שיקולים המשפיעים על בחירת שיטת פיצול שווי האקוויטי

על השיטה הנבחרת לשקף את סטטוס "העסק החי" של חברת הסטארט-אפ. לאמור- על השיטה לשקף את השווי של כל אחד ממכשיריה ההוניים של החברה, הנובע מציפיותיהם של בעלי המניות לגבי אירועים כלכליים עתידיים, סכומים, עיתוי ואי וודאות של תזרימי מזומנים עתידיים שיתקבלו על ידי בעלי המניות.

על השיטה הנבחרת להקצות שווי מסוים למניות הרגילות של החברה, אלא אם כן חברת הסטארט-אפ "מונזלת" (קרי, מתפרקת) ואז אין כסף לחלק לבעלי המניות הרגילים.

על השיטה הנבחרת לספק למעריכי שווי אחרים אשר ישתמשו בה באופן עצמאי, תוך שימוש באותם הנחות יסוד ונתונים, תוצאות זהות או דומות לאלו שיקבל מעריך שווי מטעם החברה. 

על רמת מורכבותה של השיטה הנבחרת להתאים לשלב ההתפתחות התפעולית שבו מצויה חברת הסטארט אפ, תוך הימנעות מעלויות וממאמצים בלתי סבירים. לדוגמא, ניקח חברת סטארט-אפ עם מעט עובדים, המצויה בשלבים התפתחות תפעולית מוקדמים. סביר מאוד כי עלות הפעלתה של שיטת שקלול מצבי הטבע האפשריים עשויה שלא להתאים לחברה שכזו. ההנחות שבבסיס הערכת השווי שתבוצע בשיטה זו עשויות להיות ספקולטיביות מאוד והשונות בהערכת השווי עשויה להיות גבוהה בהתאם. מאידך, השיטה להמחרת אופציות עם מערך הנחות פשוט יותר, עשויה לתת תוצאות סבירות באותה מידה ובעלות נמוכה יותר.