פנסיה חובה לעצמאים >> אם החוק באמת מתקן את העיוות של נטל העצמאים בתשלומי הביטוח הלאומי ?

ביום ד' ה- 7 בדצמבר 2016  אישרה וועדת העבודה והרווחה את חוק פנסיה חובה לעצמאיים שנכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2017 ויכול על סקטור העצמאיים מגיל 21 עד מתחת לגיל 60. חריגים לחובה זו הם עצמאיים שטרם חלפו 6 חודשים מהמועד בו נרשמו כעוסק מורשה ואלו שמלאו להם 55 ביום תחילתו של חוק זה.

לפי  ההסדר המוצע בהחלטה, יופחתו שיעורי הביטוח הלאומי עבור כ-90% מאוכלוסיית העצמאים (המתפרנסים מעסק פרטי), במקביל להחלת חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני, ומתן האפשרות למשיכה ב"מצבי אבטלה" (סגירת העסק או בגיל הפרישה) של חלק מהסכום הצבור על מנת לאפשר הכנסה בתקופות אלה. האוצר הדגיש שלא מדובר כאן בדמי אבטלה (כפי שהעצמאים חוזרים ומבקשים) אלא כרשת ביטחון.

עיקרי התכנית

שיעור דמי הביטוח הלאומי יופחת מ-6.72% ל-2.87% על חלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע. על החלק העולה על 60%, יועלו  דמי הביטוח מ-11.23% ל-12.85%.

חובת ההפרשה לחיסכון פנסיוני תהיה בשיעור 4.45% על החלק שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק, ו-12.25% מהחלק שעולה על השכר הממוצע.

כך עבור עצמאי שהכנסתו היא בגובה השכר הממוצע במשק, שיעור ההפקדה הכולל בקופת הגמל יהיה כ-8.5% מהכנסתו.

הטבת המס נועדה גם לאפשר לעצמאים לרכוש כיסוי למקרים של אבדן כושר עבודה.

עצמאי שהוא גם שכיר ושכרו מעל 10,000 ש"ח ברוטו אין עליו חובת הפרשה.

ב"מצב אבטלה", עצמאי שהפקיד כספים לקופה יוכל למשוך ללא מס, עד שליש מהיתרה הצבורה בקרן, או מס' שנות העבודה מוכפל בהכנסתו החודשית עד לתקרה של 12,200 ש"ח (הידועה כתקרת הפטור לפיצויים). אולם, חשוב לזכור! בדומה למשיכת פיצויים, גם משיכת כספים אלו יקטינו את החיסכון הצפוי לעצמאי לגיל פרישה.

בנוסף, יש לציין שמשיכת כספים בדרך הזו, משפיעה על נוסחת הקיזוז לפי תיקון 190 ותקטין את שיעור הפטור מהקצבה המזכה בעת יציאה לגמלאות.

כמו כן, הזכאות להטבות מס לעצמאים בגין הפרשה לחיסכון פנסיוני תעלה מ-16% מההכנסה המזכה ל-16.5%, באמצעות הגדלת הטבת המס לזיכוי מ-5% ל-5.5%.  

עצמאיים יוכלו להפקיד בקרנות השתלמות עד 4.5% מהכנסתם (עד תקרה שתיקבע בימים הקרובים) וליהנות ממלוא הטבת הניכוי ממס, ללא תלות בהפקדה של 2.5% נוספים.

רשות המיסים תעביר פעם בשנה רשימה של עצמאים שלא יפקידו לפנסיה בהתאם לשיעורים שנקבעו בחוק. לעצמאים אלו תשלח התראה כי במידה ולא יפקידו לחיסכון פנסיוני את שיעורי ההפקדה שחלים עליהם יוטל עליהם קנס בגובה 500 שקלים. 

ייתכן שהקנסות יתחילו רק משנת 2018, אחרי שנת התאקלמות.

לאורך השנים, המדינה שמה את יהבה לעודד את כלל אזרחיה לחסוך לפנסיה בכדי שבהגעתם לגיל פרישה לא יהוו עליה נטל.

 

לא מעט נטען שהעסקים הקטנים הם המגזר הכי חשוב בכלכלה הישראלית והם אלו הנושאים על גבם את עיקר נטל תשלומי הביטוח הלאומי ומס ההכנסה. וכאחד כזה, עד היום לא נהנה המגזר המהווה כ-12.5% מציבור המועסקים ולו משבריר של ביטחון פנסיוני וזאת למרות שהוא סובל מאותם תחלואים של ציבור השכירים, רמת חיסכון נמוכה וחוסר מודעות.

לכן, המדינה מעודדת תמריצים לחוסכים לפנסיה באמצעות הטבות מס והבטחת תשואה על כספי החיסכון. בנוסף, החיסכון הפנסיוני כולל גם כיסויים ביטוחיים לאבדן כושר עבודה וביטוח למקרה של מוות.

למרות זאת, עדיין המדינה לא הצליחה ליצור מנגנון שיסדיר תשלום דמי אבטלה לעצמאיים בדיוק כמו לשכירים ולא מסך הכספים שחסכו וצברו לאורך השנים.

אמנם הצעת החוק נותנת מענה חלקי לבעיית החיסכון לפנסיה של ציבור העצמאים בישראל ומתקנת עיוות היסטורי בתשלומי ביטוח לאומי. אולם, על העצמאים להבין כי לא די בחובת ההפקדה שקיימת בצו כדי להבטיח חיסכון מספק לפרישה. בנוסף, על העצמאי למצוא פתרון לבעיית הכיסויים הביטוחים ולעונתיות ברצף ההכנסות לאורך השנה. שכן, עדיין קיימים פערים בין הכנסה מבוטחת להכנסה בפועל.

ניקח לדוגמא עצמאי שמתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 45 (עד כה לא השכיל לחסוך באף אפיק פנסיוני) עד כ-850 ש"ח (=שהכנסתו לפחות בגובה השכר הממוצע במשק). בעת פרישתו הוא צפוי לקבל מהחיסכון שיצטבר לו, קצבת זקנה של כ-1,400-1,600 ש"ח ועוד קצבה מביטוח לאומי בגובה כ-1,400-2,200 ש"ח. 

כך, עדיין יגיעו הרבה עצמאיים לפחות מכ-50% "שיעור תחלופה" (=היחס בין גובה הפנסיה המשולמת לפנסיונר ובין גובה שכרו קודם שפרש לפנסיה). זאת כאשר השכר החציוני במדינת ישראל עומד על פחות מכ-7,000 ש"ח ברוטו ו-90% מהעצמאיים מרוויחים כאמור פחות מכ-60% מהשכר הממוצע במשק.