הימור מסוכן

מתחילת השנה נרשמה זרימה בהיקף של כ-10 מיליארד דולר מדי שבוע לשוקי הסחורות. אלו סכומים אדירים שעצם הפנייתם לאפיק זה, מעלה את מחיר הנכסים הנסחרים בו.

חלק ניכר מהכספים מגיע מכיוונם של גופי חיסכון לטווח ארוך כגון קרנות הפנסיה. דוגמה שתמחיש את התופעה היא החלטתה של קרן הפנסיה, קלאפרס, הנחשבת לקרן הפנסיה הגדולה בעולם ומרכז פעילותה בקליפורניה. מנהליה של קרן זו הכריזו בתחילת השנה שעד 2010 יגיע היקף השקעות בסחורות לכ-7% מנכסיה.

השקעה חסרת אחריות

סחורות בעלות מסחר מצומצם, דוגמת אורז וחיטה, סובלות מתנודות מחיר חריפות ביותר בעקבות החלטתה של קלאפרס ודומיה. למעשה, כל הפניה של מיליארדים בודדים של דולרים יכולה לגרום לעליה תלולה במחיריהם ומכאן לבעיות חמורות בכלכלת העולם.

אופנת ההשקעה של גופי ההשקעה אלה מונעת, בעיקרה, מהריבית הנמוכה באופן יחסי במשקי הכלכלות המפותחות וכן מרצונם להתגונן מפני אינפלציה ומפני היחלשות הדולר. הסטת ההשקעות לסחורות מגיעה גם על רקע חולשת שוקי המניות בעולם. מדיניות זו, של הפניית השקעות לסחורות, פוגעת בכלכלת העולם אך לא פחות חמור, היא משקפת מדיניות השקעה לא אחראית.

השקעה באגרות חוב של חברה או מדינה בעלות יכולת החזר טובה נושאת תשואה פנימית. לסחורות, לעומת זאת, אין כלל תשואה פנימית. כל השקעה באגרת חוב מעניקה למשקיעים תשואה פנימית שניתן לכמת אותה. כלומר, השיטה הנהוגה לקביעת ערך כלכלי על ידי היוון זרם תשלומים אינה קיימת כלל וכלל במחירו של שק אורז. להזכירכם, מדובר בנכס שאינו מניב ריבית - כל התשואה תגיע מעליית מחיר, אם תהיה בכלל, ולכן מדובר במכשיר מאוד מסוכן להשקעה.

 טייקוני בתי ההשקעות פועלים כמהמרים

גם כשמשווים השקעה בסחורה לנכס קצת יותר מסוכן כמו מניות של חברות נגיע לאותה מסקנה שכן ישנן חברות הרושמות רווחים נאים כל שנה ולהן יש היסטוריה של חלוקת דיבידנד. לכן, ניתן גם ניתן לחשב עבורן תשואה פנימית. במילים אחרות, גם למניה של חברה ניתן לחשב תשואה פנימית הנגזרת, בין היתר, מתזרים המזומנים שהחברה מייצרת ומהרווח של החברה.

לא כך היא השקעה בסחורות. סחורה היא נכס בלי שום תשואה פנימית וככזו החזקה שלה בתיק ההשקעות היא ספקולציה לגבי מחירה בעתיד. לכן, גופי השקעה שמנהלים את כספיו של הציבור ומחזיקים סחורות בתיק השקעות ובייחוד בגופי חיסכון לטווח ארוך הינו דבר מאוד מסוכן. מסוכן אפילו יותר ממשבר המשכנתאות שפקד את ארה"ב בשנה האחרונה.

ניתן ורצוי להגביל גופי חסכון פנסיוני בביצוע הימורים מסוכנים שכאלה, שלא מגולמת בהם תשואה פנימית. קל להסכים לפיקוח מחמיר בייחוד כשמדובר בגופי חיסכון לטווח ארוך, שהרי כבר ראינו במשבר הפיננסי האחרון כמה חשוב להגביר את הפיקוח על גופים פיננסיים.

פיקוח הדוק יותר על הבנקים - מייד

דו"ח שהוגש לסנאט האמריקני בשבוע שעבר מאשר כי העלייה החדה במחירי הנפט נגרמה על ידי פעילות ספקולטיבית אדירה מצד גופי השקעה, שהשפעתם על השווקים כיום כפולה מהשפעת הגורמים הכלכליים. הנתונים ברורים: הנפט עלה בכ-100% בשנה האחרונה, בעוד צריכת הנפט עלתה בפחות מ-2%, ועוד צפויה להאט. דווקא במקרה של הנפט, קשה באופן יחסי לטעון לעיוות מחירים, שכן מדובר בשוק ענק של כ-3 טריליון דולר בשנה. לעומת זאת, במקרה של סחורות אחרות דוגמת האורז, חיטה ושאר מזונות, הסטת מיליארדים בודדים של דולרים עשויים לגרום לעיוותים הרסניים במחיר.

הפיקוח על הבנקים נכשל, זו המסקנה הרגולטורית החשובה ביותר מהמשבר הפיננסי העולמי שהתפתח בשוק הנדל"ן האמריקני. כדאי מאד ליישם את הלקחים מהמסקנה הזו כבר כעת, על מנת שלא נידרש להסביר בעוד זמן לא רב כיצד הושקעו אחוזים ניכרים מכספי הפנסיה של העולם המערבי באגירת מלאי סחורות בקנה מידה של שנים רבות של צריכה, מתוך הימור שמחירן ימשיך ויעלה.

הכותב הוא מנהל דסק חו"ל בקרנות נאמנות של מגדל שוקי הון. הכתבה פורסמה לראשונה בבלוג של חברת מגדל שוקי הון.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.