שני סוגי הסיכונים הפיננסיים העיקריים העומדים בפני הפירמה המודרנית

הפירמה המודרנית מתמודדת כיום עם מגוון רחב של סיכונים. הסיכון הבסיסי עמו מתמודד כל מנהל הינו הסיכון העסקי הקשור באופי פעילותה ועסקיה של הפירמה. הסיכון העסקי תלוי בענף הפעילות וכן בפעילות הספציפית של כל חברה. במאמר זה אעסוק בשני סוגי הסיכונים הפיננסיים העיקריים המשותפים לחברות בענפים ובמדינות שונות.

סיכון ריבית (Interest Rate Risk) – סיכון ריבית הינו הסיכון לכך ששוויים הכלכלי של נכסים או התחייבויות של הפירמה ישתנו כתוצאה משינוי בריבית. כך למשל חברה המחזיקה באיגרות חוב ממשלתיות נושאת בסיכון ריבית שכן במידה ותהיה עליה בריבית שווי האג"ח ירד. בשווקים הפיננסיים קיימים כלים המאפשרים להקטין את סיכון הריבית דוגמת עתידית על שערי ריבית (IRF- Interest Rate Future), עסקת החלפה על שערי ריבית (IRS- Interest Rate Swap) ונגזרי ריבית (CAP ו- FLOOR).

סיכון שער חליפין (Foreign Exchange Risk) – סיכון שער חליפין נובע מחוסר ודאות לגבי רווחי הפירמה או שווי הפירמה כתוצאה משינויים אפשריים בשער החליפין. סיכון זה מטריד מנהלי חברות שכן עם התחזקות תופעת הגלובליזציה גדלו היקפי המסחר בין המדינות וחל שינוי ביחס בין המטבעות השונים. לדוגמא, חברה ישראלית הרוכשת חומרי גלם בארה"ב ומוכרת את תוצרתה בישראל (כלומר Long שקל ו- Short דולר) חשופה למעשה לעליית שער הדולר מול השקל ואילו חברה ישראלית שנטלה הלוואות במטבע היורו והמטבע הפונקציונלי שלה הוא שקל (כלומר Long שקל ו- Short יורו) חשופה לעליית שער היורו מול השקל. בשווקים הפיננסיים קיימים כלים רבים המאפשרים התמודדות עם סיכוני שער חליפין דוגמת אופציות על מטבעות (CALL ו- PUT), עסקאות אקדמה (Forwards) ועסקאות החלפה (Swaps).

סיכון אינפלציה (Inflation Risk) – סיכון אינפלציה הוא הסיכון ששוויים הכלכלי של נכסים או התחייבויות של הפירמה ישתנו כתוצאה משינוי באינפלציה. לדוגמא, שוויין הכלכלי של הלוואות צמודות מדד ישתנה כתוצאה משינוי באינפלציה. מכשירים פיננסיים כגון עסקאות אקדמה ועסקאות החלפה נועדו לתת מענה לסיכון זה.

סיכון שוק המניות (Stock Market Risk) וסיכון שוק הסחורות (Commodities Market Risk) – סיכון שוק המניות הינו הסיכון ששווי נכסי הפירמה ירד כתוצאה משינויים בשוק המניות. סיכון שוק הסחורות הינו הסיכון ששינוי במחירי הסחורות וחומרי הגלם יגרום להפסדים בחברות. קיימים מכשירים נגזרים רבים בשוק המניות דוגמת אופציות ועתידיות (Futures) המאפשרים להקטין סיכונים אלו. בשוק הסחורות קיימות הגנות לסחורות מסוימות, אך ישנן סחורות שלא קיימות לגביהן הגנה מלאה (למשל, מחירי הדלק בישראל).

סיכון חדלות פירעון (Default Risk) – סיכון חדלות פירעון הינו הסיכון כי לכך שלווה/חייב/מנפיק לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לשלם ריבית וקרן. על מנת למדוד את סיכון חדלות פירעון, ניתן להסתכל על שיעורי חדלות הפירעון. שיעור חדלות הפירעון הינו האחוז מסך אוכלוסיית איגרות החוב הצפויות להגיע למצב של חדלות פירעון. יחס נוסף שניתן להסתכל עליו הוא שיעור ההשבה (recovery rate). שיעור זה מצביע על האחוז שניתן לקבל בחזרה בקרות מצב של חדלות פירעון.

סיכון מרווח אשראי (Credit Spread Risk) – סיכון מרווח אשראי עוסק באופן שבו יתנהג מרווח האשראי של לווה/חייב/מנפיק מסוים מעל לעקום תשואות חסר סיכון. לדוגמה, אג"ח מליסרון סדרה טו' בעלת מח"מ של 5.63 שנים נסחרת ב- 144 נקודות בסיס מעל לאג"ח ממשלתית שקלית (סדרה 0324) בעלת מח"מ של 5.63 שנים. אם אג"ח ממשלתית שקלית סדרה 0324 נסחרות בתשואה של 1.09%, אז אג"ח מליסרון סדרה טו' נסחרת בתשואה של 2.53%. אם מרווח זה של 144 נקודות בסיס מתרחב בהשוואה לאג"ח אחרות במח"מ ובדירוג אשראי דומים, משמעות הדבר היא שאג"ח מליסרון סדרה טו' מפגינה ביצועים נמוכים מאלו של אג"ח אחרות בשוק במח"מ ובדירוג אשראי דומים. נציין כי מרווחי אשראי נוטים להתרחב בכלכלות המפגינות ביצועים נמוכים.

סיכון הורדת דירוג (Downgrade Risk) – סיכון הורדת דירוג קשור לסוכנויות הדירוג. סוכנויות אלה, כגון Moody's, S&P ו- Fitch, מעניקות למנפיק דירוג או ציון המעיד את ההסתברות לחדלות פירעון. בצד הבטוח יותר, טווחי הדירוג נעים בין AAA, שהוא הדירוג הטוב ביותר ל- AA, A ו- BBB. אלו הם דירוגים של איגרות חוב הראויות להשקעה. משעה שאיגרות החוב נופלות לטווחי ה- BB, B ו- CCC הן הופכות לאג"ח זבל, בשפה נכונה פוליטית, ניירות ערך המניבות תשואה גבוהה. למעשה, אם אחת מסוכנויות הדירוג הללו מורידה את דירוג האשראי של חברה כלשהי, הרי שלאותה חברה יהיה כעת קשה יותר לעמוד בהתחייבויותיה. מה שבדרך כלל גורם לשווי השוק שלה לרדת. זוהי מהות הסיכון האמור.

סיכון ריכוזיות (Concentration risk) – סיכון ריכוזיות הינו הסיכון בחשיפה בודדת או בקבוצת חשיפות עם פוטנציאל ליצירת הפסדים גדולים דיו על מנת לאיים על פעילות הליבה של החברה. סיכון זה עשוי לבוא לידי ביטוי בצורה של ריכוז בלווה בודד או בענף בודד. 

סיכון מדינה (Country risk) - סיכון מדינה הינו סיכון להפסד הנובע מכך שמדינה ריבונית תקפיא תשלומים במטבע חוץ (transfer/conversion risk) או לחילופין שמדינה ריבונית תשמוט את התחייבויותיה (sovereign risk); סיכון מדינה קשור באופן בולט לביצועים המאקרו-כלכליים של המדינה וליציבותה הפוליטית.

סיכון צד נגדי (Counterparty Credit risk)- סיכון צד נגדי הינו הסיכון לכך שצד לעסקת נגזרות פיננסית (counterpart), שלא בתיווך מסלקה (בשוק 'מעבר לדלפק', OTC), לא יעמוד בהתחייבויותיו, בכך יגרום להפסדים חלופיים לצד השני. הדבר דומה להגדרה הסטנדרטית של סיכון האשראי, במובן זה שההפסד הכלכלי נובע מחדלות הפירעון של החייב. עם זאת, סיכון צד נגדי נבדל מסיכון אשראי במידת אי הוודאות סביב גודל החשיפה בעת חדלות הפירעון. באופן ספציפי יותר, סכום החשיפה אינו ודאי בשל טבעם המקרי של תשלומי עסקת הנגזרות הפיננסית. בנוסף, לסיכון צד נגדי יש אופי דו-צדדי, שכן בהתאם לנקודת הזמן ולמצב השוק, החשיפה לאחר קיזוז עשויה להיות חיובית (הווה אומר נכס) או שלילית (הווה אומר התחייבות).

במאמר הבא אעסוק בסיכוני נזילות ובסיכוני מודל.

---

הכותב הוא אקטואר ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).