגוד לסע` 415 ו-425 לחוק העונשין.
הנאשם, מי שהיה יועץ השקעות בבנק הבינ"ל, ומי שבידו ייפוי כח לפעול בחשבונות לקוחות הבנק, פתח חשבון בנק על שם אחיו, ובשמונה הזדמנויות שונות ביצע פעולות באופציות דולר-ש"ח בבורסה, כך שיצר ביקוש מלאכותי בחשבון אחיו, וללא ידיעת לקוח הבנק, מכר בחשבון הלקוח אופציות במחיר זול מול ביקוש אחיו, ולאחר מכן, תוך זמן קצר, מכר אופציות אלו חזרה לחשבון הלקוח או לזכות צדדים שלישיים, במחיר גבוה יותר, ואת הרווח שלשל לכיסו באמצעות חשבון האח. הרווח אותו הפיק הנאשם מפעולות אלו הגיע ל –131,000 ₪. תקופת פעילות זו התרחשה בשנת 2002. הלקוח כלל לא ידע על הפעולות, וכשביקש הלקוח הסבר להפסדים שבחשבונו, סיפק לו הנאשם תירוצי כזב.
על פי הסדר הטיעון, לאחר שהנאשם חזר בו מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום המתוקן, התבקש בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר של 13 חודש וכן מאסר על תנאי וקנס, לשיקול דעתו. ב"כ המאשימה טוען כי ראוי שהקנס ישווה לטובת ההנאה שעשה הנאשם בפעולותיו כאמור לעיל, ואף ביקש כי תקופת המאסר במקום הקנס תהיה ארוכה וממשית, כאשר סביר להניח כי בגין מצבו יתקשה הנאשם בתשלום הקנס. ואכן, לדברי סנגורו, מצבו הכלכלי של הנאשם רע ביותר, והוא עובד מזה מספר שנים כנהג מונית ולאחר תשלום המזונות לשלושת ילדיו משתי גרושותיו, הוא חסר כל והוא מתגורר אצל דודו וסמוך על שולחנו.
לא מצאתי כל מקום שלא לכבד את הסדר הטיעון. לטעמי, שקלה התביעה כראוי את כל הנימוקים לקולא ולחומרה, והעונש מידתי וסביר.
צודק ב"כ התביעה בהדגישו, כנסיבה לחומרה, את העובדה כי הנאשם מעל באמון הבנק, מעבידו, באמון הלקוח שבחשבונו פעל ואף באמון הציבור, כאיש מקצוע וכיועץ השקעות בתחום המסחר בבורסה. עבירות שכאלה פוגעות באמון הציבור במסחר בבורסה, והנזק הכלכלי מהדרת צעדי הציבור מהבורסה, הן לפרטים והן למדינה – עשוי להיות כבד ביותר. הנאשם אף ידע כי כתוצאה ממעשיו, ביצוע עסקאות המכירה והקנייה בבורסה, הוא משפיע, במרמה, על שער הנייר, האופציה, בבורסה, והוא התעלם מכך.
מנגד, מתברר כי הנאשם התפטר מהבנק ואף השעה את רשיונו כיועץ השקעות, עוד זמן רב לפני שהתגלתה הפרשה. גם אם מעשה זה נבע, בין היתר, מאי קידומו בעבודה בבנק, הרי ברור שהנאשם החליט בליבו לנתק את חייו מכל עיסוק בבורסה ובני"ע. הנאשם אף חסר כל, מתקיים בקושי מעבודה כנהג מונית ואלמלא לקחו דודו אליו הביתה ליתן לו קורת גג ולחם למחייתו, יתכן והיה הופך לדייר רחוב. הנאשם נמנע מלבקש להכריזו כפושט רגל, והוא ממשיך לעבוד ולשלם את מזונותיו. הנאשם, במצבו, לא יוכל לחזור ולפגוע בציבור בתחום ניירות הערך ויש להניח כי לאחר סיום תקופת מאסרו, ולאחר שיתן את הדין על מעשיו, יוכל לחזור לאורח חייו הנורמטיבי, כקודם לכן. אומנם, הנאשם לא החזיר את כספי המרמה שהפיק, אך בית המשפט הבין כי בכספים אותם גזל מלקוחו, המשיך להשקיע בבורסה וכנראה שאיבד והפסיד את כל כספיו. כיום אינו מסוגל, במצבו הכלכלי, להשיב את הכסף, והלקוח פוצה באמצעות הבנק, לאחר שהוגשה בעניין זה, ובעניינים נוספים, תובענה כנגד הבנק. חזקה על הבנק שידע לגבות ולהשיב לעצמו את אשר נאלץ לשלם בגין מחדלי הנאשם והעבירות שביצע. הטלת קנס כבד על הנאשם תביא או לנשיאת עונש הקנס על ידי קרוביו או למאסר תמורת הקנס שלא ישולם.
על בית המשפט להתחשב במצבו האישי הקשה של הנאשם, אך יחד עם זאת עונש המאסר שיהיה עליו לרצות יהיה בו הטלת אות קין על מצחו, ויוודע ברבים כי זה אשר למען בצע כסף, פוגע באמון הציבור במעשי מרמה בשוק ניירות הערך, יאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה נכבדה.
לאור כל זאת אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר לתקופה של 23 חודש, מהם 13 חודש לריצוי בפועל.
והיתרה של 10 חודשים על תנאי, דהיינו – הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור, במשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר, כל אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך של –50,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ט` בטבת, תשס"ח (18 בדצמבר 2007), במעמד הצדדים.
דן מור, שופט
הסנגור:
יש בינינו הסכמה לדחיית ביצוע לתחילת חודש פברואר. לגבי הקנס אבקש לפרוס את תשלומו למספר תשלומים של כ-2,000 ₪ בחודש החל מיום שחרורו. אני מניח שאם הנאשם יחליט, במהלך מאסרו, שלא יעמוד בתשלום הקנס, יבקש לרצות את עונש המאסר תמורת הקנס.
התובע:
מסכים לדחיית ביצוע עד פברואר.
החלטה
1. הנאשם יחל את בריצוי עונשו בתאריך 1.2.2008. ביום זה יתייצב עד שעה 10:00 במזכירות ביהמ"ש בתל אביב.
לגבי תשלום הקנס - ביהמ"ש מבין כי הנאשם עדיין לא החליט מה תהיה הדרך הנכונה, אם לבקש תשלומים או כל בקשה אחרת לעניין התשלום. על כן, בשלב זה אני דוחה את תשלום ביצוע הקנס עד ליום 1.2.2008, וב"כ הנאשם יגיש לביהמ"ש בקשה בכתב לאחר שהדברים יישקלו והנאשם ובא כוחו יגיעו להחלטה בעניין הדרך הרצויה להם.
2. כל הערבויות לשחרורו בערבות של הנאשם כפי שהיו עד עתה, יישארו בתוקפן עד לתחילת ביצוע עונש המאסר, כולל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגדו, שיעמוד בתוקפו כאמור לעיל.
ניתנה היום, ט` בטבת, תשס"ח (18 בדצמבר 2007), במעמד הצדדים.
דן מור, שופט
