אז מה בעצם מסוכן באג"ח?

את רוב האנשים בארץ ובעולם ניתן לחלק באופן כללי לשני סוגי משקיעים, המשקיעים הסולידיים והמשקיעים הסולידיים פחות. תאמינו או לא אבל רובם המוחלט של הכספים המושקעים בארץ מושקעים באפיקים סולידיים שונים. נגדיר בצורה פשטנית השקעה סולידית כהשקעה בה מובטחת (לפחות על הנייר) למשקיע תשואה חיובית על כספו (פק"מ, מק"מ ואג"ח) והשקעה לא סולידית כהשקעה בה ישנה הסתברות בלבד (גבוה או נמוכה) לתשואה חיובית (מניות, אופציות, נגזרים ופיקדונות מובנים מסוימים).

במילה אחת הלוואה

כמעט כל ההשקעות הסולידיות פועלות ע"פ אותו עיקרון. גוף מסוים (בנק, ממשלה או תאגיד) אשר מעוניין לגייס כספים מהציבור למטרות שונות עושה זאת ע"י בקשת הלוואה מהציבור ומתחייב בתמורה להחזר הקרן בתוספת ריבית אשר נגזרת ביחס ישר ממשך תקופת ההלוואה.

יש סיכון

למרות הדעה הרווחת בציבור, ההשקעה הסולידית איננה חסרת סיכון כלל וכלל. לנגד עיניו של המשקיע הסולידי עומדים שני סיכונים עיקריים, הראשון הוא חדלות פירעון ההלוואה ע"י הגוף המנפיק והשני הוא שחיקת ערך הכסף המופקד.

סיכון חדלות פרעון-דיפולט

כאשר הגוף המנפיק הינו הממשלה או אחד מהבנקים הגדולים סיכון חדלות הפירעון בטל בשישים, במקרה של תאגיד או בנק קטן (ע"ע הבנק למסחר) הסיכון יותר מוחשי, ויש צורך בבדיקת יכולת הפירעון של אותו גוף, לשם כך קיימות חברות דירוג אשר מדרגות את רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה באותה אג"ח  (ישנם גם אג"ח לא מדורגות אולם אלה לא נכללות בהגדרה של השקעה סולידית).  

סיכון שחיקת ערך הכסף

הסיכון השני הינו שחיקת ערך הכסף, הכוונה בכך היא שמאה שקל היום אינם בהכרח יהיו שווים למאה שקל בעוד שנה או בעוד עשר שנים. באופן כללי קיימת מגמה תמידית של עליית מחירים או שחיקת ערך הכסף  אשר נובעת מביקושים לסחורות, שירותים ומוצרים. כלומר, מעבר לריבית המובטחת לנו שמגדילה את  הקרן מתקיים הליך הפוך של שחיקת ערך הכסף אשר מקטין את ערכה של הקרן וכאן טמון הסיכון, אם ערכו של הכסף נשחק בשיעור גבוה יותר מאשר הריבית של האג"ח נמצא את עצמנו בעצם בהפסדים. סיכון זה יכול להתבטל במידה ונחליט לרכוש אג"ח צמודה למדד המחירים, במצב כזה תובטח לנו לסוף התקופה ריבית ריאלית על הקרן (שכמובן נמוכה יותר מהריבית הנומינאלית של האג"ח השקלית). כלומר במקביל לריבית על הקרן נקבל  פיצוי בגובה עליית המחירים.

הציפיות

השאלה במה לבחור תלויה, באופן גס,  בציפיות לאינפלציה. כאשר נאמין שבמשך החיים של האג"ח האינפלציה תהיה גבוה נעדיף אג"ח צמוד ולחליפין כשנאמין שהאינפלציה תהיה נמוכה נעדיף את האג"ח הלא צמוד.

משך חיים ממוצע-מח"מ

מאחר והאינפלציה אינה סטטית, ישנה חשיבות רבה למח"מ האג"ח (משך חיים ממוצע), ככול שמח"מ האג"ח ארוך יותר יש קושי רב יותר לחזות את האינפלציה ומכאן שסיכון שחיקת הכסף עולה, הרבה יותר קל להניח מה תהיה רמת האינפלציה בשנה הקרובה מאשר בעשר שנים הקרובות, אולם כאמור, ריבית האג"ח מתנהגת ביחס ישר למח"מ (שבעצם מגלם את הסיכון באג"ח) האג"ח ולכן ככול שמח"מ האג"ח יהיה גבוה יותר כך גם הריבית על האג"ח תהיה גבוה יותר.

מסחר באג"ח

מאחר והאג"ח הוא ני"ע  אשר נסחר בבורסה ושוויו תלוי במישרין ברמת האינפלציה במשק ובעקיפין ברמת ריבית בנק ישראל ניתן לעשות רווחי הון מסחירה באג"ח (או לחליפין עלולים לספוג הפסדים), אשר נחשבת לבטוחה יותר מאשר סחירה במניות.

קרנות נאמנות אגחיות

מאחר ולרוב האנשים המעוניינים לעשות רווחי הון בסיכון מינימאלי ע"י סחירה באג"ח אין זמן, רצון או יכולת לסחור ישירות באג"ח בבורסה,  רובם פונים להשקעה עקיפה בבורסה ע"י השקעה בקרן נאמנות המתמחה באג"ח.

קרן במוקד

אחת הקרנות הבולטות בקטגוריית אג"ח שקלי ממשלתי בארץ הינה פיא שקלית ארוכה (5100565) בניהול חברת הראל-פיא.

עלויות

הרכב הקרן

נכון ל 30/6/2008

היקף

הקרן היא הרביעית בגודלה בקטגורייה והיקפה נכון ל 30.6  95.66 מיליון ש"ח

סיכונים

מאחר ומעל ל-95% מנכסי הקרן מושקעים באג"ח ממשלתי,  סיכון חדלון הפירעון בטל אולם 100% מנכסי הקרן אינם צמודים למדד המחירים ולכן  הקרן חשופה לסיכוני אינפלציה.

את האינפלציה החזויה הנגזרת משוק ההון ניתן לחשב בקלות ע"י ההפרש בין התשואה על אג"ח מסוג שחר (הלא צמודה) לבין התשואה על אג"ח הצמודה מסוג גליל. האינפלציה החזויה הנגזרת משוק ההון אומרת לנו בעצם מה המשקיעים מניחים שיקרה לאינפלציה, בהנחה שע"פ הנחה זו הם משקיעים את כספם.

כמובן שתחזית זו לא מתיימרת לחזות את האינפלציה בפועל אלא רק לתת מידע על מה שמצפים המשקיעים.
למנהל השקעות המתלבט בין השקעה באפיק צמוד לאפיק לא צמוד יש תחזיות משלו בנוגע לאינפלציה החזויה ואם היא נמוכה יותר מצפי המשקיעים מנהל ההשקעות יבחר באפיק השקלי שכן זה אומר שתשואת האפיק השקלי מגלמת צפי לאינפלציה גבוה יותר מהאינפלציה החזויה ע"י המנהל ולכן האטרקטיביות שלו עולה.

ולחליפין במידה ומנהל ההשקעות סבור כי האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מזו המגולמת בשוק הרי שהאטרקטיביות של האפיקים הצמודים עולה.

אם כן הפרמטר שבעזרתו נדע האם האפיק השקלי לטווח הארוך אטרקטיבי או לא תלוי בתחזית שלנו לאינפלציה.

המלצה
האינפלציה החזויה לשנת 2008 צפויה לנוע סביב רמה של 4%, בהתחשב בעובדה שישראל והעולם נמצאים לפני האטה כלכלית, הצפי הוא שבטווח הקצר-בינוני האינפלציה אכן תתמתן בצורה משמעותית, מה שיגרום לביקושים באג"ח השקליות וכתוצאה להאמרת מחיריהן, לכן לדעתי, ההשקעה בקרן אטרקטיבית לטווח הקצר-בינוני.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.