דר אמיר בכר צילום עמי ארליך
משה מימון עורך הראשי פאנדר
11/12/2017
אמיר בכר (45) הוא עורך דין, בעל תואר ראשון ושני בכלכלה, ודוקטורט במשפטים. הוא מלמד דיני בנקאות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. את הקריירה שלו הוא החל בבנק ישראל, כיועץ משפטי. ב־2007 עבר לפיקוח על הבנקים ושם הקים את יחידת ההסדרה של יחסי בנק לקוח בפיקוח על הבנקים. לבנק הפועלים הגיע ב־2010 לאחר תקופת צינון של ארבעה חודשים. עד לפני כשנה היה קצין הציות הראשי של הבנק, הקים את אגף הציות של הבנק, שהלך וגדל לאורך השנים. לאחר שש שנים באגף הציות עבר לנהל את אגף הייעוץ והמחקר של הבנק. בימים אלה הוא מסיים שנה בתפקיד. כשהוא לא בבנק הוא רוכב על אופניים להנאתו. מדי פעם משתתף בתחרויות.
כל היום שומעים וקוראים על ה־Robo-Advisor, כל הזמן מתעסקים בפינטק, ומגיעים גורואים של העתיד, שחוזים שהמקצועות שייעלמו מהעולם הם סוכני ביטוח ויועצי השקעות. האם יש תוכניות להחליף את היועץ? האם היועצים צריכים לפחד?
“נתחיל מזה שרשות ניירות ערך הוציאה לפני קצת יותר משנה הוראות המסדירות Robo-Advising, שירותי איתותים, ומסחר חברתי. לאחרונה גם פורסם תיקון לצו איסור הלבנת הון למנהלי תיקים שמשפיע גם הוא על העניין הזה. עדיין, מבחינת הרגולציה Robo-Advisor הוא ייעוץ השקעות לכל דבר.
צריך לזכור שיש הבדל מבחינת התפיסה של ייעוץ בארץ ובחו”ל. ברוב המקומות בנקים רשאים לעסוק בניהול תיקים. בארץ בנקים לא יכולים לעסוק בניהול תיקים מסיבות היסטוריות. בנקים ובתי השקעות בחו”ל, מציעים ברובם Robo-Advisor היברידי לצד רובו אדוויזור מלא. הכוונה היא שיש גם יועץ בשר ודם. מבנה העלויות ללקוח כמובן שונה בשניהם ותלוי בהיקף האינטראקציה האנושית. בנוסף, נכון להיום הייעוץ הדיגיטלי הוא רובו ככולו על מוצרים פאסיביים או קרנות נאמנות.
אני לא חושב שיש ליועצים מה לפחד. אני כן חושב שתפקיד היועץ משתנה.”
זה כיום, אבל מה יהיה בעוד 5 שנים?
“ה־Robo-Advisor יתפתח, אין כאן שאלה. יחד עם זה המוח האנושי והרגש האנושי ימשיכו להתקיים. יש ערך לקשר האישי. יועץ ההשקעות ממלא את הצורך הבסיסי לקשר, שבו חלק לא מבוטל מהציבור ירצה אדם שהוא סומך עליו שיטפל בכסף שלו. יועץ פיננסי ויועץ פנסיוני הם תפקידים משמעותיים מאוד בהיבט הזה.”
בעצם, אצל מכונה אין חובת אמון
“בצד המשפטי, כך גם אומרת הרשות, צריך להראות שהמודל הוא מודל ייעוץ, שנבנה ונבדק על־ידי אנשים ולא על־ידי מכונה. צריך גם תמיכה של אנשי מקצוע, לא רק תמיכה טכנית. כלומר מאחור עדיין יש יועצים. בכל מקרה ההערכה בעולם היא שהיקף הנכסים המנוהלים דרך Robo-Adivsor יוכפלו פי 7 בשנים הקרובות, אם כי עדיין היקף התיק הממוצע שמנוהל על־ידי ה־Robo-Advisor הוא נמוך יחסית.”
זה בעצם התהליך שאמור להיות בארץ, כלומר שלקוחות שהיום לא מקבלים ייעוץ, יקבלו ייעוץ באמצעות ה־ Robo-Advisor?
“זה יגדיל את כמות והיקף הלקוחות שמקבלים ייעוץ. אנחנו מעניקים ייעוץ למגוון רחב מאוד של לקוחות. אנחנו מאוד מוכוונים לקוח. זה מוצר נוסף שאפשר להציע ללקוח, בהתאם להעדפותיו. זה מגוון את היכולות של הבנק לענות על צורכי הלקוח.”
בוא נדבר על מודל הדירוג האיכותי שהבנק מתכוון ליישם, מה רציתם לשפר?
“מודל האיכות בנוי על כמה רבדים. שאלון שאנחנו שולחים לבתי ההשקעות, מידע פומבי שאנחנו אוספים ופגישות פרונטליות עם לא מעט גורמים בתוך בית ההשקעות. בסוף, המטרה שלנו היא לראות עד כמה רמת הניהול יכולה להשיא את הערך של הלקוחות שלנו. אנחנו בסוף צריכים להשיא את הערך ללקוחות שלנו.
כשיש דירוג שהוא אך ורק כמותי הוא לא מתכלל כל מיני שינויים. אנחנו שכללנו בעבר את המודל הכמותי עם בחינה שהאריכה את טווח המבט של הדירוג משנה ל־3 ול־5 שנים. המודל הכמותי מסתכל בעיקר על תשואה ועל סיכון. הוא לא בוחן את איכות הניהול כשלעצמה, אלא בעקיפין, דרך התשואה שבית ההשקעות מביא בהתחשב בסיכון. המודל הכמותי חסר בדיוק במקומות שבהם רואים שיש התנהגות מסוימת שהיא לא בהכרח האיכותית ביותר עבור הלקוחות שלנו וספק אם היא תשיא את הערך עבורם.”
איזה התנהגויות למשל נכללות תחת זה?
“חשוב לי להדגיש שכתפיסת עולם אנחנו לא אומרים, א- פריורי, על שום דבר בהקשר הזה אם הוא תקין או לא. אנחנו מאבחנים התנהגויות מסוימות, ורוצים לבדוק את המניע להתנהגויות האלה. אם אנחנו רואים מיזוג של קרנות נאמנות, אנחנו שואלים מה המניע לזה. אם זה הגיע בעקבות רכישה של קרנות על־ידי בית ההשקעות המיזוג לגיטימי. אם זה מגיע למשל מהצורך לצמצם כמות קרנות זה בסדר. אני מצפה לעקביות. אם אתה מצמצם בצד אחד ופותח קרנות בצד שני, אז אין כאן בעצם רצון לצמצם.
אם המטרה היא להצניע ביצועים לא כל־כך טובים בעבר, זה משהו שאנחנו חייבים לשקלל במסגרת השיקולים שאנחנו משקפים ליועצים.
זה התפקיד של השיח בינינו לבין מנהלי הקרנות. יש לנו שיח מצוין עם מנהלי בתי ההשקעות והקרנות. מדובר באנשים ובארגונים איכותיים שטובת הלקוח ואיכות המוצר הסופי עומדת לנגד עיניהם.
דבר נוסף הוא ריבוי קרנות באותה קטגוריה. אנחנו רואים לפעמים קרנות שיכולות להיות שונות לפי התשקיף, אבל החשיפות בפועל הן כמעט זהות. אז אם החשיפה כמעט זהה, זה מעורר שאלות. שום דבר הוא לא גורף. כל דבר נבדק לגופו. השאלון הוא רחב והמסקנות מגיעות בסוף.”
מה העמדה מבחינתך, למשל לגבי מיזוג קרנות, עדיף היה לפרק את הקרן? אם הקרן ירדה, הפכה לקטנה, בוא נמזג אותה, מה הבעיה עם זה?
“להזכיר, אני לא פוסל שום דבר א־פריורי. אם מישהו יגיד לעצמו מחר, שהוא לא ממזג קרנות כי הוא מפחד שזה יפגע בדירוג האיכותי שלו אצלנו, אז הוא לא הבין את התפקיד של המודל הזה. כל אחד צריך להמשיך לפעול לפי השיקולים המקצועיים והערכיים שלו. אני לא מעוניין שימוזגו קרנות מתוך רצון להצניע ביצועים לא טובים בעבר. הרי קורה שיש קרן שיורדת בדירוג, היועצים רואים שהקרן יורדת בדירוג, ואז בית ההשקעות ממזג אותה לקרן אחרת וכך נעלמת הירידה בדירוג. היועץ לא רואה את הירידה בדירוג ולכן לא ממליץ ללקוח למכור את הקרן. אם מיזגת קרן, אנחנו מעוניינים לדעת למה. בנק הפועלים כגורם מוביל בשוק, צריך להביא את האמירה שלו ואת המחויבות שלו לצרכנים.”
גם לגבי ריבוי קרנות, מנהל בית השקעות יכול להגיד שלא הגיוני לו לקחת מיליארד וחצי ולשים את כל הכסף בקרן אחת. גם לי וגם לשוק, לריבוי הדעות בשוק זה עדיף שאני אעסיק 4 מנהלי קרנות, כל אחד יקח 400 מיליון, ינהל לפי שיקול דעתו, יהיה תחרות ביניהם, ריבוי דעות, אני מקטין סיכון כבית השקעות, שקרן גדולה יכולה לרדת בדירוג, ולהביא לפדיון של מיליארד שקל
“כאן יש שאלה עובדתית. למשל האם מדובר ב־4 מנהלי השקעות שונים או לא. אם לא מדובר ב־4 מנהלים שונים, אז אין כאן באמת דיון. הלקוח שלנו משלם פרמיה של דמי ניהול. זה לא נייר ישיר וגם לא נכס עוקב מדד. אנחנו קונים תיק מנוהל. הלקוחות שלנו משלמים דמי ניהול ולכן אנחנו מצפים ממנהל קרן להגיד מה האג’נדה ומה האסטרטגיה שלו בשוק. מה האופטימום בין אג”ח קונצרני לאג”ח ממשלתי. מה תצורת ההשקעות העדיפה. אני מאמין בבית ההשקעות, יש לנו גם חובת אמון כלפי הלקוחות, ואנחנו מחפשים את האלפא שהוא ייתן לנו. אז תגיד לנו מה האג’נדה ומה האסטרטגיה שלך. אם האג’נדה שלך היא להקים 10 קרנות, ומה שיתפוס יתפוס, אז מה עם האחרים? יש לנו לקוחות בכל ה־9 האחרים, שלא הצליחו. אנחנו חושבים לקוח ואחראים ללקוחות שלנו.
אני אומר למנהל ההשקעות, תן לנו את העזרה. תגיד לנו אתה מה נכון. אתה מכיר את השוק, אתה יודע לנהל כסף. תגיד לנו מה האג’נדה והאסטרטגיה שלך. יש מצב שלא הצלחת. זה יכול לקרות.
גם מבחינת התיאוריה הכלכלית הטהורה, יש הרי בשוק המון קרנות. הרשות שמה את הקרנות בקטגוריות. כל קטגוריה מאפשרת להשוות בין קרנות דומות. ריבוי הקרנות מייצר מעין עוד תת קטגוריה בשוק. זה מגדיל את עומס המידע בשוק ומקשה על היכולת לעבד אותו. עומס מידע מקשה על הלקוח לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו ועל היועץ להעניק את הייעוץ האופטימאלי ללקוח.
לאור זאת, צריך לבחון את הסיבות לריבוי הקרנות בקטגוריה. יכול להיות שיש סיבות הגיוניות. אנחנו רוצים להבין את הסיבה.”
איך ישתלב הדירוג הכמותי עם הדירוג האיכותי?
בשלב הזה נציג במערכת הדירוג הממוכנת, לצד הדירוג הכמותי, גם את הדירוג האיכותי. בשלב הבא אנחנו נשקול האם להקים דירוג אחד שיכלול גם את הדירוג הכמותי וגם את הדירוג האיכותי.”
הדירוג האיכותי יהיה לפי קרן או לפי בית השקעות?
“זה יהיה בהתאם לבית ההשקעות. אנחנו בודקים יותר את העבודה הכוללת של בית ההשקעות, את ניהול הסיכונים, את מערך קבלת ההחלטות. אנחנו בודקים את ועדת ההשקעות. בסוף צריך להסתכל על התמונה כולה.”
בתי ההשקעות הגדולים מרוצים מהמודל הזה, דווקא בתי ההשקעות הקטנים חוששים מהמודל, כי אולי אין להם מספיק אנליסטים, וביחס לגוף גדול זה יראה נחיתות, הוא צריך לחשוש?
“אני לא חושב. השאלה האם יש לו מעט אנליסטים בקנה מידה אובייקטיבי. הוא צריך להראות את התמונה כולה. כמה אנליסטים יש לו. כמה אנליזות הוא רוכש וממי, איך הוא מנתח את האנליזות האלה וכן הלאה. התשובה תיתן תמונה כוללת על בית ההשקעות. ממש אין לנו אג’נדה נגד קטנים.”
דירוג כזה, נותן אוטומטית עדיפות לבית השקעות גדול
“זאת לא הכוונה. בית השקעות גדול נדרש מטבע הדברים ליותר, כי הוא גדול יותר. אני לא רואה מצב שזה פוגע בקטנים.”
מה יקרה למי שלא יענה לשאלון הזה
“אני משוכנע שכולם יענו.”
כל כמה זמן יתבצע עדכון לשאלון הזה.
“פעם בשנה. אם נראה צורך לבצע את השאלון באופן תדיר יותר נעלה את התדירות.”
בעצם מערכת הדירוג היא יצור דינמי ונושם, כל הזמן יש צורך בטיוב, מערכת זה לא ראה וסיים, אלא כל הזמן צריך לשפר אותה, הוספתם בדיקה לטווח ארוך, ועכשיו דירוג איכותני. עד כמה אתה חושב שהמערכות האלה תורמות לתחרות בשוק
“התשובה לזה תלויה בתשובה לשאלה עד כמה המערכות האלה עקביות, מתקנות את עצמן ועדכניות בהתאם למה שקורה בשוק. אין מערכת שנבנתה לפני כך וכך שנים והיום היא עדיין עובדת ללא שום שינוי ושיפור. המערכות האלה בסופו של יום צריכות לעבוד לטובת הלקוחות שלנו וזה אומר שיפור מתמיד שלהן.
בעולם שבו יש א־סימטריה במידע, המערכת עוזרת לנו להפחית את פערי המידע, בלי כשלים בדרך, כמו אלה שהמודל האיכותי נועד לפתור. המערכת צריכה לשקף הכי טוב את המציאות בשוק הקרנות, ולכן המערכת צריכה להשתפר כל הזמן.”
מה עם שילוב של היבטים שבוחנים פני עתיד, למשל הסתכלות על הרכב הנכסים שבקרן?
“ההרכב נמצא אצל היועץ במערכת הייעוץ. צריך להיות איזון ולאפשר חופש פעולה ליועץ, שבסוף הוא זה שצריך לתת ללקוח את הייעוץ.”
מה עם גודל הקרן? זה משהו שמביאים בחשבון
“קרן נאמנות זה מוצר מותאם ללקוח. עושים ללקוח ליבון צרכים. טווח ההשקעה של רוב הלקוחות אינו קצר. אין לנו עניין לשנות את התיק ולעבור בין קרנות נאמנות סתם. ברמה העקרונית זו לא סיבה מספקת להגיד שהקרן הגיעה למיליארד וחצי שקל ולכן היא נהיית פתאום ‘כבדה’”.
זה שיקול רלבנטי, שיכול לפגוע בתשואה
“אתה אומר לי שאני צריך למצוא את החלופה הטובה ביותר. ואז אתה אומר לי, שאם הקרן הגיעה למיליארד וחצי, והיא כבדה מדי בשוק הישראלי, צריך לצאת ממנה מיידית. לא רק אני, כל הלקוחות בכל הבנקים צריכים לצאת מהקרן. כל זה רק בגלל שמישהו אחר בבית השקעות הקים קרן קטנה וזריזה שתוכל לייצר תשואות למשך זמן לא ידוע, אבל כנראה די קצר. ואין עדיין מידע מספיק עליה כי היא קרן חדשה. וקטנה וזריזה. בעיני זה לא משקף שום תכלית. בסוף אנחנו צופים פני עתיד בטווח שתואם את טווח ההשקעה של הלקוחות שלנו.”
לא חוששים מהסתמכות יתר על מערכת הדירוג? מה עם שיקול הדעת של היועץ?
“יועצי ההשקעות והיועצים הפנסיוניים בבנק הפועלים הם ברמה מאוד גבוהה. אני רואה את זה בפידבקים שאני מקבל מהשוק, מבתי ההשקעות, מחברות הביטוח. אני שומע את זה כל הזמן, ואני גאה שאני שומע את זה.
אני גם רואה את זה כל הזמן בשיחות ייעוץ פנסיוניות ופיננסיות, שאני צופה בהן ומצטרף אליהן באופן קבוע, כי זה חשוב לי לראות את הדברים מקרוב ובזמן אמת. אני רואה את הרמה של היועצים. אנחנו נותנים ליועצים כר נרחב להפעיל את שיקול הדעת שלהם, בהתאם למדיניות ההשקעות של אגף הייעוץ. אנחנו רוצים לעודד יוזמה והובלה ויצירתיות, פתיחות והקשבה ללקוחות. התפקיד שלי הוא לתת ליועצים את מרחב הפעולה ואת הכלים התומכים כדי לתת את המקסימום ללקוחות.
אנחנו באגף הייעוץ מתווים את מדיניות ההשקעות מבחינתנו, יש לנו ועדת השקעות שמורכבת מחברים עם ניסיון רב ויכולות מחקר מהגבוהות בשוק. רק ככה אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנחנו מקדמים את פונקציית המטרה שהיא הערך ללקוח. בתוך כל זה אנחנו מאפשרים ליועץ מרחב פעולה. אנחנו לא צריכים להכתיב ליועץ את אופן הייעוץ”.
אתם מאפשרים, וזה גם מה שקורה בפועל? היועצים בוחרים לפעמים בניגוד למערכת הדירוג
“יועץ יכול לבחור קרן שמדורגת בדירוג נמוך, כל עוד הוא יכול להסביר את זה ואיך זה מתיישב עם צורכי הלקוח. אנחנו רוצים לעודד חשיבה אצל היועצים. אם היועץ ידע לנמק, אני אגבה אותו. היועצים אצלנו בוחרים קרנות ממגוון שמשקף את כל השוק. אנחנו בודקים אם יש העדפה כלשהי. יש לנו מגוון רחב של דעות. אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי זה.”
בוא נדבר על הייעוץ לטווח ארוך, הייעוץ הפנסיוני, זו פעילות שלא מתרוממת בבנק
“נתחיל מזה שכשמדברים על טווח ארוך, אנחנו מתכוונים בעיקר לחשיבה פיננסית לטווח ארוך. בלי קשר למוצר, זה יכול להיות גם בקרנות נאמנות. הייעוץ הפנסיוני הוא ערך. הוא אחד הדברים המדהימים שאנחנו יכולים להביא ללקוח.
אדם לא צריך לפרוש, למשל, בלי ללכת ליועץ פנסיוני לקראת פרישה. הפורש צריך למקסם את מה שהוא חסך כל שנות עבודתו. לא רציונאלי לא ללכת ליועץ פנסיוני. זה נכון בגיל 30, בשלב תכנון החיסכון הפנסיוני, זה נכון אחר כך וזה נכון בעת הפרישה עצמה.
אנחנו מאוד מאמינים בייעוץ הפנסיוני, אנחנו מרחיבים את הייעוץ הפנסיוני ויש לנו אג’נדה לקדם את הייעוץ הפנסיוני, כך שהייעוץ הפנסיוני בבנק הפועלים מתרחב.”
למה הדגש בייעוץ לקראת פרישה
“אנחנו הבנק היחיד שיצא בייעוץ לקראת פרישה. אנחנו פרוסים בכל הארץ כמעט. אנחנו מכשירים עוד יועצים לייעוץ פנסיוני כולל ולייעוץ לקראת פרישה. זה מנוע צמיחה. אנחנו רואים בזה כערך גדול ללקוח.
שביעות הרצון של הלקוחות מהייעוץ, הפנסיוני והפיננסי, היא מדהימה. הייעוץ הפנסיוני צומח בבנק. רואים את זה במספר הלקוחות המיועצים ובמספר שיחות הייעוץ. זה חלק מהאג’נדה של הבנק, מתוך ראיית הערך ללקוח.
אנחנו רוצים ללוות את הלקוח ולתת לו ייעוץ לפי צורכי חיים. החסכון לטווח ארוך הוא ערך כלכלי וחברתי. אנחנו רוצים לעודד לקוחות לחסוך ולחשוב לטווח רחוק.” ||
עודף המידע בשוק האשראי וקבלת החלטות לא רציונאלית של לווים
הדוקטורט במשפטים של אמיר בכר, הוא מחקר כלכלי שמדבר על שוק האשראי בישראל, ארה”ב ובריטניה, בהקשר של הלוואות משכנתא ומסגרות אשראי. המחקר נערך בשנים 2008־2010, לאחר משבר הסבפריים. הוא חקר את המשבר ואת ההיסטוריה הרגולטורית האמריקאית, הבריטית והישראלית בשוק האשראי ואיך כל אחת מהן השפיעה על השוק.
לדבריו, הטענה המרכזית במחקר נלקחה מעולם הכלכלה ההתנהגותית. הטענה שאנחנו כפרטים לוקים באי רציונאליות בקבלת החלטות בנושאים שונים, לרבות בעולם האשראי. זה נוגע למשל בקוצר רואי של הלווים באשר לעתיד, עד כמה ההעדפה שלנו היא לצריכה בהווה ביחס לעתיד. מהי, למשל, השפעתם של תהליכי קבלת החלטות שונים על ההחלטות בפועל של הלווים. כמו, למשל, הזמינות - המידע שזמין לנו וממנו אנחנו מסיקים מסקנות לגבי העולם, המסגור - צורת הצגת המידע לאנשים, ועוד הטיות קוגניטיביות רלבנטיות. “הטענה במחקר אמרה שבשווקים שבדקתי יש קבלת החלטות לא רציונאלית במקרים מסוימים. זה גורם לשווקים להיות לא תחרותיים, זה מייצר כשל שוק, ולכן נכון שרגולטור יתערב בתוכן ההסדר שבין הלקוח לספק במקרים אלה.”
דוגמה אחת היא שוק המשכנתאות הישראלי, הבריטי והאמריקאי. בשווקים האלה ניתנו הלוואות עם הנחות גבוהות החלות בתחילת הדרך בלבד. זה בעצם אומר, שכשאתה לוקח את ההלוואה, אתה רואה תמונה אחרת מהמציאות. לכן סך החלטות הלווים לא יביא לעולם את השוק לשיווי משקל תחרותי.
המצב הזה מנוגד למודל הכלכלי של השוק התחרותי, המניח שכל פרט ממקסם את התועלת של עצמו. במצב כזה, היינו מצפים לראות עודף של הלוואות בריבית עם הנחה על תקופת ההלוואה הראשונה, ביחס להלוואות שבהן לא ניתנה הנחה כזו ואשר בחישוב ריבית נכון הן זולות יותר ללווים. וזה אכן היה המצב. היה עודף גדול בהלוואות בריבית כזאת, מול הלוואות זולות יותר בריבית קבועה או משתנה ללא הנחות. בשוק האמריקאי המצב היה חמור יותר. צריך לזכור שההודעה הדרמטית של פאני מיי ב־2007, שסימנה את תחילת המשבר הגדול הייתה בגין איגוח הלוואות בריבית משתנה עם כל מיני מנגנונים לא רציונאליים מנקודת ראות קבלת החלטות הלווים. ההלוואות האלה הלכו בעיקר לשוק הסבפריים, שם הלווים החלשים יותר.
המסקנה של המחקר הייתה, שלעתים שווקים שנחזים להיות תחרותיים, הם בפועל לא ממש בשיווי משקל תחרותי. הריבית שקיבלת בהלוואה עם הנחה בתקופה הראשונה, בהנחת מח”מ ממוצע של עשר שנים, היתה יותר גבוהה מאשר בהלוואה מקבילה, כשכל יתר המשתנים קבועים. כלומר יש כאן כשל שוק שנובע מהתנהגות לא רציונאלית של לקוחות, שבתורה נובעת מעיצוב המוצרים בשוק.
המחקר שלי היה מחקר אמפירי שבחן את התנהגות השוק, בעיקר בישראל ובארה”ב, ואת ההבדלים בהתנהגות הרגולטורית, ואיך היא השפיעה בפועל על התחרות ורווחת הצרכן. במלים אחרות: מתי יעיל כלכלית שרגולטור יתערב ומהי מידת ההתערבות היעילה.
המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
