איך בוחרים קרן נאמנות?

קרנות הנאמנות הוא כלי ההשקעה הזמין, והנפוץ ביותר, אצל המשקיע הפרטי בארצנו. וכאשר אני אומר פרטי, אני בהחלט מכליל בזה את מנהלי התיקים הקטנים והבינוניים, כאשר גם למוסדיים הגדולים יש נטייה להשתמש בכלי הקרנות על מנת להשיג מטרות ספציפיות שאינן ניתנו להשגה בצורה אחרת. וכך, מעבר ליכולת המשקיע הפוטנציאלי לבחור מניה בודדת או אגרת חוב מסוימת הוא פשוט יכול לנצל את עולם הקרנות כדי להשיג מטרות קצת הרבה יותר מגוונות. 

הווה ידוע שבחירת נכס ספציפי דורש ידע מחקרי ואנליטי רב, דבר שאינו דרוש כאשר פונים לקרנות הנאמנות העוסקות בשווקים שלמים, סקטורים, נקודות מבט שונות על ניהול תיק, ובכלל אפשרות לשלב אספקטים שונים של השוק בבחירה של נכס פיננסי אחד. כמו כן, כלי קרנות הנאמנות מאפשר ניצול מיידי של כישרונות מנהלי ההשקעות הטובים בשוק ההון המקומי שלנו, וזאת ללא התקשרות ישירה איתם ותשלום יקר של דמי טיפול אישיים. 

נציין שבישראל קיימות כיום כ-1600 קרנות נאמנות, המחולקות ל-16 קטגוריות ולמעלה מ-45 תתי קטגוריות. סה"כ קרנות אלו מנהלות סכום אדיר של כ-322 מיליארד ₪. ומיד עולה השאלה הגדולה: איך לבחור קרן המתאימה לצרכים שלנו מן המבחר הרב הקיים? הכתבה שלפנינו תנסה להעניק ארגז כלים בסיסי למשקיע בדרכו לקרן הנכספת.

על מנת לבחור קרן עלינו, תחילה, לוודא שאנו מבינים את מושגי היסוד של התעשייה הזו, וזאת על מנת לנצלם במשימתנו, ולכן, הדבר הראשון שאעשה יהיה הפניה למקום רחב במיוחד של ידע, והוא אתר ויקיפדיה בעברית (he.wikipedia.org), שבו תוכלו לקרא על אותם מושגי היסוד , תחת השם: "קרנות נאמנות". לאחר עיון בדברים משם, נוכל בהחלט להמשיך לכיוון תוכנית העבודה שלנו. לא אחזור על הכתוב שם אבל הייתי רוצה להסב את תשומת הלב לעובדה שקרנות הנאמנות מכסות לא רק תחומי השקעה בשוק ההון אלא גם מאפשרות ניהול מדיניות סיכונים, סוגי חשיפה לחו"ל ו-או מט"ח, ואף מקום להחנות כסף לזמנים של המתנה. 

בכל סוג של השקעה בחיים, ובעיקר בתחום ניהול הכסף שלנו, מומלץ להעמיד מטרות ברורות, ונהירות לנו ולכל מי שמוכן לעזור לנו במשימה זו. מטרות אלו צריכות לענות על מספר שאלות סוגיות:

ציפיות: מה אנחנו רוצים שהכסף ישיג עבורנו? האם אנחנו רוצים להגדיל משמעותית את ההון או לייצר הכנסה קבועה? האם לנצל אופנות חדשות בשוק (כמו ריצה אחרי טכנולוגיות חדשות) או להשקיע בצורה מסורתית על מנת להגן מפני שחיקת האינפלציה האמיתית הקיימת בחיינו? 

טווח: לכמה זמן אנחנו מוכנים להשקיע את הכסף? האם מטרת ההשקעה הינה לטווח הקצר מאוד, או הארוך מאוד, או בכלל אינו מוגבל בכלל בזמן אלא מהווה מקום של בניית עושר תמידי לזמנים של פרישה.

סיכון: איזה סיכון אנחנו מוכנים לקחת על הכסף המושקע. לכל אחד מאתנו, כולל אצל מנהלי כספים מקצועיים, ישנו סף סיכון שמוגדר "סף השינה" שמעבר לו מתקבלות החלטות לא רציונאליות. על המשקיעים להכיר את הסף הזה, ועל ידי הרכב נכון של הקרנות שבתיק, לא לעבור אותו. הסיכון יכול להתבטא בסקטור שבו הקרן עוסקת, או באחוז החשיפה למניות, או גורמים אחרים. בכל מקרה, זהו גורם חשוב לקחת אותו בחשבון.

בכל מקרה, בהגדרת המטרות והמגבלות שלנו חשוב שנהיה כנים עם עצמנו על מנת שאם וכאשר נגיע לרגעים קשים נהיה בעלי משמעת עצמית מספיק חזקה להמשיך ולעמוד בתוכנית הפעולה שלנו. ולאחר שגיבשנו את אותן המטרות, ואנחנו מכירים את הכלי שבידנו, נותר לנו להתחיל בעבודת השטח על ידי השוואת המוצרים הנמצאים בשוק על מנת להגיע לבחירה האידיאלית. הנה כמה פרמטרים שצריכים לקחת בחשבון באותה עבודת שטח:

בשורה התחתונה, מה שחשוב לנו הוא להגיע למצה של תשואה מצוינת בקרן שבחרנו. על מנת לבדוק את תשואת הקרן יש לנו אינסוף אתרים כלכליים המציגים תשואות של קרנות לאורך תקופות שונות, כאשר אתר פאנדר הינו, כמובן, הטוב ביותר שניתן להשיג. אמנם תשואות העבר לא מעידות על תוצאות העתיד, אך זהו כלי סטטיסטי טוב המאפשר מידה של אמת לגבי יכולותיו של מנהל הקרן או ביצועי הקרן ככלי השקעתי פאסיבי. 

חשוב להשוות בין הקרנות לאורך אותה תקופת זמן ורצוי שתקופת הזמן הזאת תהיה ארוכה מספיק (בין 3-5 שנים) על מנת שתכלול גם תקופה דובית, בה ניתן יהיה לראות כיצד מנהל הקרן מתמודד עם נפילות בשוק והאם הוא נופל פחות ממדד היחס שלו. יכול בהחלט להיות מצב שמנהל קרן גורף תשואה טובה בשנים הטובות שבשוק הייחוס, אולם מאבד לא פחות בשנים בהן בשוק שולטים הדובים. כמו כן, כלי חשוב, שיוכל לתת לנו אמת מידה טובה לגבי סיכון הקרן והתנודות  שלה הוא סטיית תקן. נשאף לקרן עם סטיית תקן נמוכה ביחס למתחרותיה. בנוסף יש לשים לב גם למספרים הקטנים, כאשר תשואה עודפת יחסית מועטה יכולה לעשות את כל ההבדל כאשר מדברים על השקעה ארוכת טווח. 

מי היא הקרן אשר עשתה הכי הרבה בתחום שאנו מעוניינים בו, ובתקופה שנרצה (לרוב שנה)? יש הגיון אנושי רב בשאלה הזו כי, מטבע הדברים, רובנו חושבים שמה שהיה הוא גם מה שיהיה, למרות האזהרות הרבות האומרות שאין זה כך בהכרח. בסוגית התשואות, אין להסתפק בטווח בודד להשוואה, אלא גם לבחון את התנהגות הקרנות על בסיס טווחים ארוכים וקצרים יותר. במיוחד, על בסיס תקופות שאנו יודעים מה עשה שוק ההון, ו-או הסקטור הספציפי הנידון. וכך, נדע להעריך שני דברים: האם הקרן שלפנינו אכן עשתה את מה שהיא הייתה אמורה לעשות, ואיך היא משתווה למתחרות שלה. 

אגב, באתר פאנדר, אינסוף כלים לביצוע משימה חשובה זו. כמו כן, בכל דף קרן וקרן באתר שלנו, תוכלו למצוא משהו הנקרא על ידי "רצף תשואתי" המוסיף מידע רב על תשואה רציפה, ולא תשואה על בסיס תקופות קלנדאריות שרירותיות למדי. בסופו של דבר, התשואה של הקרן "הטובה" צריכה להיות טובה יותר מנכס הייחוס שלה (השוק שהיא פועלת בו), ולעיתים, וכאמור, נצפה ממנהלי הכספים "להגן עלינו" מפני התקופות הרעות, וזאת במסגרת המנדט אשר הוקצה להם.

כמו כל שירות גם שירותי הניהול של קרנות נאמנות עולות כסף ומתחלקות ללא מעט עמלות. בבחירת קרן הנאמנות צריך לקחת בחשבון את העמלות שהיא גובה על פי סביבת הקטגוריה ההשקעתית שלה. למשל: קרן מנוהלת, עם חשיפה גדולה לנכסים תנודתיים (כמו מניות או אג"ח קונצרני מדורג נמוך) תגבה עמלה גבוהה יחסית לקרן העוסקות בנכסים סולידיים ובמיוחד מקרנות פאסיביות כמו קרנות מחקות. 

העלויות באחזקת קרנות נאמנות מתחלקות למספר גורמים:

שיעור ההוספה: עמלה זו הינה תשלום חד פעמי בעת רכישת הקרן. 

יש קרנות שלא גובות עמלה זו ויש כאלה בהן התשלום מגיע לאחוז ויותר משווי הרכישה. יתכן שתוכלו להימנע מעמלה זו אם תצרו קשר ישיר עם מנהל הקרן.

דמי ניהול ודמי נאמן: עמלות אלו מהוות את שכרם של מנהלי הקרן והנאמן. כאמור, העמלות המקובלות משתנות בהתאם לקטגוריית ההשקעה של הקרן ונעות בדרך כלל בין  0-0.5% (בקרנות שקליות) ועד ל-3% ולעיתים אף מעבר לזה בקרנות מנייתיות. עמלות אלו מקוזזות משווי הקרן ושער הקרן המפורסם מגלם בתוכו את העמלה ששולמה.

דמי משמרת: כמובן שגם הבנקים צריכים ליהנות מעמלה זו או אחרת. העמלה הנהוגה היא דמי שמירה שנעים בין 0.5-0.6% מהסכום שנמצא "במשמרת הבנק" וזה כולל את כל ניירות הערך של הלקוח. אין כאן יחס מיוחד לקרנות אבל יש בהחלט מקום להתווכח עם הבנק עם גובה העמלה הזו במידה ואתם תצליחו להיות חשובים בעיניו. ביטול העמלה כולה היא משימה קשה אבל יש בהחלט מקום למשא ומתן בנושא.

מיסוי: קרנות נאמנות מתחלקות לשני סוגים: קרן פטורה וקרן חייבת (במס על הרווחים), אך אל תטעו בכך שבקרן פטורה נוכל להימנע מתשלום המס. החישוב הוא או על המשקיע שיפדה את כספו מהקרן (במקרה של קרן פטורה). או שהקרן תחויב במס על רווחיה השוטפים (בקרן חייבת). אין זה נושא ספציפי לקרנות אבל בהחלט חייב להיות גורם כאשר לקוחים בחשבון את כדאיות ההשקעה בכלי ובכלל.

הקרנות באות בגדלים שונים. יש קרנות המנהלות מיליארדים רבים ויש כאלה המנהלות פחות מעשרה מיליון ₪. לגודלה (או לקוטנה) של הקרן יש יתרונות וחסרונות. הקרנות גדולות יכולות להשיג פיזור רב יותר, ועקב כך הן פחות רגישות לתנודתיות של נייר אחד בתיק ההשקעות שלהן, אולם במקרה של יציאה מנייר מסוים, בעל סחירות נמוכה יחסית, קרן גדולה יכולה להשפיע על שערו ולהזיק לעצמה. 

היתרון העיקרי של קרנות קטנות הוא הגמישות שלהן. הן יכולות לצאת ולהיכנס מניירות בלי להשפיע על השער שלהן אך הן יכולות להיפגע מנפילתו של נייר אחד או כמות קטנה של ניירות, וזאת עקב חוסר פיזור הנובע מחוסר במזומנים.  כמו כן, כאשר אנו מסתכלים על התשואות, יש לשים לב כי לעיתים קרן קטנה שהשיגה תשואות מרשימות גייסה כספים ראשוניים רבים, אך לא מצליחה לשחזר את אותם הביצועים עם סכומים גדולים יותר. 

האם יש בכלל ערך לגודלה של הקרן, כאשר אנו בוחרים את הטובה, או את הטובות? לדעתי כן. במהות, גודל הקרן מהווה קנה מידה של פופולאריות, ולכן, בכך שאנו "הולכים" על הגדולות יותר, אנו מצטרפים לדעה החיובית הכללית כלפיהן.

בבחירת הקרן שלנו נשים לב גם לזהותו של מנהל הקרן. כמה כסף הוא  מנהל ובאיזה סוגי קרנות, יכול להיות בהחלט מצב של מנהל קרן שבוחר בצורה נהדרת מניות להשקעה, אינו בוחר באותה הצורה אגרות חוב. כמו כן חשוב לבחון את תוצאות העבר שלו. אם נראה התמחות של מנהל הכספים זו נקודה חשובה בבחירת הקרנות.

קרנות נאמנות הינן כלי מצוין ליישום מדיניות השקעה מוגדרת. ניתן בעזרתן לייצר תפירה מדויקת של צרכים על פי רמות סיכון, פיזור וגיוון, חלוקה גיאוגרפית, וכו... הכול בנזילות מוחלטת, ובעלויות טובות למדי. התחרות גורמת לכך שלכל סוג וקטגוריה ישנן קרנות רבות מבתי השקעות שונים ועלינו להשקיע את הזמן הקצר לבחירה של הטובות ביותר. הפרמטרים השונים שהוצגו כאן בהחלט מהווים נקודות ייחוס מעניינות לבחירה של הקרנות על פי הטעם והצרכים של כל משקיע ומשקיע.